שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    חיים גורי נפרד מהנגב: "הנוף הזה מרפא הכל"
    כמה חודשים לפני מותו עשה גורי מסע בדרום הארץ, במקומות עליהם לחם ושמהם קיבל השראה ליצירתו. בטיול נוסטלגי בעקבות הימים ההם, היכן שאיבד חברים במלחמת העצמאות, הוא גם הביע דאגה לעתיד המדינה: "הארץ כואבת לי. היא עוברת טלטלה ואין לי מושג מה יהיה פה"
    חלק מהותי מחייו ויצירתו של חיים גורי, שהלך הלילה (ד') לעולמו, קשור בהשתתפותו בקרבות בנגב במהלך מלחמת תש"ח. ביולי האחרון הוא חזר לנופים שאז, בין קרב לקרב, הספיק להתפעל מיופיים ועוצמתם. בכתבה שפורסמה ב"ידיעות אחרונות" הוא נתקף בנוסטלגיה, והביע את כאבו על דמותה של המדינה שעל הקמתה נלחם.

     

    גורי ואשתו עליזה במסע בעקבות פלוגה ב' בחטיבת הנגב (צילום: חיים הורנשטיין)
    גורי ואשתו עליזה במסע בעקבות פלוגה ב' בחטיבת הנגב(צילום: חיים הורנשטיין)

     

    גורי, מגדולי משוררי דור תש"ח, שירת בתחילת דרכו כלוחם בפלמ"ח, בפלוגה ב' של גדוד 7 בחטיבת הנגב. הוא היה סגן מפקד הפלוגה, תחת המ"פ אברהם אדן (ברן), שלימים הפך לאלוף בצה"ל. בין היתר גורי השתתף בכיבוש באר־שבע, בכיבוש עוג'ה אל חפיר (היום ניצנה) ובקרבות כיס פלוג'ה.

     

    צפו: קורות חייו ופועלו של חיים גורי    (באדיבות המרכז האקדמי שלם)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    כשהוא מלווה בבנותיו ונכדותיו, חזרתו אל המקומות שבהם איבד חברים, הייתה ככל הנראה המסע האחרון שלו לחבל הארץ הזה, שהוא כל כך אהב. "זו חוויה לחזור למקום שבו היינו במלחמת העצמאות, לראות את היופי המפואר והמדהים הזה. חיים שלמים לא הייתי שם", אמר. בשלב מסוים של המסע הגיעה השיירה למעלה־עקרבים, מקום שבו חלף גורי בשיירת ג'יפים בדרך לאילת. הוא הביט סביבו נפעם. 

    "חיים שלמים לא הייתי שם" (צילום: חיים הורנשטיין)
    "חיים שלמים לא הייתי שם"(צילום: חיים הורנשטיין)

    זה הנוף שממנו שאב את ההשראה לשירו "הרעות": "על הנגב יורד ליל הסתיו, ומצית כוכבים חרש חרש.... כבר שנה ונותרנו מעט, מה רבים שאינם כבר בינינו, אך נזכור את כולם, את יפי הבלורית והתואר, כי רעות שכזאת לעולם, לא תיתן את ליבנו לשכוח. אהבה מקודשת בדם, את תשובי בינינו לפרוח".

     

    לצד ההתרפקות על הנוסטלגיה גורי כאב אז את ההווה: "הארץ כואבת לי בגלל המון לכלוך, שנאה וברבריות. היא עוברת טלטלה ואין לי מושג מה יהיה פה. כואב לי שקורה שמישהו מזהה אותי ומקלל אותי כי הוא מזהה אותי כאיש רוח, כסופר ששייך לשמאל".

     

     (צילום: חיים הורנשטיין)
    (צילום: חיים הורנשטיין)

    "הנוף הזה", הוא אומר ומביט על המרחבים, "מרפא אותי, מרפא הכל. פתאום אני רואה את הארץ, את יופיו המדהים של המדבר. את האופק, את הכור בדימונה, יישובים ואורות. כואב לי נורא שבצד היופי הנהדר יש גם כמויות נוראיות של גסות וטמטום".

     

    המסע נערך ביוזמת ראש המועצה האזורית רמת־נגב, ערן דורון, שהתאהב בספרו של גורי "עד עלות השחר" ובשיריו שיישארו כאן וילוו את ישראל לעד כמו "באב אל ואד" ו"הנה מוטלות גופותינו". גורי סיכם: "המדבר כל כך יפה, אני מקווה שאחזור שוב".

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "חיים גורי נפרד מהנגב: "הנוף הזה מרפא הכל""
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים