שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בנק ישראל: "פועלים באגרסיביות לחיזוק הדולר"
    בדיון שהתקיים בוועדת הכספים בנוגע לשער הדולר הנמוך והמשבר הפוטנציאלי בתעשייה, אמר נציג בנק ישראל כי הבנק מודע לפעילות הספקולנטים אך מתנגד לגירושם מהשוק. עם זאת רמז כי בחודש הבא ייווכח הציבור בפעילות האגרסיבית שבוצעה לחיזוק הדולר

    בנק ישראל מודע למעורבותם של ספקולנטים בשוק המט"ח בישראל ולהשפעתם על ירידת שער הדולר וחיזוק השקל, אך מתנגד לגירוש הספקולנטים כפי שנדרש היום (ג') בדיון דחוף בוועדת הכספים על הסכנה המאיימת על המשק מירידת הדולר, אשר משפיעה על רוב ענפי המשק. נציג בנק ישראל אמר שהבנק כבר פועל "באופן אגרסיבי, רציף ואינטנסיבי" לחיזוק הדולר בשוק המט"ח ומקווה שכבר בשבועות הקרובים הציבור יווכח בתוצאות פעילותו.

     

    כיצד שער הדולר יכול להשפיע על ההיי טק    (צילום: עפר מאיר)

    כיצד שער הדולר יכול להשפיע על ההיי טק    (צילום: עפר מאיר)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    .

    עמית פרידמן, יועץ למנהל חטיבת השווקים בבנק ישראל, אמר לגבי קיומם והשפעתם של הספקולנטים: "אנחנו עוקבים אחרי התופעה ומנתחים את השפעתה. יש ספקולנטים בכל שוק מטבע שיש בו שער חליפין, אבל הרחקתם מהשוק לא תשנה את המצב לטובה, כי זה אומר לשנות את משטר שער החליפין שהוא שער נייד. אבל יחד עם זאת, אנחנו לא רואים שיש מצדם פעילות מניפולטיבית. השער נקבע כשאנשים קונים נכסים בתקווה שערכם יעלה אבל זו לא בהכרח בעיה מאוד גדולה.

     

    נגידת בנק ישראל קרנית פלוג (צילום: אלכס קולומוסקי) (צילום: אלכס קולומוסקי)
    נגידת בנק ישראל קרנית פלוג(צילום: אלכס קולומוסקי)

    "ההערכות שלנו הן שיש ייסוף ייתר בשקל ולכן אנחנו פועלים בשוק המטבע. המטרה שלנו היא להשיג את יעד האינפלציה כי אנחנו מתחתיו אבל רכישות מט"ח זה הכלי שבידינו. אנחנו מוכנים ויכולים לפעול והבנק אכן פועל בשוק באופן אגרסיבי, כי אנחנו חושבים שהמצב הזה מחייב פעולה. הריבית שלנו נמוכה מאוד והיא תישאר כזאת עד שהאינפלציה תתבסס קרוב ליעד שלה. באופן כללי, החולשה של הדולר היא תופעה עולמית, ואילו הייסוף בשקל דווקא נמוך יחסית".

     

    פרידמן ציין עוד כי יצוא הסחורות מישראל רגיש יותר לשער החליפין, ולכן הוא קפוא בשנים האחרונות. הסחר העולמי דשדש בשנים האחרונות אבל עכשיו חזר לגדול. לעומת זה, בהשוואה למדינות אחרות, ייצוא השירותים שלנו מצליח יפה לגדול בשנים האחרונות למרות ייסוף השקל, בקצב של 7%- 8%. מנהל חדר עסקאות בבנק ישראל, מיכאל בלנק הוסיף בתגובה להצעה מהוועדה להציל את המצב בהורדת קצב גיוס החוב הדולרי: "גיוס כספים בחו"ל בהנפקה לא משפיע על שער החליפין, אבל אנחנו משפיעים על האוצר לפעול לגידור של החוב".

     

    "אולי אנחנו צריכים להתפלל ששער הדולר יעלה כמו שהתפללנו למים"

    נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש אמר בדיון כי זו טעות להסתכל על הדולר בפני עצמו, שכן יש בישראל סביבה עסקית שלמה שנמצאת במצוקה ממספר סיבות. "זה לא רק הדולר, אין אשם אחד. ולכן אי אפשר לומר שבנק ישראל הוא האשם במשבר הדולר ולא ממשלת ישראל אשמה במשבר הדולר- אבל הם כן אלו שאמורים לטפל בכלל הבעיות של הייצור הישראלי- עלויות הייצור ושער הדולר הנמוך, והם לא" אמר ברוש.

     

    נשיא התאחדות האיכרים בישראל, דובי אמיתי הוסיף: "השחיקה של הדולר היא אחד הנושאים הבוערים בקרב המגזר העסקי. בייצוא החקלאי ישנה ירידה של 25% מאז 2011, אין מדינה בעולם שהתוצרת שלה לדונם גבוהה כמו בישראל. ממשלת ישראל מוגבלת אמנם ביכולת לטפל בהיחלשות של הדולר, אבל צריכה לטפל במעטפת ובעלויות התשומות הגבוהות במאות אחוזים של החקלאים בישראל לעומת אירופה. אולי אנחנו צריכים להתפלל להעלות את שער הדולר כפי שהתפללנו למים".

     

    יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני סיכם, "אני מרגיש שאנחנו במצב חירום כלכלי, ערב קריסה, ואם לא נפעל נמצא עצמנו במצב קשה אבל נראה לי שבנק ישראל מתייחס לעניין הזה כאילו אנחנו בימים רגילים. אם המצב לא ישתפר, נדרוש מהאוצר לפחות שלא יוסיפו גזירות כלכליות".

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים