שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    סקר: יותר משליש מהגרושים שהלכו לגישור נמנעו מבית משפט
    מאז יולי 2016 מחויבים זוגות בפרידה להשתתף בפגישות גישור מטעם משרד הרווחה. מחקר שבדק 240 איש העלה: 35% הגיעו להסכמות וחסכו את המשך ההליך המשפטי. כשליש הודו: הפגישות סייעו להבין את השפעות הסכסוך על המשפחה

     

    הצלחת הגישור בגירושים: "לא ציפינו לזה"

    הצלחת הגישור בגירושים: "לא ציפינו לזה"

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    כ-35% מהזוגות שעמדו לפני גירושים והשתתפו בארבע פגישות יישוב סכסוכים ביחידות הסיוע של משרד העבודה והרווחה - כפי שהחוק מחייב החל מיולי 2016 – חסכו הגעה לבית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. כך עולה ממחקר הערכה שערך מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, שבחן את עמדותיהם של 120 גברים ו-120 נשים שהגיעו לפגישות הללו, וממצאיו התפרסמו לראשונה אתמול (ג') ב-ynet. על פי המחקר, שיעור הנשים שהגישו תביעה משפטית נגד בני זוגן גדול יותר מפי שניים משיעור הגברים שתבעו את בנות זוגם.

     

    מטרת החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה "לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של כל ילדה וילד".

     

    לאחר שצד מגיש בקשה, מופנים המעורבים לפגישת "מהו"ת" (מידע, תיאום והיכרות) ביחידת הסיוע, שבמסגרתה הצדדים מנסים לפתור את הסכסוך בדרכים של גישור והסכמה. החוק קובע שפגישות "מהו"ת" צריכות להתקיים תוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה. יחידת הסיוע רשאית להאריך פעם אחת את התקופה ב-15 ימים. באותה תקופת המתנה של 60 יום לכל היותר מתקיים "עיכוב הליכים" - נוהל שבמסגרתו מנועים הצדדים מנקיטת הליכים משפטיים, למעט בקשות דחופות ובקשות לסעד זמני.

     

    מיום כניסת החוק נפתחו ביחידות הסיוע של משרד הרווחה 31,615 תיקי בקשות ליישוב סכסוך - 22,565 מהם בבתי המשפט לענייני משפחה ו-9,050 בבתי הדין הרבניים. בתקופה זו הושלם הטיפול ב-17,273 תיקים.


    בכ-15% מהתיקים הסתיים הסכסוך במסגרת הליך המהו"ת ביחידות הסיוע. בכ-20% מהתיקים הייתה הסכמה להמשיך ליישב את הסכסוך ללא התדיינות משפטית. בכ-50% מהתיקים הצדדים לא הגיעו להסכמה על המשך יישוב הסכסוך ופנו לערכאה משפטית. בכ-15% מהמקרים הצדדים לא דיווחו על החלטתם.

     

    בני הזוג שהשתתפו במחקר הגיעו לפגישות בחודשים מרס-יוני 2017 ורואיינו כארבעה חודשים לאחר מכן. מנתוני המחקר עולה כי בקרב 65% מהמשפחות לפחות אחד הצדדים היה מעוניין ביישוב הסכסוך באמצעים חלופיים להליך המשפטי, וב-25% שני הצדדים היו מעוניינים בכך. בכמחצית מהמשפחות הגיש אחד הצדדים תביעה משפטית נגד בן הזוג. ב-69% מהמקרים הללו האישה תבעה את בן זוגה ורק ב-31% הגבר תבע את בת זוגו.

     

    ב-65% מהמשפחות נכלל לפחות נושא הורי אחד כגון הסדרי קשר, משמורת ומחלוקות הוריות (טיפול פסיכולוגי, טיפול רפואי, יציאה לחו"ל, העתקת מקום מגורים וכו'). ב-35% מהמשפחות הסכסוך לא כלל נושאים הוריים אלא סכסוך כספי בנושאי חלוקת רכוש, תשלומי מזונות ועוד.

     

    53% מהנשאלים הגדירו את רמת הסכסוך בנושאי מזונות ילדים בעצימות גבוהה מאוד, 49% הגדירו את רמת הסכסוך בנושאי הסדרי קשר ברמה גבוהה מאוד, ו-40% הגדירו את רמת הסכסוך בנושאי משמורת ברמה גבוהה מאוד.

    אילוסטרציה. "משפחות שמגדירות את עצמן בעוצמה גבוהה של סכסוך" (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
    אילוסטרציה. "משפחות שמגדירות את עצמן בעוצמה גבוהה של סכסוך"(צילום: Shutterstock)

    כ-33% מהנשאלים ציינו כי הפגישות סייעו להבין את השפעות הסכסוך על המשפחה. 29% ציינו כי הפגישות עזרו להכיר דרכים לפתרון הסכסוך באמצעים חלופיים. 26% ציינו שהפגישות סייעו להבין את הצרכים והרצונות של הצד השני. 26% ציינו שהפגישות תרמו להפחתת עוצמת הסכסוך ו-25% ציינו כי הפגישות סייעו להכין את המשפחה להליך משפטי.

     

    "הצפי בתחילת התהליך היה לאחוזים הרבה יותר נמוכים של הצלחה", אמרה מנהלת יחידות הסיוע של משרד הרווחה, יהודית אסף, בראיון לאולפן ynet. "מדובר על משפחות שמגדירות את עצמן בעוצמה גבוהה של סכסוך. זה אומר שרוב הסיכויים שהם לא יוכלו להגיע לפתרונות והסכמות בכוחות עצמם והם צריכים עזרה.

     

    "אנחנו יודעים שאחד המאפיינים של סכסוכים במשפחה זה שהקשר לא מתנתק אחרי הגירושים. יש ילדים משותפים, צריך להבנות שותפות הורית, צריך להתמודד עם דברים עתידיים בחיים ולצורך זה נדרשת ההתייחסות הטיפולית שמאפשרת להם לא רק את השורה התחתונה של איזו החלטה תהיה בעניין כזה או אחר, אלא גם את הדרך ליישם את זה ולהשתמש בזה ככלי עתידי לפתור גם סכסוכים עתידיים. הרי אנחנו לא רוצים שכל דבר קטן שנמצא במחלוקת בין הורים יגיע לפתחו של בית המשפט או בית הדין בהמשך. אנחנו רוצים שיהיו להם הכלים לפתור את הדברים בעתיד ולתת לילדים את הסביבה הבטוחה של שותפות הורית".

     

    יוזמת החוק, ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני), אמרה כי "הנתונים המאוד מעודדים שמציגות יחידות הסיוע מוכיחים עד כמה היה נחוץ החוק. אני שמחה וגאה שהמאבקים הרבים שנדרשו להעברתו ויישומו מביאים תוצאות כל כך טובות כל כך מהר. דווקא במאבקים רגשיים מאוד ומתוחים חשוב לשמור על בני הזוג ובעיקר על הילדות והילדים שלהן, ולמצוא דרכים לנהל את הסכסוך בהסכמה. אני עוקבת מקרוב אחרי יישום החוק ומוודאת את קיומם של דיוני מעקב תקופתיים כדי להבטיח שהחוק אכן מקיים את מטרתו על הצד הטוב ביותר".


    פורסם לראשונה 30/01/2018 22:13

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים