שתף קטע נבחר

יש קואליציה: הממשלה הגרמנית הבאה תתנגד להתנחלויות

4 חודשים לאחר הבחירות הצליחו השמרנים בראשות מרקל להגיע להסכם קואליציוני עם הסוציאל-דמוקרטים מהמרכז-שמאל בראשות מרטין שולץ. שולץ, שבעבר ביקר את המצור הישראלי על עזה, יתמנה לפי הדיווחים לשר החוץ. בקווי היסוד של הממשלה: הבנייה בהתנחלויות מנוגדת למשפט הבינ"ל

מרקל בדרך לשיחות הקואליציוניות בברלין (צילום: AFP) (צילום: AFP)
מרקל בדרך לשיחות הקואליציוניות בברלין(צילום: AFP)

 

אנשי השמאל אמרו שלא יישבו שוב בממשלה - אז אמרו: המפלגה השמרנית בגרמניה בראשות הקנצלרית אנגלה מרקל והמפלגה הסוציאליסטית מהמרכז-שמאל הגיעו היום (יום ד') להסכם להקמת קואליציה חדשה לאחר סבב שיחות אחרון בין הצדדים שנמשך 24 שעות. כך דיווחה סוכנות הידיעות הגרמנית dpa.

 

עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ

 

סוכנות הידיעות הגרמנית דיווחה שמפלגת הימין "האיחוד הנוצרי-דמוקרטי" (CDU), מפלגת האחות שלה מבוואריה "האיחוד הנוצרי סוציאלי" והסוציאל-דמוקרטים התגברו על המכשולים האחרונים וסגרו הסכם קואליציוני. הסוציאל-דמוקרטים, לפי הדיווח, יקבלו את תיקי החוץ, העבודה, הכלכלה, המשפטים, הסביבה והמשפחה. תיק הכלכלה היה בשמונה השנים האחרונות בידי מפלגתה של מרקל, אך כאמור יעבור לידי הסוציאל-דמוקרטים.

 

מנהיג הסוציאל-דמוקרטים בשיחות המשא ומתן עם מרקל במטה המפלגה שלה בברלין (צילום: AFP) (צילום: AFP)
מנהיג הסוציאל-דמוקרטים בשיחות המשא ומתן עם מרקל במטה המפלגה שלה בברלין(צילום: AFP)

העיתון הגרמני "בילד" דיווח שמנהיג הסוציאל-דמוקרטים, מרטין שולץ, יהיה שר החוץ הבא של גרמניה. העיתון "סודויטשה צייטונג" דיווח ששולץ יפרוש מהנהגת מפלגתו, ככל הנראה כדי להתמקד בתפקידו כשר החוץ. שולץ חזר לפוליטיקה הגרמנית בנובמבר 2016 אחרי שנים שבהן כיהן כנשיא הפרלמנט האירופי. ב-2014 הוא הובך בכנסת ישראל, כשחברי הכנסת של הבית היהודי קטעו את נאומו בקריאות ביניים ועזבו בהפגנתיות את המליאה במהלך הנאום. יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט וח"כ אורי אורבך ז"ל תקפו אז את דברי שולץ ודרשו ממנו התנצלות. בבית היהודי הסבירו שיצאו מהאולם משום ששולץ, שנאם בגרמנית, "אמר שפלסטיני זכאי ל-17 ליטר מים ביום לעומת 70 של ישראלי ואמר שישראל מטילה מצור פוגעני על עזה".

 

ההסכם הקואליציוני עדיין טעון את אישור הסוציאל-דמוקרטים

הבחירות הפדרליות בגרמניה נערכו ב-24 בספטמבר 2017 ומאז לא הושבעה ממשלה חדשה - שיא חדש בעידן שלאחר מלחמת העולם השנייה. גם לאחר השגת הסכם קואליציוני בגרמניה, אין הדבר אומר שנפתרה התסבוכת הפוליטית שנוצרה לאחר הבחירות. ההסכם אמור לעבור להצבעה במפלגה הסוציאל-דמוקרטית שבה יותר מ-460 אלף חברים, הליך שיימשך כמה שבועות. חברים רבים במפלגת המרכז-שמאל סקפטים לגבי אישור ההסכם בעקבות המפלה שנחלה המפלגה בבחירות האחרונות.

 

הסוציאל-דמוקרטים ישבו בממשלה עם מפלגתה של מרקל שמה שזכה לכינוי "הקואליציה הגדולה" ולאחר התבוסה בבחירות התחייבו לשבת באופוזיציה כדי לבנות את עצמם כאלטרנטיבה. אך בסופו של דבר, כישלונה של מפלגת CDU לסגור עסקה עם שתי מפלגות קטנות הובילה אותה בחזרה לזרועות הסוציאל-דמוקרטים ושולץ שחזרו בהם מסירובם לשבת בממשלה הבאה.

 

התחייב לא לשבת שוב בממשלתה של מרקל - וחזר בו. מנהיג הסוציאל-דמוקרטים מרטין שולץ (צילום: MCT) (צילום: MCT)
התחייב לא לשבת שוב בממשלתה של מרקל - וחזר בו. מנהיג הסוציאל-דמוקרטים מרטין שולץ(צילום: MCT)

אם ההסכם הקואליציוני לא יאושר על ידי חברי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ייתכנו שני תרחישים: ממשלת מיעוט בראשות מרקל או בחירות חדשות.

 

לפי טיוטה של ההסכם הקואליציוני שהגיעה לידי סוכנות הידיעות רויטרס, הממשלה הגרמנית הבאה תתנגד לבנייה הישראלית בהתנחלויות בתואנה שהיא מנוגדת למשפט הבינלאומי. עם זאת, במסמך קווי היסוד נכתב ש"הזכות של ישראל להתקיים היא בלתי ניתנת לערעור עבורנו ואבן יסוד בפוליטיקה הגרמנית".

 

היחסים בין ישראל לבין גרמניה נחשבים טובים מאוד, אם כי בשנים האחרונות נרשמה מתיחות בין הצדדים משום שגרמניה הטילה ספק במחויבות של ראש הממשלה בנימין נתניהו לפתרון שתי המדינות עם הפלסטינים.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים