שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    הוסף כתבה
    הכי מטוקבקות
      זירת הקניות
      רבים על ההגה: המלחמה הסמויה בין קול לג'קסון
      למרות שנתנו משחק גדול מול ברצלונה, בעיית האגו בין שני כוכבי מכבי ת"א זועקת לשמיים, וכשהם יחד על הפרקט הכל תקוע. ספאחיה ממשיך להיות מקובע וחסר יצירתיות, אך למזלו הוא קיבל הפעם יריבה מפורקת

      מכבי תל אביב טיילה בהר המושלג ביום נאה. לפתע, מפסגת ההר הגיח גולש שאיבד שליטה וטס למטה בכל המהירות כשהוא צורח בפאניקה. אבל מכבי לא הבינה את הצרחות בקטלאנית, לכן זזה הצידה ואפילו הספיקה לתת לגולש עוד דחיפה מאחורה. "אין בעד מה!", קראה מכבי ונופפה לו בחדווה. הגולש הגיע עד קצה הצוק וצנח.

       

      ברצלונה, במאזן 15:7, גמרה את העונה האירופית שלה. המשחק מול הצהובים היה ההזדמנות האחרונה שלה. אולי התבוסה שהנחילה למכבי במחזור התשיעי הפיחה בה שביב של תקווה, אבל בארסה של היום היא לא בארסה של אז. ההבדל הוא בגבוהים. במפגש הקודם שיחק קווין סראפן, וראחים סנדרס נתן משחק שיא. חמשת הגבוהים של ברצלונה השיגו אז 43 נקודות ב־17 מ-34 וקטפו 31 ריבאונדים אל מול 21 נקודות ב־9 מ-23 ו־18 ריבאונדים מארבעת הגבוהים של מכבי. הצהובים היו שטיח רצפה מול המסה והגובה של הספרדים.

       

      פייר ג'קסון (צילום: עוז מועלם) (צילום: עוז מועלם)
      פייר ג'קסון
       

       

      הפעם, אדריאן מורמן, אנטה טומיץ', סנדרס ופייר אוריולה רשמו 27 נקודות בלבד ב־10 מ-28 ועוד 17 ריבאונדים, לעומת אלכס טיוס, ארטיום פרחוסקי, ג'ייק כהן וג'ונה בולדן עם 31 נקודות ב־13 מ-21, ו־21 ריבאונדים. ברצלונה הציגה קו קדמי רך ומהוסס, ומכבי לקחה יותר חמישה ריבאונדים יותר בהתקפה מהממוצע העונתי שלה. הקבוצה של נבן ספאחיה ניצלה זאת כדי לקלוע של 24 נקודות מהזדמנות שנייה!

       

      מכבי יכולה הייתה יכולה להרוג את ברצלונה בפער גדול יותר רק עם הקו הקדמי, אבל לספאחיה הייתה תוכנית משחק שבה פרחוסקי יעלה מול טומיץ', וטיוס מול אוריאולה האתלטי יותר. נשאלת השאלה למה אי אפשר להעלות עם קומבינציה של שלושה גבוהים, למשל עם בולדן, פרחוסקי וכהן או כהן, בולדן וטיוס. לנוריס קול ולפייר ג'קסון יש הצלחה מוכחת בלהכניס כדורים לגבוהים. למה לא לייצר עבורם יותר שחקני מטרה בצבע?

       

      אגב, למה לא לרשום גם את איתי שגב בטופס? במקומו נכלל בסגל כרם משעור, שהוא סמול פורוורד שלישי במקרה הטוב (אם לא רביעי כי ספאחיה מעדיף את דיאנטרה קיין בעמדה הזו) וממילא לא שיחק. שגב גם שיחק בליגה השבוע ומשעור לא. גם אם שגב לא אפקטיבי בהתקפה הוא יכול לחסום עבור גבוה נוסף שישתחרר לקליעה קלה בצבע. למה לא? כי ספאחיה מקובע ולא חורג במילימטר מתוכנית המשחק שלו. מתי ראיתם את פרחוסקי וטיוס ביחד על המגרש ב־22 המחזורים? אף פעם. למה לבלבל את היריבים ולתת להם משהו שהם לא התכוננו אליו? לא יפה.

       

      התגובות לניצחון של מכבי ת"א    (צילום: עוז מועלם)

      התגובות לניצחון של מכבי ת"א    (צילום: עוז מועלם)

      סגורסגור

      שליחה לחבר

       הקלידו את הקוד המוצג
      תמונה חדשה

      שלח
      הסרטון נשלח לחברך

      סגורסגור

      הטמעת הסרטון באתר שלך

       קוד להטמעה:

      ואם בקומבינציה עסקינן, הגיע הזמן לפתור את עניין ג'קסון-קול. שניהם נתנו משחק גדול. ג'קסון עם חמש שלשות ברבע האחרון, וקול אמנם עם אחוזים חלשים, אבל תרומה בריבאונד ובאסיסטים. כשג'קסון הוא הרכז הטבעי היחיד ואין לו מחליף (רול הססן ואיטי, ג'ון דיברתולומיאו לא ברמה מספת) אז קול משמש כרכז מחליף. הבעיה היא שלאף אחד מהם זה לא מספיק. קול מכריז על עצמו מנהיג הקבוצה עם שתי טבעות NBA ברזומה. ג'קסון לעומתו ניצח למכבי יותר משחקים. בניסיון להגיע לעמק השווה בין שני הכוכבים, ספאחיה הכניס אותם למגרש יחד 8:13 דקות לסיום. רק אגו? אולי נראה ניצוצות מהדיינמיק דואו? כלום.

       

      כלומר, ג'קסון קלע חמש שלשות, אבל למעט מסירה או שתיים ביניהם מסביב לפרימטר כלום. הם לא מזינים אחד את השני, לא יוצרים אחד לשני. ג'קסון נהיה הפוינט, קול הולך לפינה כגארד שני ואין שום תרגיל. פתאום האיי-קיו כדורסל שלו צונח במקום לעלות.

       

      כרגיל אצל מכבי, כשמנצחים הבעיות מטואטאות מתחת לשטיח. צריך לזכור שלקבוצה יש סגל מאוד מוגבל מבחינת כישרון, וכדי לנצל את הפוטנציאל הלא גדול מכבי חייבת יותר מקוריות בעמדת המאמן. ספאחיה חייב חייב לדאוג לייצר סינרגיה – אם זה בחמישיות שונות, אם זה בתרגילים והכי חשוב ליצור דינאמיקה בין שני הכוכבים ולגרום להם ליהנות לשחק ביחד.

       

      לפנייה לכתב/ת
       תגובה חדשה
      הצג:
      כל התגובות לכתבה "רבים על ההגה: המלחמה הסמויה בין קול לג'קסון "
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      מומלצים