שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    המחסור בחשמל ובמים ודילמת חמאס: עזה על סף פיצוץ
    ארבע שעות חשמל בממוצע לבית בשיאו של החורף, מים שאינם ראויים לשתייה, אבטלה שנוסקת לשיאים וקיצוץ בתקציב הסיוע האמריקני. המשבר ההומניטרי בעזה מתעצם ועמו ההערכות שחמאס עלול להסיט מעצמו את האש לעימות נוסף עם ישראל. וכיצד נערכת מערכת הביטחון?

     

     

    בשנה האחרונה גוברים הקולות במערכת הביטחון הישראלית שמתריעים כי המשבר ההומניטרי שהולך ומחמיר בעזה עלול להוביל לעימות צבאי, או לחילופין למצב שבו ישראל תיאלץ לקבל את האחריות על סוגיות תשתית אזרחיות ברצועה, זאת כדי לא להוביל לקריסה מוחלטת.

     

    המצב הנתון בעזה וגלגול הכדור מגורם אחד למשנהו משאיר בסופו של יום את ישראל לבדה ובעל כורחה על המגרש. הליך הפיוס בין פתח לחמאס נמצא במשבר עמוק שכבר הופך לאיטו לקיפאון, ולא נראה שאף אחד מהצדדים מתכוון להגיע לפשרה. בשלב זה נראה כי הסכם הפיוס הנוכחי תופס לו מקום של כבוד בין אינספור הסכמי הפיוס הקודמים בין הצדדים, שכשלו ונותרו על הנייר.

    התפרעויות סמוך לגדר המערכת בעזה (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    התפרעויות סמוך לגדר המערכת בעזה(צילום: AFP)
     

    עלטה בעזה בשיאו של משבר החשמל (צילום: EPA) (צילום: EPA)
    עלטה בעזה בשיאו של משבר החשמל(צילום: EPA)

     (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    (צילום: AFP)

     

    הנשיא הפלסטיני אבו מאזן ממשיך בסנקציות על רצועת עזה, למעט ההחלטה שלו לחזור ולשלם לישראל כדי שזו תשיב את מכסת החשמל למצב שהיה טרם הטלת הסנקציות. מצרים - שושבינת הפיוס האחרון - ממשיכה לשמור על מעבר רפיח סגור ונעול, על אף העברת האחריות על המעברים מחמאס לידי הרשות הפלסטינית. במעבר ארז עוברים אנשים מעטים בלבד, כמעט יחידי סגולה, ואילו מעבר כרם שלום הופך להיות עמוס פחות ופחות בשל העובדה שההזמנות מעזה הולכות ופוחתות בעקבות המשבר הכלכלי.

     

    קטאר, שהייתה דה פקטו הכספומט של עזה, החלה בחודשים האחרונים למשוך את ידיה מהרצועה ומבצעת פחות פרויקטים. גם השגריר הקטארי האחראי על שיקום הרצועה, מוחמד עמאדי, שהיה אורח כבוד בלשכתו של מתאם פעולות הממשלה בשטחים, אלוף יואב (פולי) מרדכי, כבר כמעט לא מגיע יותר. קטאר עסוקה בבעיותיה במפרץ ונראה שגם היהב שחמאס שם על מצרים בפיוס לא הגביר בה את המוטיבציה לסייע לעזתים.

     

    במקביל, הארגונים הבינלאומיים מבצעים פחות ופחות פרויקטים ברצועה. אונר"א, שמאכילה קרוב למיליון פיות ברצועת עזה, עומדת לפני קיצוץ חד בתקציבה בעקבות החלטת הנשיא טראמפ ולא ברור כיצד תתעדף את הפרויקטים שלה בכל האזור ובאיזו מידה תיפגע מכך הרצועה.

     

    מעל הכול עומדת הנהגת חמאס ותוהה כיצד להסיט את האש והביקורת הציבורית ממנה. עד היום הפתרון היה פשוט, אך גם קשה ואכזרי - עימות צבאי עם ישראל. החשש בישראל הוא שהאפשרות הזאת בהחלט עומדת על הפרק גם הפעם. אם מישהו רוצה רמז לכך, כדאי שייפתח הבוקר את העיתון הבינערבי "אל-חיאת" ויקרא את הכותרת שבה נכתב כי "עזה מתכוננת למלחמה (עם ישראל) בתוך ימים".

     

    מנהיג חמאס ברצועה יחיא סנוואר. סבירות גבוהה ש"עזה מתכוננת למלחמה" (צילום: AP) (צילום: AP)
    מנהיג חמאס ברצועה יחיא סנוואר. סבירות גבוהה ש"עזה מתכוננת למלחמה"(צילום: AP)

    הדיווח בו, שנשען על מקורות פלסטיניים, מציג הסתברות של 95 אחוז בקרב הנהגת חמאס לכך שעימות צבאי יפרוץ בתוך שעות או ימים, זאת בשל העובדה שצה"ל פתח בתרגיל נרחב בדרום שיימשך כמה ימים. בחמאס סבורים כי התרגיל ינוצל על ידי ישראל לפתיחת מערכה. לפיכך הזרוע הצבאית של חמאס העלתה כוננות. למרות שסביר כי התרגיל אינו קשור לפתיחת עימות, חמאס יכול להיתלות על תירוץ כזה או דומה לו כדי לשחרר את סיר הלחץ המבעבע בעזה שנמצא על סף פיצוץ.

     

    אלו הן הסוגיות התשתיתיות הקריטיות שעימם מתמודדת רצועת עזה:

     

    מים שאינם ראויים לשתייה וחלופות יקרות

    לפני שלוש שנים פרסם האו"ם דו"ח שבו נקבע כי עד שנת 2020 לא יהיו בעזה מים ראויים לשתייה. הסיבות המרכזיות לכך הן התשתית הרעועה מאוד של צנרת המים בעזה, שאיבת יתר של מי תהום וכמות הכלור הגבוהה שבמים. כתוצאה מכך המים מלוחים מאוד והתושבים אינם משתמשים בהם לשתייה, אלא לצורך היגיינה וניקיון בלבד.

     

    תושבי הרצועה נאלצים להשתמש בברזים ציבוריים שבהם מועברים מי תהום שהותפלו במתקנים ציבוריים. אנשים אמידים יותר קונים מחברות שמפעילות מתקני התפלה פרטיים של מי תהום במחיר גבוה בהרבה - פי ארבעה ממה שישראלי ממוצע משלם על צריכת מים ביתית.

     

    הפגנה נגד הקיצוץ האמריקני בתקציב אונר"א (צילום: AP) (צילום: AP)
    הפגנה נגד הקיצוץ האמריקני בתקציב אונר"א(צילום: AP)

     (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    (צילום: AFP)

    גורמי ביטחון בכירים בישראל מזהירים כבר שנים את דרג מקבלי ההחלטות כי בעיית המים של רצועת עזה עשויה לשוב כבומרנג על ישראל. גורם בכיר מאוד במערכת הביטחון שעסק מקרוב בנושא אמר ל-ynet עוד בשנת 2013 כי מבחינתו האיום החמור ביותר על היציבות בין ישראל לרצועת עזה בטווח של העשור הקרוב הוא משבר המים, וכי יש צורך בהול לדחוף להקמת מתקן התפלה גדול לחופי הרצועה.

     

    כיום ישנו מתקן התפלת מי ים אחד בלבד ובנייתו של אחד נוסף באזור חאן יונס צפויה להסתיים בזמן הקרוב. אלא שמתקן התפלה צורך חשמל שמהווה גם הוא בעיה תשתיתית חמורה. כיום רק 10 אחוז מצריכת המים ברצועה היא באמצעות התפלה, או באמצעות מים שמעבירה ישראל.

     

    זיהום, תחלואה גבוהה וסכנה תברואתית גם לישראל

    כאמור, האוכלוסייה בעזה נסמכת כמעט כיום כמעט רק על שאיבה של מי תהום, אך שליש ממנה אינו מחובר למערכת הביוב והפתרונות היחידים עבורו הם בורות ספיגה או תעלות ביוב פתוחות. שיטות אלה מזהמות באופן קבוע את מי התהום. כתוצאה מכך ישנה תחלואה הולכת וגוברת שנובעת משתיית מים מזוהמים שפוגעת בעיקר בקבוצות סיכון כמו ילדים ונשים בהיריון.

     

    בעיית הזיהום לא נשארת בעזה אלא מסכנת גם את ישראל, שכן רוב השפכים ברצועה מוזרמים בצינור לים התיכון. מדובר על עשרות מטרים מעוקבים של ביוב אשר בעקבות הזרמים הצפוניים מובילים את הזיהום היישר לחופי הרחצה באזור אשקלון וכן למתקן ההתפלה שנמצא שם.

     

    שפכים שהוזרמו מרצועת עזה לשטח ישראל (צילום: רועי עידן) (צילום: רועי עידן)
    שפכים שהוזרמו מרצועת עזה לשטח ישראל(צילום: רועי עידן)

    כדי לפתור את הבעיה הזאת מימנה הקהילה הבינלאומית מתקן מודרני לטיהור שפכים בצפון הרצועה בעלות של 100 מיליון דולר. המתקן עומד מוכן לשימוש, אולם הוא לא פעל אפילו פעם אחת מכיוון שלא נמצא עדיין מי שיספק לו את החשמל. בשל משבר החשמל ברצועה, הפלסטינים אינם מתעדפים בעדיפות גבוהה את חיבורו.

     

    חיבור של המתקן באמצעות קו חשמל ייעודי מישראל הונח כאפשרות והבנק העולמי אף הסכים לממן את הקמתו, אולם הקמת קו כזה נדרשת לעבור הליכי תכנון שאורכים שנים. בינתיים נותר הפיל הלבן והיקר של עזה לעמוד שומם, והזיהום ממשיך לסכן הן את הרצועה והן את ישראל.

     

    חשמל: הצריכה היומית - מחצית בלבד מהנדרש

    ברצועת עזה פועלת תחנת כוח אחת שפועלת על סולר והיא הוקמה בשנת 2002. פוטנציאל הייצור המקסימלי שלה עומד על 140 מגה וואט, אולם היא מייצרת כיום בין 80-60 מגה וואט בלבד. ישראל מזרימה לרצועת עזה 120 מגה וואט באמצעות קווי חשמל ואילו מצרים מזרימה בשגרה כמעט 30 מגה וואט. לפיכך, הצריכה היומית ברצועת עזה עומדת על 200 מגה וואט ביום, כאשר בפועל זקוקה רצועת עזה ל-400 מגה וואט חשמל ביום – פי שניים מהכמות המסופקת לה.

     

    עמדה להטענת טלפונים סלולריים ברחובות עזה (צילום: MCT) (צילום: MCT)
    עמדה להטענת טלפונים סלולריים ברחובות עזה(צילום: MCT)

    מציאות זו יוצרת מצב שבו כבר שנים ארוכות מקבל בית ממוצע ברצועת עזה רק 8-6 שעות חשמל ביום. בשאר הזמן אין חשמל זורם בבתים והתושבים נאלצים להפעיל גנרטורים פרטיים כדי לעמוד בביקוש הביתי. משבר החשמל מחריף אחת לכמה חודשים מכיוון שהרשות הפלסטינית שמשלמת על הסולר המוכנס לתחנת הכוח דורשת מחמאס לשלם על מס הבלו של הסולר שנקנה מישראל, ואילו חמאס מסרב לעשות זאת אך במקביל ממשיך לגבות מס מהתושבים על הצריכה.

     

    מחלוקות אלו יוצרות את המתיחות בין הצדדים, שמובילה להפחתת כמות הסולר ולפיכך גם להפחתת שעות החשמל שמקבל משק ביתי ממוצע. המחלוקת הזאת גרמה לכך שבשיאו של החורף בית ממוצע בעזה קיבל רק 4-3 שעות חשמל ביום בלבד, ואז פרצה המחאה הציבורית האחרונה. המשבר כאמור נפתר זמנית, אבל זה רק עניין של זמן עד שהוא יצוף שוב. עד כה כל החלופות שהוצעו (תחנת כוח טורקית צפה על ספינה, חיבור תחנת הכוח לצינור גז; א.ל.) לא יושמו והמשבר שמוביל לתסכול אזרחי עמוק רק נמשך.

     

    אבטלה של 43%, עוני וזינוק במקרי ההתאבדויות

    רצועת עזה סובלת בעשור האחרון מהיעדר משקיעים ומהעובדה שפועלים אינם מורשים לצאת לעבודה בישראל. בעקבות זאת זינק אחוז האבטלה ברצועה לממדים מפחידים של 43% על פי נתוני הבנק העולמי. שיעור האבטלה בקרב צעירים עומד על 60%. שיעור האבטלה הזה מרחיב את מעגל העוני הגבוה ברצועה, מוביל לעלייה במספר מקרי ההתאבדות וכן לנסיקה בכמות הפלסטינים שמנסים לברוח מהמציאות באמצעות התמכרות לסמים ומשככי כאבים.

     

     (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    (צילום: AFP)

     

    היקף הסחורות היוצאות מרצועת עזה עומד על 6% בלבד ביחס להיקף הסחורות שיצאו מהרצועה לפני הטלת הסגר בעשור הקודם. כיום ישנן תוכניות להכניס פועלים לעבודה בישראל, אולם התוכניות נותרו לפי שעה על הנייר. כמות המפעלים שנפתחים ברצועה מזערית ואינה יכולה להביא לשינוי המיוחל. בשל כך מרבית תושבי רצועת עזה נתמכים בסיוע של ארגונים הומניטריים בינלאומיים.

     

    הרס בעזה לאחר מבצע "צוק איתן" (צילום: AP) (צילום: AP)
    הרס בעזה לאחר מבצע "צוק איתן"(צילום: AP)

     

    השיקום מנזקי "צוק איתן" ממשיך להתעכב

    אחרי סיום מבצע "צוק איתן" התכנסו המדינות התורמות בוועידת קהיר והבטיחו להעביר לרצועת עזה סכום עתק של 3.5 מיליארד דולר לשיקומה מנזקי המלחמה. על פי דו"ח הבנק העולמי, הועברו לרצועה עד סוף השנה האחרונה רק 35% מהסכום שהובטח. עד לסוף השנה האחרונה הוכנסו רק 7% מחומרי הבנייה שנדרשים כדי להביא לשיקום מלא של הרצועה.

     

    כל הנתונים הללו משקפים מציאות כמעט בלתי נסבלת שיוצרת לחץ אזרחי עמוק, שעלול להוביל לפגיעה בסופו של דבר בישראל – בין אם באופן עקיף או ישיר. הדיבורים על הקמת נמל ימי או נמל תעופה מפוקח הופרחו לאוויר בשנים האחרונות על ידי גורמים פוליטיים וביטחוניים בישראל, ונותרו לפי שעה בגדר תיאוריה. חיבור עזה לצינור גז אינו מתקדם לפי שעה, וכך גם התוכנית להעביר לרצועה כמה מיליוני קוב מים כדי לפתור את המשבר.

     

    מחיר הייאוש: חוצים את הגבול בשביל ארוחה בכלא

    מבחינת מערכת הביטחון נדמה שאזלו הכרטיסים הצהובים ושלטי האזהרה שניתן עוד להניף כדי להזהיר מאסון הומניטרי ברצועה. במערכת הביטחון הישראלית עדיין סוברים כי חמאס מרוסן ואין בכוונתו לפתוח במלחמה נגד ישראל, אך הדבר עלול להשתנות אם הציבור העזתי יחל לצאת נגד ארגון הטרור השולט ברצועה.

     

    הצניחה בכמות משאיות הסחורות הנכנסות לרצועה דרך כרם שלום - מכ-800 ביום בממוצע עד לפני מספר חודשים לכ-300 ביום בשבועות האחרונים - היא רק חלק מענן קודר שמכסה את הרצועה. במערכת הביטחון מאסו בקלישאה של חבית חומר נפץ ושמה רצועת עזה, ומזהים מגמות שכמותן לא נראו ברצועה: החל מזנות כצעד ייאוש של סטודנטיות פלסטיניות ועד לוואקום חסר התקדים שיווצר ביום שבו יוכרז רשמית על כישלון הפיוס, חמאס לא ייקח חזרה את השליטה האזרחית בעזה, אולם ימשיך לשלוט צבאית וביטחונית.

     

    במערכת הביטחון מזהים כיצד חמאס כן שולט שוב ביטחונית במעברים כאשר הקים בחודש האחרון מחסומים חדשים-ישנים בדרכים המובילות למעברי ארז (בצפון הרצועה, המיועד לבני אדם) וכרם שלום בדרום הרצועה (מיועד לסחורות). עוד מזוהות תופעות שרק מתעצמות: יותר ויותר פלסטינים, בהם ילדים ונערים, שחוצים את הגדר לישראל רק כדי להיכלא ולקבל כאן שלוש ארוחות ביום וסיגריות בחינם.

     

    רובם מוחזרים לעזה אחרי חקירת שב"כ, אבל בשבוע שעבר ארבעה כאלה נתפסו על הגדר עם רימון וסכינים. כוונתם עדיין נחקרת, אך לא מן הנמנע שהצטיידו באמצעי הלחימה רק כדי להבטיח את כליאתם בישראל.

     

    סכינים שנתפסו אצל ארבעה פלסטינים שחצו את הגבול מעזה לישראל ביום חמישי (צילום: דובר צה"ל) (צילום: דובר צה
    סכינים שנתפסו אצל ארבעה פלסטינים שחצו את הגבול מעזה לישראל ביום חמישי(צילום: דובר צה"ל)

    ישראל יכולה לנקוט צעדים לשיפור המצב הכלכלי ברצועה, אך מעדיפה לנקוט במשנה זהירות. כך למשל ההצעה להכניס באישור בטחוני מאות או אלפי עזתים לעבודה בעוטף עזה זוכה להתנגדות השב"כ בגלל החשש שאלה ינוצלו להחדרת אמצעי לחימה או להוצאת פיגועים בישראל.

     

    בלא מעט מקרים, טוענים מתנגדי ההצעה, חמאס החדיר לישראל אמצעי חבלה על גופם של פלסטינים חולים שנכנסו לטיפול לישראל כדין. ניסיונות דומים של פלסטינים משוטים שנכנסו לישראל כללו העברת כספי טרור לאיו"ש. הקמת נמל ימי ברצועה זוכה לתמיכת מערכת הביטחון ובתנאי שכלל הסחורות שייכנסו לתוכו יבדקו ע"י ישראל.  

     

    רק לפני כשבועיים הגדיר קצין בכיר בצה"ל את המצב ברצועה כ"גרוע ביותר בעשור האחרון ומתקרב לסומליה". נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של הרשות מאוששים הנתונים: אחוז האבטלה הינו הגבוה ביותר מאז מבצע "צוק איתן" וברבעון שאחריו, מעל למחצית מהאוכלוסייה המשכילה ברצועה אינה עובדת וכ-100 אלף עזתים נכלאו בשנה האחרונה בגלל חובות כספיים שלא הצליחו לשלם. לא מדובר במצוקות חדשות, אבל כאלה שרק מוחרפות על רקע בידוד הרצועה, הקפאת הפיוס וכספי הסיוע הבינלאומיים - בהם שגויסו בבריסל לפני כשבוע, שיופשרו לפרויקטים גדולים רק בשנים הקרובות.

     

    כך או כך, ההערכה הרווחת במערכת הביטחון שהמצב ברצועת עזה רק יידרדר בחודשים הקרובים והתלות בישראל תגדל משבוע לשבוע. אחד התרחישים שעדיין לא מומש מדבר על הפגנות גדר המוניות, של רבבות שיגיעו לגבול ללא חשש כי ימצאו שם את מותם מירי צה"ל, באקט של יאוש - "אם למות, אז לא מרעב". עם זאת, תרחיש זה עדיין לא נראה לעין בגלל שליטתו של חמאס ברצועה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים