שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    פיצוי כספי ליועץ המפוטר של משרד התקשורת
    נתי ביאליסטוק כהן מילא משרת אמון ופוטר בתום כהונת המנכ"ל. בבית המשפט הוא טען שפוטר ללא שימוע וללא תשלום עבור תקופת הצינון
    בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל באחרונה חלק מתביעה שהגיש נתי ביאליסטוק כהן, יועץ בכיר לשעבר למנכ"ל משרד התקשורת, שדרש פיצוי על כך שהמנכ"ל החדש לא ערך לו שימוע לפני הפיטורים. אף שהמשרה נחשבת ל"משרת אמון" שמסתיימת אוטומטית בתום כהונת המנכ"ל, קבעה השופטת אירית הרמל שהיועץ פוטר בניגוד לחוק ולכן יפוצה בכ-84 אלף שקל.

     

    ביאליסטוק כהן שימש כיועצו של המנכ"ל עדן ברטל בשנים 2013-2009. תפקידו נחשב ל"משרת אמון" זמנית המאוישת בהתאם לבחירתו האישית של המנכ"ל ונמשכת עד תום כהונתו. בתביעה נטען שלאחר שברטל סיים את הכהונה ביקש מחליפו הזמני מימון שמילה שימשיך בתפקידו כיועץ והוא הסכים. בנובמבר 2013 מונה מנכ"ל חדש, אבי ברגר, שעם כניסתו לתפקיד הודיע לביאליסטוק כהן שהוא מפוטר.

     

    בתביעה שהגיש נגד משרד התקשורת בנובמבר 2014 הוא טען שפוטר בניגוד לחוק. לדבריו, ההחלטה התקבלה מראש, מבלי שנערך לו שימוע או ניתנה לו הזדמנות לנסות למנוע את פיטוריו. כהוכחה הוא ציין שהמנכ"ל החדש ברגר הגיע לשיחה עם מכתב פיטורים מוכן מראש.

     

    ביאליסטוק כהן הוסיף שלאחר הפיטורים הוא נדרש לתקופת "צינון" של שנה שבה נאסר עליו לעבוד בתחומים הקשורים לעיסוקי המשרד. לדבריו, בדיעבד התגלה לו שהיה זכאי לקבל תגמולים בתקופה האמורה, אך גורמים במשרד הטעו אותו בנוגע לזכאותו. על כן, הוא ביקש לחייב את המשרד לשלם לו את התגמולים שהגיעו לו בתקופת הצינון וכן לפצות אותו בגין הפיטורים הלקויים.

     

    המשרד התעקש מנגד שביאליסטוק כהן פוטר כחוק. לטענתו, התובע ידע שהמשרה זמנית, מה גם שהצורך בשימוע התייתר לנוכח אופיה המיוחד כ"משרת אמון". לחלופין נטען שהמנכ"ל הנכנס ערך לתובע שיחה קצרה לפני הודעת הפיטורים שניתן לראות בה שימוע. עוד נטען שההנחיות ליישום החלטת הממשלה בעניין הזכאות לתגמולים ניתנה ממש בסמוך לפיטורי התובע, ובשלב זה עדיין לא היה ברור כיצד ייושמו. כך או כך, הוא היה רשאי לפנות בעצמו לנציבות שירות המדינה ולברר את זכויותיו.

     

    שיחה קצרה אינה שימוע

    השופטת אירית הרמל ציינה שמטבע הדברים זמנן של משרות אמון קצוב. עם זאת, ההלכה היא שכאשר המשרה מסתיימת לאחר תום תקופת הכהונה – כפי שקרה במקרה של ביאליסטוק כהן – יש לאפשר לעובד להשמיע את טענותיו לפני הפיטורים. היא הגיעה למסקנה שהיה על המנכ"ל החדש לאפשר לתובע להשמיע את דבריו ורק אז להחליט אם הוא "מעדיף את אנשי אמונו" על פניו.

     

    בתוך כך נקבע כי השיחה שהתקיימה במועד הפיטורים לא היוותה תחליף לשימוע, אף שמקובל שהיקף זכות השימוע במקרה כזה מצומצם – מה שמשליך על סכום הפיצוי שיקבל התובע.

     

    בהקשר לתגמולי הצינון קיבלה השופטת הרמל את טענות המדינה, בפרט כשנציגי משרד התקשורת הודיעו במהלך הדיונים שבאופן חריג ביאליסטוק כהן עדיין יכול לבקשם מהנציבות. משכך היא דחתה את תביעתו ברכיב זה אך הדגישה כי זכאותו תיבחן מבלי שחלוף הזמן ממועד הפיטורים יעמוד לרעתו.

     

    בסופו של דבר חויב משרד התקשורת לשלם לביאליסטוק כהן 84,348 שקל כפיצוי על אי-עריכת שימוע, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 7,000 שקל.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים