שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    סוד ההגנה של החמציצים
    חוקרים מישראל מצאו כי עלי חמציץ מראים את כל הסימנים של הקרבת איבר - ממש כמו אצל שממיות

    הנדסת החמציצים: חוקרים מאוניבסרסיטת בן גוריון, אוניברסיטת אריאל ואוניברסיטת תל אביב גילו את מנגנון ההגנה של החמציץ, מנגנון שנצפה לראשונה בעולם הצומח.

     

    המנגנון של החמציצים. ראיון אולפן עם ד"ר אילנה שטיין (צילום: מוטי קמחי)

    המנגנון של החמציצים. ראיון אולפן עם ד"ר אילנה שטיין (צילום: מוטי קמחי)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    פרופ' עמרם אשל הבחין כי כאשר תולשים חמציץ, הוא ניתק תמיד באותו מקום, בבסיס העלה. "חמציץ הוא צמח פולש שמוצאו בדרום אפריקה ונמצא בהרבה מאוד גינות. אותי הוא הטריד בגינה ורציתי לעקור אותו. ראיתי שכל פעם שאני תופס קבוצת עלים ומושך אני נשאר עם העלים ביד וכשהסתכלתי עליהם נראה כאילו מישהו חתך אותם עם סכין", אמר פרופ' אשל. "הצמח לא היה פצוע או שבור, כמו צמחים אחרים שתולשים אותם. אחרי תקופה קצרה הוא חזר להצמיח עלים חדשים. זה מה שסיקרן אותי. בספרות המדעית התופעה לא תוארה".

     

    פרופ' אשל הציע לד"ר אילנה שטיין, ממו"פ מזרח באוניברסיטת אריאל, לחקור את התופעה. ד"ר שטיין, חוקרת בתחום האנטומיה של הצמח, גייסה מדענים נוספים, ביולוגים ומהנדסים, כדי לגלות את הסוד של החמציץ.

     

    פרופ' עמרם אשל והחמציצים (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
    פרופ' עמרם אשל והחמציצים(צילום: מוטי קמחי)

     

    החוקרים גילו כי לחמציץ מנגנון הגנה מיוחד: אוטוטומיה או השרת איברים. הדוגמה הידועה ביותר של תופעה זו היא של שממית, המקריבה את הזנב שלה ומצילה את עצמה. ד"ר שטיין הסבירה כי "אוטוטומיה מאוד נפוצה בעולם החי ומופיעה באיברים שונים בבעלי חיים רבים. מה שמאחד את התופעה הוא שהאיבר נתלש כתוצאה מהפעלת כוח חיצוני ושאזור הניתוק מתאפיין במבנה מוחלש והפצע נראה חלק, ולאחר מכן האיבר מתחדש מאוחר יותר".

     

    בצמחים עד כה לא נראתה תופעה של אוטוטומיה. "במחקר שלנו מוצגת הדוגמה הראשונה בעולם הצומח", אומרת ד"ר שטיין בהתרגשות. חמציץ נטוי הינו מין פולש בישראל. קשה מאוד להדביר אותו, למרות שהוא לא יוצר זרעים בארץ. לחמציץ בצלים בעומק של כמה מטרים באדמה וכאשר מושכים עלה או עמוד התפרחת של חמציץ, הם תמיד ניתקים באותו מקום, בבסיס העלה. הניתוק נקי ומשאיר את הבצלים בבטחה בתוך הקרקע שמבטיחים את הישרדות הצמח. "עלי חמציץ מראים את כל הסימנים של הקרבת איבר. במחקרינו הבנו את המנגנון והראינו דוגמאות נוספות לתופעה", אמרה ד"ר שטיין.

     (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
    (צילום: מוטי קמחי)

     

    בבדיקות מיקרוסקופיות לא מצאו החוקרים ממצא מיוחד, והם חברו למהנדסים מאוניברסיטת בן גוריון, במעבדתו של ד"ר בני בראון. "העובדה כי כאשר מושכים את הצמח ומפעילים כוח, כל הכוח מתרכז במקום אחד. מה שחשוב הוא שהבסיס נשאר מחובר לאדמה והוא יכול להמשיך לצמוח", אמרה ד"ר שטיין.

     

    ד"ר שטיין הוסיפה כי "פרופ' אשל כבר אמר במשך שנים כי תופעת החמציץ היא כמו זנב השממית, אבל לא היו לנו הוכחות. אני נורא מתלהבת מכל דבר שקשור לצמחים ולמבנה שלהם. המבנה בחמציץ הוא מאוד יפה. הצמחים הם מושלמים, לא כמו חיות. המבנה שלהם סימטרי ויפיפיה. בחמצית יש אזור חולשה מיועד וזה מאוד מעניין. מבחינה אבולוציונית מעניין שהמנגנון הזה התפתח בעולם הצמח. חמציץ הוא צמח פולש נורא יעיל, באוסטרליה וישראל ומשתלט על שטחים ענקיים. זו התאמה מדהימה לסביבה. אני בטוחה שיש את המנגנון הזה בעוד צמחים אבל עוד לא גילו את זה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים