שתף קטע נבחר

דליה שץ, "אם הפצועים", הלכה לעולמה בגיל 88

שץ, שהקדישה את חייה למען פצועי צה"ל, תובא מחר למנוחות בכרכור. בחייה נהגה להסביר: "התרומה שלי לחיילים שנפצעו זה לעזור להם להחזיר את חייהם למסלולם. זו עבודה קשה, ואמשיך בה עד אין סוף". בתה ספדה לה: "הייתה אישה מיוחדת"

"אמשיך בעבודה הזו עד אין סוף". דליה שץ עם אהוד אמיתון שנפצע במהלך שירותו בחברון ()
"אמשיך בעבודה הזו עד אין סוף". דליה שץ עם אהוד אמיתון שנפצע במהלך שירותו בחברון

דליה שץ, "אם הפצועים" שהקדישה את חייה למען פצועי צה"ל ומערכת הביטחון, הלכה היום (ה') לעולמה והיא בת 88. שץ היא זוכת אות הנשיא למתנדב ויקירת העיר תל אביב. הלווייתה תיערך מחר בבית העלמין בכרכור בשעה 12:00.

 

שץ זכתה לכינוי "אם הפצועים" משום שהקדישה במשך עשרות שנים את חייה למען פצועי ונכי צה"ל, שאותם היא הייתה מבקרת במסירות בבתי החולים ובאגפי השיקום. למי ששאל היא נהגה להסביר כי "התרומה שלי לחיילים שנפצעו במערכות ישראל זה לעזור להם להחזיר את חייהם למסלולם הקודם. זו עבודה קשה, ואמשיך בה עד אין סוף".

 

לפני שנה עברה שץ אירוע מוחי ואחריו אושפזה במקום טיפולי, אך בימים האחרונים חלה החמרה במצבה. "אנחנו עדיין צריכים זמן לעכל את זה", אמרה בתה של שץ, בתיה לדין. "אימא הייתה אישה מיוחדת".

 

שץ נולדה ב-1929 כבת למייסדי המושבה כרכור, שעלו ארצה ב-1921. את פעילותה ההתנדבותית התחילה במחנה 80, שם נהגה לבקר בצריפי החיילים בסופי שבוע. לבסיס הייתה מגיעה עם אוכל ומתנות, ואת מירב תשומת הלב הקדישה לחיילים החולים, כך הפכה להיות ה"דודה" של מחנה 80.

 

בהמשך הצטרפה לפעילות מטעם "האגודה למען החייל" ונסעה לבקר את לוחמי חיל השריון בסיני. לאחר שבעלה נפטר בשנת 1975 עברה לתל אביב והתמנתה מטעם האגודה למען החייל ל"מרכזת" של חיל השריון.

 

בפעילותה שם היא נהגה לבקר בכל בסיסי השריון, ובמיוחד באוגדה 162 שישבה אז בסיני. לצורך זה גייסה את ארגוני הנשים, שיצרו קשר אישי עם החיילים. באותה עת חברה ל"אבי הפצועים" שמחה הולצברג והשניים יחד פקדו מדי יום את הפצועים בבתי החולים ובמשפחותיהם, והיו להם לכתף ולאוזן קשבת ואימצו אותם כבנים.

 

במקביל הצטרפה שץ לעמותת "רעות השריונאים" ול"קרן לבי", ונתלוותה כמדריכה לבני המצווה יתומי צה"ל למחנות קיץ בקנדה ולמיזמים נוספים. היא המשיכה ללוות את הפצועים בשמחותיהם וברגעים קשים לאורך חייהם, מתהליך השיקום הראשוני ולאורך כל הדרך.

 

כחלק מפעילותה למען נפגעי צה"ל הקימה שץ את עמותת "תקוות הפצועים", שבעזרתה גייסה תרומות מהארץ ומחוץ לארץ למען הפצועים. בין היתר הייתה מחברת בין קבוצות של נפגעי צה"ל לבין גופי סיוע והייתה מגייסת מימון לטיפולים לפוסט טראומתיים.

 

לאחר שסגרה את העמותה שהקימה, התנדבה שץ בשנים האחרונות במסגרת עמותת נט"ל, שמטפלת בלוחמים משוחררים שמתמודדים עם פוסט טראומה ואזרחים שנפגעו נפשית באירועי טרור.

 

בשנת 1996 הוענק לשץ בכנסת התואר "יקיר קרן לבי" מידי ראש הממשלה שמעון פרס והאלוף דני מט. ב-1999 הוכתרה כ"מתנדבת השנה" על ידי ראש עיריית תל אביב, בשנת 2000 העניק לה הנשיא עזר ויצמן את "אות הנשיא למתנדב", ובשנת 2009 זכתה לקבל את אות "יקיר העיר" תל אביב.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים