שתף קטע נבחר

לקה בשבץ בעקבות רשלנות של קופ"ח לאומית

רופא משפחה התעלם מלחץ דם גבוה, ו-5 חודשים לאחר מכן עבר המטופל אירוע מוחי. בית המשפט קבע שהיה קשר סיבתי בין ההתרשלות לשבץ

בית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע לאחרונה שקופת החולים "לאומית" התרשלה כלפי מטופל שלקה בשבץ מוחי בשל כשל באבחון וטיפול בלחץ דם גבוה. השופט יעקב פרסקי פסק שהיה קשר סיבתי בין רשלנות הרופא המטפל לבין האירוע המוחי שהתרחש חמישה חודשים אחרי שהתובע ביקר אצלו. פסק הדין עסק רק בשאלת האחריות והפיצויים ייפסקו בהמשך.

 

באפריל 2007 הגיע המטופל בן ה-61 לסניף של קופת החולים "לאומית" במרכז הארץ והתלונן בפני רופא המשפחה שלו על מכאובים שונים. מהתיעוד הרפואי עלה כי לחץ הדם שלו בעת הביקור היה בעל ערכים גבוהים (140/85) אך הוא לא הופנה למומחה לחץ דם ולא קיבל טיפול תרופתי, ולמעשה לא נכתב דבר על הנושא – גם אחרי ארבעה ביקורים נוספים שהעידו על ממצאי לחץ דם מדאיגים.

 

בנובמבר 2008 – בחלוף חמישה חודשים מביקורו האחרון אצל רופא המשפחה – לקה המטופל בשבץ מוחי שהוביל לחולשה בפלג גוף ימין והפרעות בדיבור. הוא אושפז בבית החולים וולפסון בחולון למשך שבוע, ובסיכום האשפוז נכתב כי השבץ נגרם כתוצאה מיתר לחץ דם.

 

המטופל נותר עם נזק מוחי שגורם לקשיים משמעותיים בדיבור, בהליכה ובכל פעולות היומיום, והוכר כנכה (70%). בתביעת רשלנות רפואית שהגיש נגד קופת החולים ב-2014 הוא טען שלא היה לוקה בשבץ אילו קיבל טיפול ראוי מרופא המשפחה. לתמיכה בטענתו הוא הציג את ההנחיות המעודכנות לאבחון וטיפול ביתר לחץ דם מ-2003, שלפיהן המדדים שהתגלו בגופו חייבו טיפול תרופתי והפנייה למומחה לחץ דם.

 

"לאומית" טענה להגנתה שאין קשר סיבתי בין טיפול אצל רופא המשפחה לבין האירוע המוחי. לדבריה הטיפול שניתן היה הראוי והנכון בנסיבות, וכי הרישום של בית החולים לא הוכיח שהשבץ נגרם עקב יתר לחץ דם. לגבי ההנחיות טענה שהן לא מחייבות את רופאי קופת החולים, שכן לא הוכח כי הם ידעו עליהן.

 

אבל בפסק הדין שדן בשאלת הרשלנות דחה השופט יעקב פרסקי טענה זו וקבע כי מאחר שההנחיות פורסמו כארבע שנים לפני שהתובע הגיע לרופא, יש להניח כי הן כבר הספיקו להיטמע, והפכו לאמת המידה המקצועית המחייבת בנושאי יתר לחץ דם.

 

רופא המשפחה, שהעיד בתיק, ציין כי הוא נוהג לומר לכל מטופל בעלי לחץ דם גבוה לשנות תזונה ואורחות חיים. אבל השופט קבע שטענה זו לא שוללת את רשלנותו, שכן גם אם היא נכונה, הוא עדיין היה מחויב להתייחס למדדים החשודים שחזרו אצל התובע בכל ביקור וביקור – גם בחלוף שלושה חודשים ממועד הביקור הראשון – ולהפנות אותו להמשך טיפול אצל מומחה.

 

השופט פרסקי דחה גם את הטענה שאין להסתמך על הרישום בבית החולים, וקבע כי הוכח בפניו קיומו של קשר סיבתי בין אי שליחה למומחה ואי מתן טיפול תרופתי לבין השבץ שבו לקה התובע חודשים ספורים לאחר מכן.

 

לסיכום נקבע כי קופת החולים התרשלה במתן הטיפול לתובע וזו הסיבה למצבו הרפואי הנוכחי. בהמשך ההליך תיבחן שאלת הנזק וייפסקו לתובע פיצויים על נזקיו.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
אילוסטרציה
צילום: shutterstock
סמדר כפרי
עו"ד צחית עופר
סמדר כפרי
מומלצים