שתף קטע נבחר

קרב רב

מצד אחד: משפחת שגיא מפתח־תקווה, עם שישה ילדים. מצד שני: משפחת יחזקאל מירושלים, עם תשעה ילדים. הקרב על הכרטיס האחרון לחצי הגמר עשה לנו שמייח, וגם הניב שתי מנות מאוד חכמות וטעימות

בשיתוף אסם

 

 

זה היה אחד הרגעים הכי עליזים בתחרות "השולחן המשפחתי של המדינה": שתי משפחות שמחות, עם הרבה מאוד ילדים, שעובדות כל כך יפה במטבח. אבל, רק מקום אחד המתין בחצי הגמר. האם גלילות חזה העוף הממולאות בירקות מוקפצים לצד הבטטות בעשבי תיבול של משפחת שגיא מפתח תקווה יצליחו לגבור על מרק הנענע עם בשר על מצע אורז לבן של משפחת משפחת יחזקאל הירושלמית?

 

"מרק הנענע שלנו כובש", מודיעה לנו מראש חירות בת ה־13, "הדוברת" של משפחת יחזקאל. "אין סיכוי שהוא לא מנצח כל מנה שתעמוד מולו. אנחנו מנצחים היום. זו עוד מנה שאתם חייבים לטעום מספר המתכונים שעשינו לכבוד יום ההולדת ה־80 של סבתא שלנו, אמא של אמא".

משפחת יחזקאל. "שום ילד אינו סמוי מהעין" (צילום: יאיר שגיא)
משפחת יחזקאל. "שום ילד אינו סמוי מהעין"(צילום: יאיר שגיא)

 

המשפחה ממהרת לשלוף ספר מתכונים עם כריכה קשה, שבו תמונות מרהיבות של תבשילים לצד פירוט המרכיבים ואופן ההכנה של כל מנה. "כל הנכדים של סבתא שלי בישלו איתה, וכך ערכנו והדפסנו את הספר כמתנה מהנכדים", מספרת חירות. "זה ספר מתכונים לכל דבר, שעובר בין כל בני המשפחה. אנחנו חמולה של ממש. עכשיו אנחנו כבר עובדים על ספר המתכונים

השני כי יש עוד מתכונים שלא הצלחנו לשלב בספר הראשון".

 

במשפחת שגיא לא מתרגשים מהצהרת הכוונות. האבא, גידי, גרוש שעומד להתחתן שוב בקרוב, הגיע עם ששת ילדיו – כרמל (16 וחצי), ספיר (15), אוריה (12 וחצי), ידידיה (11), מתניה (8 וחצי) ואלישיב (7) – וערימת סלים עם מצרכים שונים בקופסאות פלסטיק. "לא היינו בטוחים שיש לכם את הכל כאן במזווה שלכם", מודיע גידי (40), ומוכיח שגם בחייו הפרטיים הוא מנהל פרויקטים אחראי, לא רק בעבודה.

 

החיוך לא מש מפניו כשהוא מנחה את הילדים מה כל אחד אמור לעשות במשימה. הבנים הגדולים מתחילים בחיתוך הירקות. הקטנים אחראים על טבילת חזות העוף במרינדה. הבנות אחראיות על הטיפול בבטטות. כשכל המרכיבים מוכנים, גידי מקפיץ את הירקות החתוכים במחבת בתוספת תבלינים ורטבים. כשהם מוכנים, מתחיל השלב של מילוי כל חזה עוף בירקות, גלגולו, ואז טיגון קל במחבת. כשסודרה על הצלחת, המנה עשתה רושם עז. "לפחות כוכב מישלן", גיחך גידי.

 

בצד השני, משפחת יחזקאל הגיעה עם תשעה מעשרת ילדיהם. קרן (43) ואייל (48) התייצבו שוב במטבח עם הדר (19), שנמצאת בשירות לאומי, אסתר (18), גם היא בשירות לאומי, שלום (15), חירות (13), דביר (11), חגי (9), נטע (8), שחר (6) ודוד (4 וחצי). קרן מדגישה: "אני ממוצא תוניסאי, ואין על המטבח התוניסאי". בני המשפחה מאשרים שזה נכון, ויוצאים לדרך.

 

קרן, בנועם ובשלווה, מנצחת על המטבח. הילדים והבעל מתקתקים עבודה. הבנים חותכים את הבצל לקוביות ומטגנים אותו בשמן זית. הבנות חותכות את העגבניות לקוביות ומוסיפות אותן למחבת עם הבצל המטוגן של הבנים. "להוסיף כעת מים", אומרת אמא, והילדים ממלאים את ההוראה. בינתיים, אבא מקבל הוראה לקצוץ את חבילת הנענע דק דק, ואז גם את חבילת הסלרי. "ולא לשכוח לקלף ראש שום", אומרת אמא.

המנה של משפחת יחזקאל (צילום: יאיר שגיא)
המנה של משפחת יחזקאל(צילום: יאיר שגיא)
 

הכל הולך לסיר. על התיבול אחראית רק קרן. היא מוסיפה פפריקה מתוקה, פלפל שחור, אבקת מרק עוף, מלח לימון, סוכר ומלח – וכמובן, את האריסה תוצרת בית שלה. בשלב הבא היא מוסיפה את לסיר את פרוסות הבשר, שבושלו בנפרד בסיר לחץ. "אני מאוד אוהבת לבשל בשר כזה בסיר לחץ. הוא יוצא רך. ממש מתפורר בפה", מציינת קרן.

 

והנה רגע השיא של המנה: סוף סוף מוסיפים את הנענע הקצוצה דק דק. "זה מה שעושה את המנה הזו למיוחדת כל כך וטעימה", מציינת בגאווה חירות.

 

הניחוח שעלה מן הסיר של משפחת יחזקאל מטמטם. חברות "צוות חיים בריאים של אסם" לא יכולות להתאפק. "חייבות לטעום מן המרק הזה. הריח שלו פותח את התיאבון!" הן מודיעות – וטועמות משתי המנות.

 

המשפחות דרוכות. הדיאטנית הקלינית אורלי פיינה, מנהלת תחום התזונה בקבוצת אסם, פותחת: "מרקים הם יסוד מזין, משביע ומגוון בתפריט היומי בימי החורף. מרתק היה לראות את כל משפחת יחזקאל לוקחת חלק בהכנת המרק, בשיתוף פעולה מתוזמן היטב. המרק, שהיה מאוד טעים, מהווה ארוחה שלמה מכיוון שהוא מכיל בשר כמקור לחלבון, מגוון ירקות ונענע, ומוגש לבחירה על אורז מלא או אורז רגיל, כל אחד וההעדפה שלו. זו דרך נהדרת לחשוף ילדים לדגנים מלאים כיוון שהמרק דומיננטי בטעמים שלו ומאפשר חוויית התנסות חיובית עם האורז המלא. ציון תזונתי: 10.

 

"במשפחת שגיא, לאב המשפחה, גידי, היה חשוב למצוא דרכים יצירתיות לשלב ירקות בתפריט של הילדים. כך עלה הרעיון לשלב ירקות מוקפצים בגלילת שניצל, שכל בני המשפחה אוהבים לאכול וגם להכין. המלצה שלי: אפשר לאפות במקום לטגן. ככלל, מומלץ לבחור שיטות הכנת מזון מקדמות בריאות יותר מטיגון, כמו אפייה, בישול ואידוי. ציון: 8.5".

משפחת שגיא. "שרשרת מקסימה" (צילום: יריב כץ)
משפחת שגיא. "שרשרת מקסימה"(צילום: יריב כץ)
 

השפית איילת הירשמן: "משפחת שגיא – איזו שרשרת מקסימה של עבודה משפחתית משותפת. ניכר כי כל בני המשפחה שולטים היטב במגוון רחב של טכניקות בישול: מחיתוכים מקצועיים, דרך הקפצה (או בעצם טכניקת טיגון־ערבוב), צלייה וטיגון של מקצוענים. הם הציגו את אחת הדרכים החמודות ביותר להגיש מה שבסופו של דבר הוא.... שניצל. אבל מגולגל, ובגרסה חמודה ביותר. כדי להגיע למצב של גלילת שניצל (וגלילות זה דבר שתמיד משמח ילדים) הנתח מולא, ואז גולגל עם המלית בתוכו, ואז נארז כך בניילון נצמד – טכניקה של סבתות מפעם. אני אוהבת שמשתמשים לפעמים בטכניקות של סבתות ומלמדים את הדור הבא קצת מחוכמת העבר, ובמקרה זה, איך לייצב את הגלילה.

 

"המילוי היצירתי כלל ירקות מוקפצים בסגנון סיני, מה שאומר שמגוון די גדול של ירקות – פלפל, נבטים, גזר, בצל, פטריות – שנחתכו במקצועיות לרצועות או לפרוסות דקות (ואפשר היה גם לזלול אותם במהלך החיתוך – בונוס תזונתי) ואז הוקפצו במחבת. זה היה טעים, כמילוי וגם כמאכל בפני עצמו, וזה איפשר לאבא להכניס הרבה יותר ירקות לתפריט של הילדים, שבעבר אכלו רק שניצל. עם זאת, הייתי מוותרת על חלק מכמות הסוכר והשומן שבמילוי וברוטב שנלווה אליו, ואני בטוחה שעדיין היה מתקבל מתכון טעים מאוד. תנו לירקות לדבר. יש להם מספיק טעם, שזקוק רק לחיזוק קל. אין צורך להעמיס עליהם. הבטטות בעשבי התיבול, שנצלו במקביל להכנת השניצל בתנור, הן דוגמה לכך: מנת צד עם מתיקות כיפית, גם בריאה וגם לא מכבידה. ציון על הטעם: 9.5.

 

"משפחת יחזקאל שוב בישלה ביחד, בהרמוניה רגועה (ומלאת הומור), מתכון שנבחר מתוך התחשבות ברצונות ובדעות של כל בני המשפחה, מתוך היסטוריית הבישול המשפחתית, ומדובר במורשת עשירה מאוד. המרק, המבוסס על נתח בקר המבושל ממושכות עם ירקות ומוגש עם אורז, החל את דרכו כמרק לפסח עם ירקות אביב (כמו סלרי, שמככב בו) והפך למנה שמבשלים כל שבוע. בצדק: הוא טעים, עשיר, מאוזן טעמים ומתובל בחוכמה, ויחד עם האורז זו ארוחה שלמה. היא רק נשמעת כבדה, אבל היא דווקא קלילה ולא מכבידה בזכות הנענע והחמצמצות. ציון: 10".

 

המנה של משפחת שגיא (צילום: יריב כץ)
המנה של משפחת שגיא(צילום: יריב כץ)
   

סיגל קפלן, מדריכת הורים: "הדבר הנפלא שניתן לראות בפרויקט 'שולחן משפחתי' לדורותיו זה שהדבר הכי משמעותי בשילוב ילדיםבבמטבח, לא משנה באיזה גיל ולא משנה באיזה מספר – זה ההורה. האם הוא מפנה עצמו לזמן העבודה עם הילדים או עובד בחוסר סבלנות? על מה הוא שם את כובד המשקל – על הסדר או על השיתוף? האם הוא נותן לילדים הרגשה של שותפים שהוא סומך עליהם או מקבע אותם בתפקיד ה'תן לי – זה קשה'. כשהתשובות לשאלות הללו הן התשובות האופטימליות, כמו במשפחת שגיא, זה פשוט עובד נפלא. ציון על שיתוף הפעולה: 9.5.

 

"משפחת יחזקאל מוכיחה כל פעם מחדש שגם במשפחה עם עשרה ילדים שום ילד אינו סמוי מן העין. הראיה לכך היא שיתוף הפעולה הנעים והגורף של כולם. החיזוק לכך שרואים אותך הוא שטעם אישי של אחד הילדים נלקח בחשבון והניב את אותה המנה, עם מרכיב שונה. הורים, טעם אישי הוא לא בהכרח פינוק. הפעילו שיקול דעת. אנחנו אנשים שונים עם טעמים שונים. ציון: 10".

 

משפחת יחזקאל עולה לחצי הגמר עם ציון מושלם. הם מבטיחים שמרדכי, האח הבכור שלומד בישיבה, יגיע הפעם לבשל עם כולם. "נכין את מנת הקסם שלנו, שבטוח תכבוש כאן את כולם", אומרת חירות, "מנת הקובה בקישואים המפורסמת שלנו. אגב, יש מתכון ותמונה בספר המתכונים שהכנו לסבתא. ברור".  

 

כל המשפחה מרוצה, ורק דוד בן הארבע מבולבל. כמה ימים אחרי שניצחו בשלב שמינית הגמר, הוא שאל את אמא שלו: "מתי כבר יחליפו לנו את המטבח? אם זכינו, למה לא החליפו לנו את המטבח. אני לא מבין". אחרי הניצחון הנוכחי, הוא כבר בטוח שעובדים עליו.

 

הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"

 

בשיתוף אסם

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: יאיר שגיא
המנה של משפחת יחזקאל
צילום: יאיר שגיא
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים