שוכרים שנתבעו על נזק הוכיחו: בעל הדירה שיקר

בעלי נכס במושב טל שחר דרש 70 אלף שקל מבני זוג שהתגוררו אצלו. אבל בדיון השתכנעה השופטת שהוא ניסה לשפץ את הדירה על חשבונם

עו"ד דורי גורןפורסם: 05.02.18 , 07:33

בית משפט השלום בתל אביב דחה לאחרונה בעלי דירה במושב טל שחר, שתבע פיצויים מבני זוג ששכרו אותה ממנו בטענה שגרמו נזקים לנכס ולגינה. בדיון הציגו השוכרים תמונות מיום כניסתם לדירה ובהן נראה כי הליקויים היו קיימים כבר אז, ולפיכך השתכנעה הרשמת ורדה שוורץ שבעלי הדירה ניסה לשפץ את הנכס על חשבון הנתבעים.

הדירה הושכרה לבני הזוג ב-2014 וכשנה לאחר מכן הם הודיעו לבעלים שהם מסיימים את החוזה ועוזבים. בתגובה הם קיבלו הודעה שלפיה בעל הדירה פתח נגדם תיק בהוצאה לפועל, שבמסגרתו ביקש לממש את צ'ק הביטחון שמסרו לו על סך 20 אלף שקל בגין נזקים שהותירו לכאורה.

חוק ונדלן

השוכר התחייב בווטסאפ – שופט חייב אותו לשלם

עו"ד אפרים כהן

בעלי גלידריה ששכר חנות בחיפה לא חתם עם המתווך על הסכם, אבל אישר במסרון שישלם לו. כשסירב לעשות זאת, ביהמ"ש נכנס לתמונה

השוכר התחייב בווטסאפ – ביהמ"ש חייב אותו לשלם

השוכרים הגישו התנגדות והדיון הועבר לבית המשפט, שם הם הכחישו את כל האשמות הבעלים וטענו כי החזירו את הדירה במצב זהה למצב שבה קיבלו אותה, כפי שהתחייבו בהסכם, ולא גרמו לנזקים מעבר לאלה שהיו בה כשנכנסו. להוכחת טענותיהם הם צירפו תמונות שצולמו מהיום שבו נכנסו לדירה.

מנגד טען בעל הדירה שטרם עזיבתם גרמו השוכרים נזקים גדולים לגינה, הקימו בה גדר מגרוטאות, חפרו בורות ופגעו במערכת ההשקיה. לדבריו הם גרמו נזקים לפנים הבית, הסירו מדפים ומזוזות וגנבו מנורות וארון.

עלות תיקון הנזקים, ציין, הייתה גבוהה מסכום שטר החוב ועמדה על יותר מ-40 אלף שקל. הוא דרש לחייב את השוכרים במלוא הסכום האמור ובנוסף על אובדן ימי השכרה וחובות ארנונה שהותירו אחריהם, כך שבסופו של דבר הועמד סכום התביעה על סך 70,647 שקל.

לא נותר שמץ של אמון

הרשמת הבכירה ורדה שוורץ ציינה שבהסכם נכתב במפורש שהשוכרים היו אמורים להחזיר את הדירה "במצב זהה" לזה שקיבלו אותה, וכי התמונות שצולמו בזמן הכניסה לדירה העידו כבר אז על קיומם של ליקויים רבים.

היא הדגישה שבעל הדירה לא הציג כל ראייה לכך שהשוכרים גרמו נזקים נוספים לדירה או לגינה, ולפיכך הם לא אחראים לליקויים.

מלבד זאת ציינה הרשמת שוורץ שההסכם עם קבלן השיפוצים ותאריכי הקבלות שהציג בעל הדירה מעידים שהזמין את השיפוץ עוד לפני שהשוכרים עזבו את הדירה. יוצא אפוא שכל מטרתו במימוש שטר הביטחון הייתה לממן את עלות השיפוץ על חשבון השוכרים.

לנוכח ממצאים אלה נקבע כי אין לבית המשפט "שמץ של אמון" בגרסתו של בעל הדירה. הרשמת דחתה את תביעתו וחייבה אותו לשלם לשוכרים הוצאות משפט בסך 8,000 שקל.