שתף קטע נבחר

הצעת חוק לייעול ההליכים נגד חברות הביטוח

משרד האוצר מבקש למתן את מאזן הכוחות האבסורדי של חברות ביטוח מול לקוחות. הפתרון: מוסד בוררות שיכפה הליך מהיר מחוץ לבית המשפט

 

אילוסטרציה  (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
אילוסטרציה (צילום: shutterstock)

הצעת חוק חדשה של משרד האוצר עשויה להביא לאיזון בין כוחן הדורסני לפרקים של חברות הביטוח לבין חולשתו של האזרח הקטן, ולהפחית את באופן משמעותי העומס בבתי המשפט, שמתמודדים עם 45 אלף תביעות ביטוח בשנה. לפי התזכיר שהופץ לאחרונה יוקמו מוסדות ייחודיים ליישוב סכסוכים בין החברות לבין המבוטחים – שיוכרעו במהירות וללא דיונים מיותרים.

 

נכון להיום, כשתביעת מבוטח נדחית בידי חברת הביטוח שלו, עומדות בפניו שתי אפשרויות: לפנות לרשות לתלונות הציבור או להגיש תביעה בבית משפט ולהמתין שנים ארוכות לקבלת כספים שהוא זקוק להם, בדרך כלל, באופן מיידי (למשל תגמולי סיעוד או מימון של ניתוח דחוף).

 

לחברות הביטוח יש אינטרס ברור שההליכים יתמשכו זמן רב, ולכן אין להן בעיה להגיע לפסים משפטיים. יותר מזה, בעוד שתביעת מבוטח כנראה תהיה הפעם היחידה שלו בבית המשפט – חברות הביטוח הן "שחקן חוזר" עתיר משאבים הבקיא בכללי המשחק.

 

ברקע הצעת החוק החדשה עומדת בחינה מספרית של תביעות מבוטחים בבתי המשפט בשנים 2016-2014, שהעלתה כאמור כי הוגשו כ-45 אלף תביעות נגד חברות ביטוח, מתוכן פסק בית המשפט ב-10,000 פעמים לטובת המבוטח וב-28 אלף מהמקרים הסתיים ההליך בפשרה.

 

לפי תזכיר החוק, "מספר הפשרות הרב מעלה את החשש כי גם פונים המחליטים לתבוע גוף מפוקח בבית משפט, נאלצים להסכים לפשרה מול הגוף המפוקח, וזאת מבלי למצות את מלא זכויותיהם, על מנת להביא לסיום ההליך בצורה מהירה יותר".

 

לפיכך מוצע להקים מוסד ייעודי ליישוב סכסוכי ביטוח. הוא אמור לעסוק בתביעות של מבוטחים שנדחו על ידי חברות הביטוח או במועמדים שביקשו להצטרף לביטוח מסוים ונענו בסירוב, או שנקבעו לגביהם תנאי חיתום לא סבירים.

 

דיון תוך 15 יום

יריית הפתיחה של ההליך תהיה באמצעות הגשת בקשה בידי המבוטח הנדחה למוסד, שלאחריה ימונה מברר – איש מקצוע בתחום – ובתוך 15 ימים יחל הדיון בבקשה. מאחר שהמטרה היא ליישב את התביעות במהירות וביעילות, ולמנוע מצב שבו חברת הביטוח תיוצג בידי "שחקנים חוזרים" וממולחים, לא יתקיימו דיונים, ולמעט במקרים חריגים יתקבלו ההחלטות על ידי המבררים בהסתמך על מסמכים כתובים.

 

בנוסף, המברר יישב את התביעה לפי שיקול דעתו, והוא לא יהיה מחויב לסדרי הדין ודיני ראיות, באופן שדומה לבית הדין לעבודה. כמובן שהכול "בכפוף לכך שיפעל בהוגנות, יעילות ומקצועיות, ובשים לב לתקדימים והכרעות שניתנו בסוגיות דומות".

 

ההצעה טומנת בחובה גם הנחיות בעניין הפרופיל של המבררים. בין היתר הוצע שהם יהיו בעלי הסמכה בתחום הביטוח ויישוב סכסוכים, או בעלי ניסיון של 15 שנים לפחות בטיפול בתחום הביטוח – גם ללא הסמכה אקדמאית.

 

המברר יצטרך להוכיח כי אין לו הרשעות פליליות ושאין לו ניגוד עניינים מובנה (למשל, משום שייצג חברות ביטוח מסוימות בעברו). בהצעה נכתב כי ייקבעו תנאים נוספים לבחינת כשירות לכהונה כמברר במוסד, וזאת "כדי להבטיח שלא ידבק רבב במבררים וכדי להגדיל את אמון הציבור במבררים ובמוסד".

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים