לקראת המועד שקבע בג"ץ: שב"ס מתקשה ביישום פסיקת רווחת האסירים
תנאי המחיה של האסירים, כפי שקבע בית המשפט, אמורים להשתנות מקצה לקצה עד לחודש הבא. אך לשב"ס אין כלל תקציב ואמצעים ליישם זאת. היועמ"ש פנה לשרי האוצר וביטחון הפנים והזהיר כי אם לא יוצג מתווה תקציבי, אלפי אסירים עשויים להשתחרר לחופשי בקרוב
האם אלפי אסירים צפויים לתבוע את המדינה נוכח העיכוב ביישום הפסיקה שחייבה את בתי הכלא לדאוג לרווחתם? בית משפט העליון קבע זה מכבר מהם תנאי המחיה הראויים של אסירים ועצירים. ואולם, ליישום ההחלטה נדרשים שני מיליארד שקלים, שלפי השב"ס ישמשו את הארגון במשך תשע שנים לשינוי התנאים הנוכחיים בבתי הכלא. ככל שהמדינה מתעכבת בביצוע ההחלטה היא מסתכנת יותר ויותר בתביעות נגדה בגין ביזיון בית המשפט. בשב"ס הדגישו כי אנשיהם "הגישו תוכניות. לא נשחרר אסירים ועצורים כי זה לא בסמכותנו".
ההחלטה של בית משפט העליון התקבלה בתשובה לעתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח. בעתירה נטען כי תאי המאסר בבתי הכלא אמורים להיות בגודל של לפחות 4.5 מ"ר (כולל תאי שירותים ומקלחות), או 4 מ"ר (ללא מקלחות ושירותים), כפי שממילא נדרש בחוק.
השופט אליקים רובינשטיין, שאליו הצטרפו השופטים חנן מלצר ואורי שהם, קיבל את העתירה ביוני 2017 והורה למדינה לעשות את ההתאמות בתוך 18 חודשים. בפסק הדין נקבע כי בתוך תשעה חודשים יעמוד שטח המחיה לאסיר על 3 מ"ר לפחות ובתוך 18 חודשים יעמוד על 4.5-4 מ"ר לפחות. החלק הראשון של יישום פסק הדין אמור להתבצע לפיכך כבר באמצע חודש מרס.
לפי נתוני שב"ס, כ-40.5% מהאסירים מוחזקים כיום בתאים שקטנים משלושה מ"ר. להחלטת השופטים צורף גרף שלפיו ישראל נמצאת בתחתית הדירוג בין מדינות המערב בסטנדרט תאי אסירים. בהולנד ובדנמרק הסטנדרט הוא 12 מ"ר, והממוצע במערב הוא 8.8 מ"ר.
בעקבות החלטת בית המשפט החלו להיערך בשב"ס ליישום ההחלטה, אך לא ניתן יהיה ליישם את פסק הדין בפרק הזמן שהוקצב. הדבר אינו תלוי רק בהם, אלא גם במשרדי הממשלה, האוצר, המשפטים וביטחון הפנים. בשב"ס הציגו תוכניות בינוי של בתי כלא, אך יישומן יארך כתשע שנים בעלות של כשני מיליארד שקלים שהאוצר צריך לאשר. התוכנית נותנת מענה גם לגידול במספר האסירים והעצורים במהלך השנים.
בנוסף העלה השב"ס אפשרויות נוספות ליישום ההחלטה על מנת להביא לצמצום מספר האסירים והעצורים, למשל הקמת ועדת שחרורים מיוחדת שתדון בבקשות שחרורים מוקדמות של אסירים השפוטים לעד שנת מאסר; שחרור מנהלי מוקדם שבסמכות נציבת השב"ס; והגדלת תקופת הטלת עבודות השירות, שבית משפט רשאי לפסוק היום עד חצי שנה - לתשעה חודשים. האפשרויות האלו יכולות להיות מיושמות רק לאחר חקיקה של הכנסת.
לפני כשבוע פנה היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לשר האוצר ולשר לביטחון פנים והודיע להם כי יש כוונה להודיע על דחייה אך ורק בתנאי שיוכלו להציג מתווה ממשי לפתרון הבעיה. היועמ"ש הודיע להם כי יש להציג לבג"ץ מתווה תקציבי שיכלול בעיקר תקציבי בינוי משמעותיים ביותר. היועמ"ש ציין כי אם זה לא יקרה, המשמעות היא שאלפי אסירים ישוחררו לחופשי כבר בקרוב.
כיום נמצאים בין כותלי השב"ס כ-18 אלף אסירים ועצורים. על מנת לעמוד ביישום פסק הדין במצב הנוכחי, אמורים להיות כלואים רק 12 אלף אסירים. 6,000 מכלל האסירים והעצורים יצטרכו כביכול להשתחרר. ואולם בשב"ס כאמור לא מתכוונים לשחרר אסירים או עצורים כיוון שאין להם סמכות לעשות כן.
אם המדינה תגיש בקשה לבית המשפט העליון לדחייה ביישום פסק הדין וגם תציג את התוכניות לשנים הבאות ותתחייב ליישם אותן - ייתכן שבית משפט יקבל זאת וכך תיפתר הבעיה, לפחות בינתיים.
אם לא תוגש בקשה כזאת, המדינה עלולה להיות מואשמת בביזיון בית המשפט עקב אי יישום פסק הדין. המדינה תתמודד עם בעיה נוספת אם האסירים יחלו להגיש תביעות כספיות כיוון שאינם כלואים בתנאים שקבע בית המשפט.