שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "בזהות בדויה" של צבי יחזקאלי: העיקר שיש ממה לפחד
    הסדרה החדשה של צבי יחזקאלי, בה הוא חוצה את הקווים אל מחוזותיו של הג'יהאד השקט, משתמשת בכל המרכיבים הנחוצים כדי ליצור תוכנית מתח ואקשן: מוזיקה קצבית, מצלמות נסתרות ופרצופים מפחידים של אויב נתעב. אבל היא שכחה את הדבר החשוב ביותר - עלילה
    ברוכים הבאים לתוכנית הבישול הטלוויזיונית השבועית שלנו. והפעם – כיצד נכין סדרת מתח אקשן פופולרית? המצרכים פשוטים וזמינים בכל חדר עריכה. מוזיקת מתח דרמטית, מצלמה נסתרת אפילפטית, גרפיקה מהירה ואם אפשר גם ניחוח אקזוטי כדי להשלים את האווירה. מערבבים הכל טוב טוב, בזמן האידוי מזליפים פנימה גם פרצופים מפחידים של אויב שהכינונו מראש כדי להדגיש את הטעמים וזהו, יש לנו תוכנית מתח שעם קצת מזל נטפליקס תקנה אותה ועם קצת פחות, אל ג'זירה יעלו עליה אייטם.

     

    "בזהות בדויה"    (באדיבות ערוץ עשר)

    "בזהות בדויה"    (באדיבות ערוץ עשר)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    אני בטח לא היחידה שעשרים הדקות הראשונות של "בזהות בדויה", סדרת המתח החדשה של צבי יחזקאלי שעלתה אתמול (ג', 21:00, ערוץ עשר) גרמו לה להרגיש שהיא צופה ב"פאודה". זה התחיל מהגרפיקה (הנהדרת, האמת) של הפתיח והלוגו, והמשיך בהסברים של יחזקאלי על זה שהוא עומד "לחצות את הקווים" ולהסתנן אל תוך מחנה האויב, בפגישה מסתורית עם מסתערב מקצועי שנתן לו טיפים על הגייה נכונה ואז עם איש דת מוסלמי שלימד אותו להתפלל במסגד, אינפורמציה שיחזקאלי, למרבה הצער, לא טרח לשנן. הכל נמצא שם, מלבד הדבר הקטן הזה שנקרא עלילה.

     

     (באדיבות ערוץ עשר) (באדיבות ערוץ עשר)
    (באדיבות ערוץ עשר)

    האג'נדה של יחזקאלי מוכרת, כבר חמש שנים הוא מביא אותה למסך בתדירות של אחת לשנה. האיסלאם מסוכן. הפעם הוא מבקש לחשוף את "הג'יהאד השקט" - תוכניתו של האיסלאם להשתלט על העולם ולהפוך את כולם למוסלמים אדוקים, עם חתול קרח קטן על הברכיים.

     

    בפרק הראשון מתוך חמישה יחזקאלי עושה הכל כדי להוכיח עד כמה התוכנית האיסלאמית מסוכנת. הוא מנסה לתרום לאחים המוסלמים כסף – הם דוחים את התרומה שלו. הוא מתנחם בחנויות ספרים שמוכרות הרצאות של מטיפים איסלאמים קיצונים מעל הדלפק. אפילו פעולת החדירה המשמעותית הראשונה שלו – כניסה למסגד לתפילת יום שישי שאמורה להיות מלווה בהטפה קיצונית, נגמרת בלא כלום. היו המון תופים ומוזיקה מפחידה, והבמאי פקד על יחזקאלי לצאת כי סכנה נשקפת לחייו. איזו סכנה? התסריטאי השמיט את הקטע הזה משום מה.

     

     (באדיבות ערוץ עשר) (באדיבות ערוץ עשר)
    (באדיבות ערוץ עשר)

    אם יחזקאלי היה רוצה להגיד משהו על הסכנה שבאיסלאם השקט הוא היה צריך קודם כל לוודא שיש לו מה להגיד, מעבר ללהראות פרצופים מפחידים של ערבים וקטע וידאו סטייל הפרוטוקולים של זקני ציון. הוא היה נותן כתבה דוקומנטרית מגובה בנתונים, שהיה להם אפקט מפחיד לא פחות, ולא משאיר אותנו עם הבטחה שלא קוימה לאקשן בדיוני. אבל יחזקאלי מעדיף להיבהל מהמראה שלו במראה – אולי השורה התחתונה הסמלית ביותר של הפרק. אם היה מסוגל להביט בעצמו אולי לא היה נכנע לדחף להשליך את הפחד שלו החוצה, על מישהו אחר.

     

    אני לא תמימה. אנשי דת קיצוניים שמנצלים את האיסלאם כדי לשלוט באוכלוסיה ולהבעיר אותה מפחידים אותי כמו אנשים קיצונים מכל דת אחרת. אבל אם יחזקאלי חיפש הטפות קיצוניות ושונאות אדם הוא לא היה צריך ללכת רחוק – רבנים מרצים בפני קצינים על מתי מותר להרוג גויים, רק ששם כדאי שיזהר ולא ישתמש בערבית הקולחת שלו בטעות. אם הוא רוצה להזדעזע מקריאות משטמה וגזענות, הוא אפילו לא צריך לצאת מהבית, הוא יכול להיכנס לפייסבוק. אלא שאנחנו כבר אולחשנו בפני קיצוניות מקומית, בפני הדתה שמדתה, ואם לא נפחד, איפה הכיף?

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים