שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    לימודי הערבית בישראל - הכנה לחיל המודיעין ולא לבניית גשרים
    תלמידי ישראל המעטים שעדיין לומדים ערבית בבית ספר משננים כבר יותר מ-20 שנה את אותן מילים בדיוק שקשורות לנושאים מדיניים ביטחוניים. אליאור לוי מציע לשר החינוך נפתלי בנט: יש דרך אחרת לשבור את הקרח עם שכנינו הערבים

     

    מי מכם, בני הדור שלי, לא זוכר את המשפטים האלמותיים האלה שלמדנו אי שם בחטיבת הביניים? עד היום כשאני נתקל במישהו מאותה תקופה והוא שומע שהשפה הערבית הפכה לחלק משמעותי בחיי – הוא תמיד יגיד: רגע רגע, תן לי להיזכר, אינפג'רת קונבולה פי שימאל אל-בלד (התפוצצה פצצה בצפון המדינה), או איסתקבל וזיר אל-חאריג'יה בראיס אל-כנסת פי אל-מטאר (שר החוץ קיבל את פני יושב ראש הכנסת בשדה התעופה).

     

    ואז הם מבסוטים: "אני עוד יודע לדבר ערבית, הא?'' אז האמת היא שלא ממש. אומנם חלפו יותר מעשרים שנה מאז, ועדיין - המעטים שעוד לומדים ערבית בבית הספר משננים את אותן המילים בדיוק: ראש הממשלה, ראש המפלגה, שר החקלאות, הרמטכ"ל, תמרונים, מזכ"ל האו"ם, ישיבה מיוחדת, נסע, הגיע, ביקר ועוד.

     

    אז מה בעצם קורה פה? המערכת מכוונת את התלמידים להכיר את הערבית המדינית-ביטחונית הרבה לפני שהיא מלמדת אותם משהו על התרבות של השכנים, המנטליות, המנהגים, החיים עצמם. במילים אחרות, תלמיד בכיתה ט' בישראל יודע להגיד בערבית "הרמטכ"ל נפגש עם שר הביטחון", אבל אין לו מושג איך אומרים "אני רוצה לאכול מנסף". בהנחה שהוא יידע בכלל מה זה מנסף.

     

    הוא לא יכיר שיש זמר צעיר ששמו מוחמד עסאף, שהוא הנינט טייב של העולם הערבי, ה"ערב איידול" – אבל הוא כן יידע מי זה חסן נסראללה ומי זה בשאר אסד. כי אלה הערבים שהוא מכיר. כי הם גם יותר מתקשרים לאוצר המילים שהוא לומד מספרי הלימוד של השפה הערבית.

     

    למה זה ככה? התשובה פשוטה – כי מערכת החינוך מכינה את התלמידים הללו לשירות בחיל המודיעין. כי אוצר המילים הזה הוא בסיס מצוין לאולפנים המצוינים לא פחות של 8200 ו-504. וזה חשוב באמת. אבל לא פחות חשוב לדעת שיש עולם תרבותי שלם ועשיר ממש פה לידנו - בבית ובחוץ - ואנחנו פשוט מעדיפים שלא ללמד את הדור הצעיר עליו.

     

    מה ישבור את הקרח מהר יותר עם אדם זר שמדבר ערבית? מה יקדם יותר דו-שיח בין ערבי לישראלי? שיחה על נינט ומוחמד עסאף או ''זאר וזיר א-זיראעה פי מכתב וזיר אלמאליה?'' (שר החקלאות ביקר במשרדו של שר האוצר) מה יגרום ליותר קירבה ואמון הדדי? שיחה על המקלובה (המדהימה) של אימא שלי או ''עקדת אל-חוקומה ג'לסה חאסה''? (הממשלה ערכה ישיבה מיוחדת) נדמה לי שהתשובה ברורה.

     

    אל תבינו אותי לא נכון – אוצר המילים המדיני הוא חשוב וגם נחוץ. אבל כדי להכיר באמת את הצד השני, צריך הרבה יותר מלדעת איך אומרים בערבית מטוס או פרלמנט. ועדיין לא מאוחר לשנות את זה. לתשומת ליבך, שר החינוך נפתלי בנט.

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים