שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    לתפוס את הדרקון במעופו / טור
    ההערכה הרבה במזרח אסיה ל"מוח היהודי", מביאה ויוצרת הערכה להשכלה הגבוהה הישראלית ורצון לשתף אתה פעולה

    בשנים האחרונות מדינות רבות באסיה חוות שינויים דרמטיים בתחום ההשכלה הגבוהה. שינויים אלה באים לידי ביטוי גם במספרים גדולים יותר של סטודנטים אשר פוקדים את שערי האוניברסיטאות וגם בהשקעה ממשלתית מסיבית במחקרים מדעיים מתקדם. מדינות מזרח אסיה גילו, בשנים האחרונות, שהן רוצות להיות בחזית המדעית באותה משמעות ואיכות כפי שהן נמצאות בתחומי הכלכלה והתעשייה.

     

    העלייה ברמת החיים והגידול בהכנסה במדינות כמו סין, וייטנאם, הודו ואינדונזיה נתנו את האות להקמת אוניברסיטאות חדשות ולחיפוש של דעת בעולם. האוניברסיטאות, שבעבר נתפסו כחממה לאליטות ולבעלי האמצעים, החלו לפתוח את שעריהן למספרים גדולים יותר ויותר של סטודנטים שאפתנים שמגיעים אליהן גם מהמעמד הבינוני. בנוסף, המחקר המדעי במדינות מזרח אסיה נמצא במגמת עלייה במצוינות ומתקיים בהן שיפור משמעותי מאוד באיכות החוקרים בתארים מתקדמים.

     

    שיתוף פעולה בין ישראל לסין. מכון גואנגדונג - טכניון, שנחנך בחודש שעבר (צילום: מכון גואנגדונג-טכניון) (צילום: מכון גואנגדונג-טכניון)
    שיתוף פעולה בין ישראל לסין. מכון גואנגדונג - טכניון, שנחנך בחודש שעבר(צילום: מכון גואנגדונג-טכניון)

     

    במקביל, במדינות שבהן המחקר המדעי באוניברסיטאות כבר מבוסס, כמו ביפן, בדרום קוריאה ובסינגפור, התחרות החדשה עם אוניברסיטאות מהיבשת הובילה להשקעה גדולה יותר במחקר מדעי וברצון לפתח שיתופי פעולה אסטרטגיים עם אוניברסיטאות מובילות בעולם.

     

    במקביל, סטודנטים אסייתיים גם החלו לפקוד במספרים גדולים מאוד אוניברסיטאות מובילות באמריקה ובאירופה והם מהווים ראשי גשר מחקריים בין אוניברסיטאות מאסיה לאוניברסיטאות בעולם.

     

    אחת הדוגמאות הבולטות להפיכתה של האקדמיה במזרח אסיה לשחקן מרכזי בשיח הציבורי הינה הרצון של הסינים להגביר את התחרותיות של האוניברסיטאות הסיניות ולדרבן אותן להשתפר. שאיפה זו הביאה בשנת 2103 להקמת "מדד שנגחאי", שמדרג מדי שנה את האיכות המדעית במוסדות להשכלה הגבוהה ונחשב לאחד הדירוגים האמינים ביותר בתחום האקדמיה.

     

    עבור האקדמיה הישראלית, השינויים הדרמטיים בהשכלה הגבוהה במזרח הרחוק מהווים הזדמנות פז, ליצור קשרים אקדמיים ומחקריים עם חוקרים ממדינות אסיה ובאופן כללי יותר להסתכל יותר מזרחה כאפשרויות למחקר ולשיתוף פעולה.

     

    ואכן, האקדמיה הישראלית זוכה לדימוי מאוד חיובי באסיה, הן בגלל הישגיה המחקריים והן בגלל קרבתה לאקדמיה במערב. ההערכה הרבה במזרח אסיה ל"מוח היהודי", מביאה ויוצרת הערכה להשכלה הגבוהה הישראלית ורצון לשתף אתה פעולה. האוניברסיטאות בארץ מרגישות זאת היטב ומדי שנה מאות תלמידים מאסיה מגיעים להירשם לתארים מתקדמים בארץ.

     

    פרופ' ניסים אוטמזגין, ראש החוג ללימודי אסיה באונ' העברית וחבר האקדמיה הלאומית הצעירה למדעים

     

    ב-11-12 בפברואר יתקיים בפעם הראשונה כנס משותף של האקדמיות הצעירות האסייתיות והאקדמיה הצעירה הישראלית למדעים. השתתפות בכינוס הינה חופשית. פרטים באתר האקדמיה הלאומית למדעים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "לתפוס את הדרקון במעופו / טור"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים