80% מתיקי עבירות המין נסגרים בלי כתב אישום

במהלך הדיון אמרה ח“כ מיכל רוזין (מרצ) כי מנתוני מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית עולה כי ב-2016 חלה עלייה של 16% בתלונות שהוגשו למשטרה על עבירות מין. "המשימה שלנו היא לפצח איפה הכשלים והאתגרים המונעים הגשת כתבי אישום“, אמרה ח“כ רוזין. ”אם יותר מ-80% מהתיקים נסגרים ומתוך מה שנשאר 71% מסתיימים בהסדרי טיעון, אז רק אולי 5% מגיעים בסוף לבית המשפט. זה לא עשיית צדק. לא נעשה צדק לא עם הנפגעים והנפגעות ולא עם הציבור“.

ח“כ רוזין סקרה את הסיבות לסגירת תיקים ובראשן שאלת עוצמת ההתנגדות שהביע הקורבן. ”הובהר שאין צורך בהתנגדות פיזית או אמירה“, הסבירה, ”אבל אנחנו עדים לתחכום מצד העבריינים שדואגים לכיסוי עצמי לפני או אחרי, כגון ששולחים לנפגעת הודעה ’נהנית?‘ והיא משיבה. השאלה היא עד כמה סמס כזה או פתק שהושאר הם חסם מפני הגשת כתב אישום. פנתה אלי צעירה אחרי אונס מזעזע ואלים, שלאחריו האנס פנה אליה שוב ושוב, ובסוף כדי שיניח לה היא כתבה שנהנתה - והתיק נסגר“.

סיבה נוספת לסגירת תיק שהוזכרה היא פוסט טראומה של הנפגעת. "המשטרה סוגרת תיקים מחוסר הבנה של הדרגתיות הצפת הפרטים אצל הנפגעת“, אמרה הח“כית.

"נרתעתי אבל הוא המשיך לשכנע אותי ומשם מתחילה מערבולת". אילוסטרציה(צילום: שאטרסטוק)

סיבה שלישית היא שכרות התוקף. "פנתה אליי משפחה של ילדה בת 13, שהפרקליט המקומי סגר תיק בעניינה בטענה שהריח ריח שיכר מפיו של הפוגע. יש פה הגנת שכרות שלא אמורה לתפוס במקרה של אונס“.

סיבה רביעית היא גניזה מהירה של תיקים בתחנת המשטרה. ”יש מקרים בהם החקירות לא מתבצעות באופן מלא כי הנפגעת נסערת, שתויה, או על סמים, והפרקליטות גונזת את התיק ומסרבת לפתוח אותו מחדש. לגבי עררים, נאמר לי שרק 1% מהעררים מתקבל, ואחת הסיבות לכך היא שהמכתב על סגירת התיק מגיע לנפגעת אחרי זמן רב“.

סיבה חמישית היא רצון הנפגעת להימנע מעימות עם התוקף או סירובה להסיר את החיסיון מעל הטיפול הפסיכולוגי שעברה. ”לאחרונה נאמר שהימנעות הנפגעת לעבור עימות מול הפוגע היא חסם עיקרי להגשת כתב אישום ונימוק לסגירת תיקים“, אמרה ח“כ רוזין. ”אני לא מכירה תנאי כזה בחוק, ובוודאי עומדת לנפגעת זכותה שלא להתעמת. נושא נוסף הוא חיסיון הטיפול הפסיכולוגי. בתיק קסטיאל נדרשו לחשוף את פרטי הטיפול שעברה הנפגעת כתנאי להגשת כתב אישום וזה בעייתי ביותר“.

אילת אורנשטיין, ממדור נפגעי עבירה במשטרה, אמרה בתגובה לדברים כי ”בשלוש השנים האחרונות יש מגמת ירידה במשך הטיפול בתיקים. אני לא מכירה ’גניזה מהירה‘ של תיקים. חוקרי עבירות מין עוברים הכשרות, וגם בנושא פוסט טראומה".

ליזו וולפוס, רפרנטית נפגעי עבירה בפרקליטות מחוז ירושלים, התייחסה לטענות מטעם הפרקליטות וגילתה כי שיעור התיקים שמגיעים לכתב אישום בעבירות מין זהה לשיעורם בעבירות אחרות, ”למרות שהרף הראייתי גבוה יחסית ויש קושי ראייתי, כי העבירות נעשות בחדרי חדרים. אני לא הולכת רק עם התיקים המובהקים ביותר“.

”לגבי טענת השיהוי“, אמרה, ”ב-2015 71% מהתיקים טופלו תוך חודש והנתונים דומים בשנים שלאחר מכן. ב-2016 74% מתיקי עבירות המין הסתיימו בהסדרי טיעון, וגם ב-2017 נשמר אותו יחס“.

”רוב עולמי מוקדש להעמדה לדין של עברייני מין ואנחנו כואבים את כאב נפגעי העבירה“, הוסיפה וולפוס. ”תופעת הקיפאון מוכרת היום בפסיקה כאי-הסכמה, ועם זאת בית המשפט עדיין בודק את הנקודה הזו בראייתו של הפוגע, ואיך יכול היה לדעת שפירוש התגובה הוא אי-הסכמה. ביחס לפוסט טראומה, ההתפתחות המדורגת של הזיכרון מוכרת בבית המשפט וזו חלק מהדינמיקה. באשר לשכרות, לא נמצאה הנחייה לסגור תיקים בעקבות כך. ובעניין העימות, אי עריכת עימות אף פעם לא היוותה שיקול נגד הנפגעת. זה חסם נפשי מאוד ברור של מתלוננת שלא לעמוד מול הפוגע בה. ברוב המקרים גם מנסים למנוע את הפרת החיסיון על הטיפול הפסיכולוגי ומגנים על עמדת נפגעת העבירה".

הדיון לווה בעדויות של נפגעות עבירה ששיתפו בסיפורן האישי הכואב. "אני מבית דתי ולמדתי באולפנה“, סיפרה אחת מהן שהציגה את המורכבות של שאלת ההסכמה. "בגיל 17 שלחו אותי ללמוד נהיגה אצל חבר של הוריי ובשיעורים האחרונים הוא ניסה להתחיל איתי ולא הבנתי. באחד השיעורים הוא השקה אותי בירה, התחיל לדבר איתי על נגיעה ואמר שהוא ילמד אותי נשיקה לפני גיל 18.

”נרתעתי אבל הוא המשיך לשכנע אותי ומשם מתחילה מערבולת. אני מקבלת ממנו הודעות, שיחות, ואני נענית לכל כי אני לא ממש מבינה מה קורה. אני פונה לחברה, למחנכת ולהורים ומגישה תלונה במשטרה. אחרי שלושה חודשים אבא שלי מברר ואומרים שהתיק נסגר. בפרקליטות אמרו שאין שום בעיה שגבר בן 50 יהיה עם בת 17 כי לא אמרתי מספיק 'לא' ואין בינינו יחסי מרות. זה מתסכל".

ל‘, שמלווה נפגעת תקיפה, הביאה את סיפורה של קטינה בת 16 שעבדה בניקיון בית הכנסת השכונתי ונוצלה מינית בידי הגבאי בן ה-70 במשך חצי שנה. ”בזכות עירנות מוגשת תלונה במשטרה והוא טוען שזה היה בהסכמה ובספונטניות“, סיפרה. ”היא מגיעה לעימות ומודה שלאחר כמה פעמים שניסתה להתנגד היא הרפתה ושיתפה פעולה - והתיק נסגר. רק אחרי שערערנו פתחו את התיק והוגש כתב אישום והוא הורשע בעסקת טיעון".

נפגעת נוספת העלתה את בעיית סגירת התיקים בשל שכרות הפוגע: "לפני ארבע שנים נאנסתי באלימות“, סיפרה. ”התנגדתי בכל כוחי, והיו הקלטות שבהן הוא מודה ולוקח אחריות, אבל הוא טען שהיה תחת השפעת אלכוהול ולא זוכר. בפרקליטות אמרו שיש מספיק ראיות שהוא אנס אותי, אבל בגלל שכרותו יש קושי להוכיח שהתכוון לאנוס ולכן התיק ייסגר. יצאתי בהרגשה שדמי מותר, שאם היה כורת לי רגל השכרות לא הייתה תקפה".