פסיפס מלפני כ-1,800 שנה התגלה בקיסריה
מנהלי החפירות במקום מעריכים כי ייתכן שהפסיפס היה בבית של אנשים עשירים, שגרו באותה תקופה בקיסריה. הפסיפס עצמו נעשה ברמת אמנותית גבוהה מאוד עם כ-12,000 אבנים למ"ר
פסיפס רומי נדיר מהמאה ה-3-2 לספירה, שעליו כתובת ביוונית עתיקה, נחשף בימים אלה בגן לאומי קיסריה במהלך עבודות שמבצעות רשות העתיקות, החברה לפיתוח ורשות הטבע והגנים. הפסיפס התגלה במסגרת חפירות לשחזור גשר הכניסה לקיסריה בתקופה הביזנטית, כחלק מפרויקט הטיילת שמקימה בימים אלו החברה לפיתוח קיסריה, שתחבר מג'סר א-זרקא לגן הלאומי קיסריה. עלות פרויקט השימור והשחזור, נעשה בהשקעה של 100 מיליון שקלים, תרומת קרן אדמונד דה רוטשילד והחברה לפיתוח קיסריה.
בחפירה נחשף גם חלק ממבנה גדול ומפואר שעמד באתר בתקופה הביזנטית לפני 1,500 שנה. להערכת החוקרים, המבנה היה חלק מרחבה ציבורית ששימשה לפנאי, לבילוי ולעסקים - מעין "מתחם שרונה" של העת העתיקה. להפתעת הארכיאולוגים, מתחת למבנה, התגלתה רצפת הפסיפס, שהייתה שייכת למבנה קדום בן 1,800 שנה.
מנהלי החפירות מטעם רשות העתיקות, ד"ר פטר גנדלמן וד"ר עוזי עד, אמרו: "מדובר בפסיפס צבעוני בגודל של יותר מ-5X3.5 מטר, נדיר באיכותו, שעליו שלוש דמויות, דגמים גיאומטריים צבעוניים, וכתובת ארוכה ביוונית שניזוקו בעת שנבנה המבנה הביזנטי מעליו. הדמויות בפסיפס, כנראה גברים הלבושים טוגה (בגד מאריג צמר שלבשו הרומאים) ונראה כי השתייכו למעמד חברתי גבוה: דמות מרכזית בתנוחה חזיתית, ושתי דמויות פונות אליה משני צדיה. אם הפסיפס היה חלק מבית אמידים, ייתכן שמתוארים בו בעלי הבית. אם המבנה היה ציבורי, הדמויות עשויות לתאר את תורמי הפסיפס או בעלי תפקיד במועצת העיר".
ראש ענף שימור אמנותי ברשות העתיקות, ג'ק נגר, הסביר כי הפסיפס נעשה ברמת אמנותית גבוהה מאוד וציין כי תיאור הדמויות נבנה מאבנים קטנות בצפיפות גבוהה כ-12,000 אבנים למ"ר. מנהל השימור של רשות העתיקות עובד בימים אלה בשטח על מנת לוודא שחלקי הפסיפס שנחשפו ישתמרו כפי שהם ולא יתפרקו עם הזמן ואזור הגשר מתוכנן מחדש על מנת שניתן יהיה להנגיש את הפסיפס לקהל הרחב.
מנהל רשות העתיקות, ישראל חסון, אמר כי "הפעילות שנעשית בשנים האחרונות תחזיר את קיסריה לימיה המפוארים כעיר נמל קוסמופוליטית תוססת, המספקת חוויה תרבותית עשירה לכל המבקרים בה". מנהל רשות הטבע והגנים, שאול גולדשטיין, אמר כי "הסיור בעיר מציג היום לתפארת את 'חלומו של הורדוס' ואת הרעיון המרכזי בבסיס המחשבה המערבית, כמו גם בפסיפס החדש שנתגלה, בה נתפש האינדיבידואל כפאר היצירה של הטבע".
מנכ"ל החברה לפיתוח קיסריה, מיכאל כרסנטי, אמר כי "הפסיפס המרשים מצטרף לשורה של תגליות ארכיאולוגיות רבות חשיבות שנחשפו במהלך החפירות לאחרונה, מזבח המקדש שבנה המלך הורדוס לפני כ-2,000 שנה ואשר הוזכר בכתבי יוסף בן מתתיהו, לוחית עשויה מאם הפנינה, שעליה חרותים מנורת שבעת קנים ומחתה, פסל אַיִל שסימל בתקופה הביזנטית את ישו ועוד".
סגן ומ"מ יו"ר קרן אדמונד דה רוטשילד, גיא סברסקי, אמר כי "הפסיפס המדהים שנחשף הוא תגלית ייחודית בישראל. ההשקעה האדירה של קרן אדמונד דה רוטשילד, של למעלה מ -100 מיליון שקל, מאפשרת את הרחבת פעילות החפירה האינטנסיבית ולהמשיך ולחשוף את אוצרות קיסריה הגנוזים".
לפנייה לכתב/ת 
