שותפים לחזון המדינה: מגשרים על הפערים

בשיתוף הקונגרס הישראלי הראשון ליהדות ודמוקרטיה

אין זה סוד כי החברה הישראלית נפגשת שבוע אחר שבוע, בפרשיה כזאת או אחרת הנוגעת לשילוב הנפיץ של מדינה יהודית ודמוקרטית. האם העדר דיון ציבורי משמעותי בין חלקי החברה הישראלית בשאלת הפרשנות הראויה לשילוב המאתגר של "יהודית ודמוקרטית" בהתאם לחזונם של עורכי המגילה, הם אלו שהובילו בתקופה האחרונה להפרת האיזון העדין שבין שני ערכים אלה?

שבעים שנה לאחר הקמתה של מדינת ישראל וכתיבת מגילת העצמאות אשר עיצבה את חזונם של חברי מועצת העם, לימים ממשלת ישראל, כלפי מדינה הצעירה שבדרך, ייצא לדרכו בשבוע הבא (11-12.2) "הקונגרס הישראלי הראשון ליהדות ודמוקרטיה", שנועד להחזיר את כולנו לאותו מסמך מכונן ודרכו לפצח מחדש וביחד, את הפרשנות האקטואלית הנוכחית הנדרשת לשילוב המאתגר של מדינה "יהודית ודמוקרטית".

מארגני הכנס, שאחראים גם לשחזור המתוקשר של החתימה המחודשת על "מגילת העצמאות" של צאצאי החותמים המקוריים, סוברים כי הסטטוס קוו שהופר, בעקבות החוסר בשיח משמעותי בין הצדדים, הוביל להגברת המתחים בתוך החברה הישראלית סביב סוגיות שונות הנוגעות כולן לשילוב הנפיץ שבין יהדות ודמוקרטיה.

חיים טייב עם צאצאי חותמי מגילת העצמאות(צילום: נועם פיינר)

מטרת הקונגרס היא להציף את מוקדי המתח בחברה הישראלית סביב דת ומדינה, ואף לקיים מעגלי דיון ציבורי למשתתפי הקונגרס שפתוח לציבור הרחב. המשתתפים אשר יגיעו לדברי היוזמים מכלל "שבטי" החברה הישראלית, אמורים לגבש נוסחאות גישור בתחומים ושונים ולהוביל יחדיו לחזון יהודי דמוקרטי משותף ומחודש.

מי ששותפים למיזם ולמעשה עיצבו את תכניו, הם אישים מכלל זרמי החברה הישראלית, חילונים ודתיים, חרדים וערבים בראשם איש העסקים והפילנתרופ מר חיים טייב. יחד מבקשת הקבוצה, באמצעות שיח משותף, לגשר על הפערים ולגבש מחדש חזון ישראלי משותף ברוח מגילת העצמאות, בדגש על המילים: "מדינת ישראל... תהא מושתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין. תבטיח חופש דת, מצפון ולשון, חינוך ותרבות".

"במלאת 70 למדינת ישראל, אנו רוצים באמצעות הקונגרס הישראלי הראשון ליהדות ודמוקרטיה, לשרטט את הנתיב הערכי, הרעיוני והמוסרי לדרך ההתנהלות שלנו כחברה, השלובה עם הקהילה החרדית, המקבלת את האחר וגם המשמשת כבית לקהילה היהודית בעולם", אמר חיים טייב, מייסד ויושב ראש הקונגרס ונשיא קבוצת מיטרלי.

"בחרנו לעשות זאת בדרך של תהליך מפייס המשתף את כל חלקי החברה בישראל ולנהל דיון משקם, מעצים ומצמיח על הנושאים המרכזיים שנמצאים כיום במרכז המחלוקת, תוך שמירה על הרמוניה בין שני הערכים של מדינת ישראל - יהודית ודמוקרטית."

חיים טייב ופרופ' אסא כשר(צילום: יורם בניטה)

לגבש יחד נוסחת גישור

הקונגרס, מבחינת מארגניו, הוא רק התחלתו של שיח ציבורי משמעותי בסוגיות הנמצאות במוקד החיכוך המתמיד בין קבוצות שונות בחברה הישראלית. מטרתו להוות נקודת פתיחה לתהליך גישור ופיוס מפרה בין חלקי החברה הישראלית, לצד שיתוף יהדות התפוצות והעמקת הקשר בין הקהילות היהודיות בעולם ומדינת ישראל.

"הרעיון המרכזי שמחדש ומבדל את הקונגרס הוא שימוש בהליך של מעגלי שיח גישור, שילווה על ידי מגשרים קהילתיים ואנשי מקצוע, ככלי מרכזי לתחילת תהליך של פיוס בחברה הישראלית בין נציגי מגזרים שונים המייצגים את כל השבטים במדינת ישראל, במסגרת של שולחנות עגולים", מסביר לדברי פרופ' שחר ליפשיץ, הדיקאן היוצא של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן ומייסד המרכז למשפט יהודי ודמוקרטי.

"הקונגרס הוא תחילתו של תהליך עומק שבמסגרתו ציבורים שונים לא ינסו לשכנע האחד את השני בצדקת דרכם אלא ינסו להקשיב ולראות את האחר ואת כאבו, במקום שיח של בו אני אסביר לך למה

אני צודק, אנו מבקשים לעודד שיח שבו צד יבקש מן השני לראות אותו ולהבין מהיכן עמדתו מגיע ויבטיח לעשות אותו הדבר כלפי האחר. הכוונה היא שהדיונים המעמיקים ימשכו בין קונגרס אחד לבא אחריו, באופן רציף במסגרת המרכז למשפט יהודי ודמוקרטי בבר-אילן."

הדיונים המשותפים הצפויים בין באי הקונגרס נועדו כדי להגיע לנוסחה שתאפשר לאחות מחדש את הפערים בין חלקי החברה הישראלית ולהגיע להסכמות רחבות ומשותפות בנושאים הרגישים של סדר היום הציבורי. לכן לצד הדיונים הפומביים של פוליטיקאים, רבנים ואנשי אקדמיה יתקיימו גם מעגלי שיח בין משתתפי הקונגרס עצמו אשר פתוח לקהל הרחב.

"כשלעצמי אין לי ספק כי באופן מהותי ואובייקטיבי ניתן בחברה הישראלית להגיע להבנות שיכילו בהגינות ובסובלנות את הערכים היהודיים והדמוקרטיים גם יחד ובהרמוניה, ולא יפגעו בליבת היקר לזולת", אמר השופט והמשנה לנשיאה לשעבר אליקים רובינשטיין, ששותף לגיבוש תכני הקונגרס.

"יש צורך ברצון ובשכל ישר, תוך מאמץ להיכרות הדדית. הדבר מצריך מלאכת המשכיות ושכנוע 'בין-שבטי'. הקונגרס מציע ומפציר ללכת בדרך זו, תוך נכונות להשקיע משאבים ומאמץ לשם חברה טובה יותר,שהיחד-אשר אינו שולל גיוון ושונות- מאפיין אותה במובהק."

יוסף ז'רז'בסקי, אליקים רובינשטיין, פרופ' שחר ליפשיץ, שיח' מופק טאריף, חיים טייב(צילום: יורם בניטה)

המשתתפים אשר על פי התכנון יכללו את מגוון הציבור הישראלי יקבלו חוברות מידע בנושאים הספציפיים בהם יבחרו לעסוק ולאחר מכן ידונו יחד כקבוצה בנושאים שונים הנוגעים למתחים אלה ביניהם: שוויון בנטל, היחס כלפי מיעוטים בישראל, מונופול הרבנות על נישואין וגירושין בישראל, הפרדה מגדרית במרחב הציבורי ומעמד הנשים בישראל וכן אופייה וזהותה של השבת בישראל. סוגיה שהאפיזודה האחרונה בה העלתה רק לאחרונה, דיון ציבורי הסוער סביב "חוק המרכולים".

הדיונים אשר יכנסו סביבם את כלל חלקי החברה הישראלית, אמורים להציג עם סיומם נוסחאות גישור שונות. אותם הצעות לסדר מתוכננות להגיע לפסים מעשיים כוללים אף קידום חקיקה אשר תסייע בהטמעתם.

בין חברי הוועדה המייעצת של הקונגרס אשר היו שותפים בגיבוש תכניו נמצאים גם השייח מופק טאריף ראש העדה הדרוזית בישראל, הרבנית עדינה בר שלום, זוכה פרס ישראל הפרופסור אסא כשר ואחרים.

במסגרת הקונגרס יתקיימו דיונים פומביים בין שרת המשפטים איילת שקד וח"כ ציפי לבני בעניין "חוק הלאום" וכן חברת הכנסת מ"יש עתיד" יעל גרמן וח"כ משה גפני מיהדות התורה ידונו בצביון השבת בישראל. בהמשך מתוכנן דיון על גיור בישראל עם ח"כ הרב חיים אמסלם מתנועת "עם שלם" ושר החינוך לשעבר פרופסור אמנון רובינשטיין.

בשיתוף הקונגרס הישראלי הראשון ליהדות ודמוקרטיה