שתף קטע נבחר

 

צדק מאוחר: גרמניה תפצה את יהודי אלג'יריה

ועידת התביעות, שמטפלת בהעברת פיצויים מממשלת גרמניה לניצולי שואה, הודיעה כי יהודים שסבלו מרדיפות הנאצים באלג'יריה בתחילת שנות ה-40 יקבלו פיצוי חד פעמי בסך 11 אלף שקל. יהודה בר-ישועה (81), אחד הזכאים לפיצוי: "זה תיקון עוול לקהילה שתרמה רבות, עשיית צדק באיחור"

 

1942: חיילים אמריקנים באלג'יריה ()
1942: חיילים אמריקנים באלג'יריה

לראשונה - גם יהודים שחיו באלג'יריה בזמן מלחמת העולם השנייה יהיו זכאים לפיצויים מגרמניה. נשיא ועידת התביעות, יוליוס ברמן, הודיע כי ניצולי שואה יהודים מאלג'יריה, אשר סבלו מהגבלות על ידי הנאצים או בעלי בריתם - משטר וישי הצרפתי - יהיו זכאים לפיצויים מממשלת גרמניה. הדבר התאפשר בעקבות משא ומתן שנוהל עם הממשל בברלין.

 

יהודים שהתגוררו באלג'יריה בתקופה שבין יולי 1940 עד נובמבר 1942 וסבלו מרדיפות הנאצים, עשויים להיות זכאים לפיצוי חד פעמי בסך 2,556 אירו (כ-11 אלף שקלים), באמצעות קרן הסיוע של ועידת התביעות. ההערכה היא שכ-25 אלף ניצולי שואה מאלג'יריה חיים כיום בכל העולם, כ-4,000 מהם בישראל. התשלומים לזכאים יחלו בחודש יולי 2018.

 

"ראוי היה שקבוצה גדולה זו של יוצאי אלג'יריה שנפגעו מפעולות נגד יהודים מידי משטר וישי, ששיתף פעולה עם הנאצים, תזכה להכרה מזמן", אמר גרג שניידר, מנכ"ל ועידת התביעות. "משטר וישי הטיל על התושבים היהודים הגבלות בתחומי החינוך, החיים הפוליטיים, חיי הקהילה והתעסוקה, באמצעות ביטול אזרחותם הצרפתית ואפלייתם לרעה, אך ורק מפני שהיו יהודים".

אנטישמיות באלג'יריה (צילום: The Ben-Zvi Institute) (צילום: The Ben-Zvi Institute)
אנטישמיות באלג'יריה(צילום: The Ben-Zvi Institute)

דיווח בעיתון באלג'יריה על ההתנכלות ליהודים (צילום: The Ben-Zvi Institute) (צילום: The Ben-Zvi Institute)
דיווח בעיתון באלג'יריה על ההתנכלות ליהודים(צילום: The Ben-Zvi Institute)

מסמך שלילת אזרחות ליהודי אלג'יריה ()
מסמך שלילת אזרחות ליהודי אלג'יריה

"לשים בסלט אחד שנקרא 'שואה' - בושה". זנודה ()
"לשים בסלט אחד שנקרא 'שואה' - בושה". זנודה

יהודה בר-ישועה (81) הוא אחד מאותם יוצאי אלג'יריה שזכאים לפיצוי. בראשית המלחמה צרפת נכנעה לגרמניה, וממשלת וישי ששיתפה פעולה עם הנאצים שלטה גם באלג'יריה. יהודה, שהיה בן שלוש כשהחלה המלחמה, גדל בעיר בטנה באלג'יריה במשפחה בת תשעה ילדים. בר-ישועה סיפר ל-ynet על זיכרונותיו מהתקופה הקשה, שבה נאסר על היהודים לעבוד או ללמוד: "למרות שהייתי צעיר - הזיכרונות נשארו. היה פשוט רעב במשפחה בגלל שלא הייתה משכורת. אני זוכר תמונה של יום שישי בערב, של האח הגדול שלי שאומר לאבא שלי בבכי 'אבא, אני רעב'. כולנו חטפנו מחלות כמו גזזת בעקבות העוני והרעב. גדלנו בתנאים לא תנאים, ממש על פת לחם.

 

"היינו גם במעצר בית, כי אסור היה לנו לצאת אחרי שעה מסוימת. גם אבי וגם ראש הקהילה בעיר נעצרו על ידי השלטונות וישבו כמה ימים בבית הסוהר. הוציאו את כל האחים והאחיות שלי מבית הספר. 'אליאנס' קלטה אותנו והרבנים לימדו אותנו את כל מה שהיה אפשר, בעיקר את לימודי הקודש, אבל לא את מה שנקרא לימודי הליבה. אני זוכר תקופה ארוכה מאוד של חרדה".

 

בר ישועה עלה ב-1961 לישראל, ומתגורר כיום בבאר שבע. לדבריו, "הפיצוי הזה הוא ברכה. אני פנסיונר עם הכנסה מאוד צנועה אז ברור שזו ברכה גדולה וזה קודם כל תיקון של העוול הגדול שנעשה לקהילה הזאת שתרמה רבות. זו עשיית צדק שהגיעה קצת באיחור".

 

"מניפולציה פוליטית"

ג'וליאן זנודה היה בן 10 בתקופה ההיא, וחי עם שלושת אחיו והוריו בעיר הבירה אלג'יר. "המשפחה שלנו הייתה משפחה יהודית טיפוסית באלג'יריה, שבה היו פחות מ-100 אלף יהודים. הדודים שלי התגייסו לצבא הצרפתי עם תחילת המלחמה ב-1939 כאזרחים צרפתים. חלקם נשבו על ידי הגרמנים ולא חזרו. עד שהאמריקנים הגיעו ב-1942 המצב היה קריטי, לא נורמלי. האוכלוסייה שלנו סבלה ללא ספק. לקחו את כל הרכוש של כל המשפחה, סגרו את כל החנויות של היהודים, פיטרו את כל היהודים ממשרות ממשלתיות, הוציאו אותנו מבית הספר ואפילו הקימו מחנה ריכוז בדרום אלג'יריה".

 

עם זאת, זנודה ביקש להדגיש: "למרות כל מה שקרה באלג'יריה, לערבב בין ניצולי השואה שאנחנו מכירים מאירופה לבין אלה מצפון אפריקה זו מניפולציה פוליטית בעיניי. אני לא יכול לשבת עם ניצול שואה שיצא מאירופה ולהגיד שאני כמוהו. אמנם תוניסיה זה משהו אחר לגמרי, אבל לשים את אלג'יריה, מרוקו, לוב ומצרים בתוך סלט אחד שנקרא 'שואה' - זו בושה. אפילו כשאני הולך לקופת חולים ושואלים אם אני ניצול שואה אני שותק".

 

"אף פעם לא מאוחר מדי לתקן עוול". קדם ()
"אף פעם לא מאוחר מדי לתקן עוול". קדם

דניאל קדם, שנולד גם הוא באלג'יר, היה תינוק בתקופת המלחמה. הוא נולד ב-1942 במרתף, למשפחה בת 8 ילדים. הוא אינו זוכר רבות מהתקופה, ואומר שמשפחתו סיפרה לו מעט מאוד. אך עם זאת, דבר זכור במיוחד היה שנשללה מהוריו האזרחות הצרפתית, למרות שאביו קיבל אות כבוד על שירותו במלחמת העולם הראשונה. גנרל פטן, שהעניק לו את אות הכבוד, היה גם זה ששלל ממנו את האזרחות שנים לאחר מכן. "אף פעם לא מאוחר מדי לתקן עוול", הוא אומר על ההחלטה על חלוקת הפיצויים.

 

מרכז סיוע לניצולים גם בפריז 

על מנת לייעל את תהליך הגשת הבקשות בישראל, תשלח ועידת התביעות טופס מקוצר לכל יוצאי אלג'יריה הרשומים כנרדפי הנאצים במאגר הניצולים של משרד האוצר, שאותו יש למלא ולשלוח בחזרה אליה.

 

בפריז, שבה מתגוררת הקהילה הגדולה ביותר של יוצאי אלג'יריה, תפתח ועידת התביעות מרכז מידע וסיוע לניצולים, שם יוכלו להגיש בקשות לפיצוי באמצעות קרן הסיוע. מרכז המידע והסיוע בפריז ייפתח בתחילת פברואר ויישאר פתוח עד סוף אפריל 2018. במהלך תקופה זו ייפתחו מרכזים נוספים גם במארסיי, ליון וטולוז על מנת לאפשר טיפול במי שלא יוכל להגיע למרכז בפריז. שירותי הרישום והגשת הבקשות יינתנו בחינם בכל העולם, כולל בישראל, ללא צורך בייצוג משפטי.

 

"מטרתנו היא לסייע לניצולי השואה למצות את זכותם לפיצוי במהירות וביעילות, באמצעות הליך ללא כל תשלום מצדם", סיכם רודיגר מהאלו, נציג ועידת התביעות בגרמניה. "פיצוי זה מהווה מידה קטנה של צדק שניצולי שואה אלו זכאים לו, אך ההכרה בהם חשובה ואנו נמשיך לפעול ללא לאות עד שכל ניצול שואה יוכר".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: The Ben-Zvi Institute
אנטישמיות באלג'יריה
צילום: The Ben-Zvi Institute
מומלצים