שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    סיפורי סבתא
    חצי הגמר השני בתחרות "השולחן המשפחתי של המדינה" הפגיש שתי משפחות עם מתכונים שרצים במשפחה כבר כמה דורות: ה"מעקוד" נגד "מרק הברזל". מה היה יותר טעים? איז המתכון יותר בריא? אצל מי עבודת הצוות הייתה מושלמת? זה מה שקרה במטבח

    בשיתוף אסם

    הפקה: אינטרוויזיה

    הפקה: אינטרוויזיה

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:


    אחרי שמשפחת טריגר-איזנשטט הבטיחה לעצמה מקום בשלב הגמר של תחרות "השולחן המשפחתי של המדינה", נותר מקום אחד נוסף. האם תהיה זו משפחת פרברוב מאזור שתשמור לעצמה סיכוי לזכות במטבח בשווי 50 אלף שקל, או שמא משפחת יחזקאל הירושלמית?

     

    עם חיוך מאוזן לאוזן התייצבו 11 מבני משפחת יחזקאל – ההורים ותשעה מעשרת ילדיהם – במטבח התחרות בבני־ברק. "אסור לנו לאכזב את דוד, האח הכי קטן שלי. הוא בטוח כבר מזמן שמגיע לנו לקבל את הגביע ולא מבין איך עדיין לא הוחלף בביתנו המטבח הישן אם כבר ניצחנו פעמיים", מצחקקת חירות בת ה־13, ה"דוברת" של היחזקלים.

     

    מה הם יבשלו בחצי הגמר? "המתכון הסודי של המשפחה, 'מעקוד'. זה מתכון שעובר במשפחה של אמא שלי מתוניס מדור לדור. זה נראה כמו פשטידה, אבל זה ממש לא כמו פשטידה של האשכנזים", היא אומרת בחיוך ממזרי, ומוסיפה: "עם המתכון הזה אנחנו לוקחים את המקום שנותר בשלב הגמר. כל אחד שטועם אצלנו את המעקוד של אמא, שמכינה אותו בדיוק כמו אמא שלה, כלומר סבתא שלי, מתאהב במנה הזו".

    משפחת יחזקאל. "הרמוניה מופלאה" (צילום: ירון ברנר)
    משפחת יחזקאל. "הרמוניה מופלאה"(צילום: ירון ברנר)
     

    אמא קרן (43) מדגישה שאת חזות העוף צריך להכין מראש, ורצוי בסיר לחץ, כי אז הם יוצאים רכים, ממש מתפוררים. "אחרי שהעוף מבושל אני מחכה שיתקרר ואז קוצצת דק דק. זה אחד המרכיבים הטעימים והמזינים במעקוד שלנו", היא מסבירה.

     

    בינתיים, בעלה אייל (48) מארגן את הסינרים לכל המשפחה, מפשיל שרוולים, ועם החיוך השליו שלמדנו להכיר מוביל את הילדים למטבח. ידיים עובדות לא חסרות. הילדים הדר (19), אסתר (18), שלום (15), חירות (13), דביר (11), חגי (9), נטע (8), שחר (6) ודוד (4) עובדים כולם, והכל בנעימות, בהתנהגות אדיבה

    אחד אל השני, ובמקצועיות רבה: עבודה שיתופית כאילו מדובר בפס ייצור במפעל.

     

    במנה יש איטריות דקות, חזה עוף קצוץ, 10 ביצים – ששתיים מהן בושלו לביצים קשות ונפרסו לפרוסות יפות לאורך, וקרן מוסיפה תבלינים ושמן. בסיר מתבשלת לה מעין בלילה, שהולכת ותופחת לאט לאט. לרגע שכחנו שהתכנסו כאן כדי לצפות בהכנת מנה שלכאורה אמורה להיראות דומה לפשטידה. אין כאן בכלל שלב של אפייה בתנור. הכל קורה על אש קטנה בכיריים. "זהו זה", פוסקת קרן, לוקחת צלחת, מניחה מעל הסיר, ובהינף יד מהירה הופכת על הצלחת את התכולה של הסיר. הפלא ופלא: המעקוד, שנראה כמו עוגה, מוכן.

     

    "חייבים להכין מעקוד בסיר טפלון כדי שהתחתית לא תידבק וניתן יהיה בקלות להפוך אותו על הצלחת בלי תקלות לא נעימות", מחייכת קרן, והילדים צוהלים למראה המתכון המושלם.

     

    חברות "צוות חיים בריאים של אסם", צוות הצלמים ושאר אנשי ההפקה לא נותנים לאיש לעצור אותם ולוקחים חתיכה. תוך שניות לא נותר פירור, כולל בסיר, שממנו גירדו את השאריות.

     

    בני משפחת פרברוב מביטים מהעמדה השנייה בפרצוף מודאג. "וואי וואי", אומרת קרן פרברוב (35) לבעלה יונתן (35), "נראה לי לפי הסיר הריק שהמומחיות עפו על המנה שלהם. הלך עלינו". בכיסא האוכל שהביאו מהבית יושב לו אורן התינוק. כמו תמיד, שמים לו ביד משהו לאכול וזה מעסיק אותו בזמן שההורים והבנות, מאיה (12), שי (10) ויובל (6), מבשלים.

    משפחת פרברוב. "משפטי שפר שנונים" (צילום: ירון ברנר)
    משפחת פרברוב. "משפטי שפר שנונים"(צילום: ירון ברנר)
     

    "נבשל לכם היום מרק אפונה במרקם אוורירי, ולידו נכין מקלות לחם ללא גלוטן – כי מאיה שלנו סובלת מצליאק", מזכירה קרן ל"צוות חיים בריאים", ומוסיפה: "חשבנו וחשבנו איך אפשר להכין מקלות לטבול במרק, כמו גריסיני אבל עם הטוויסט המיוחד של המשפחה שלנו, כזה שיהיה מבוסס על קמח ללא גלוטן. עשינו לא מעט ניסויים, הגענו לתוצאה משביעת רצון, והחלטנוו לקחת סיכון ולהכין אותם גם כאן בתחרות".

     

    מאיה מוסיפה בפרצוף רציני: "רצינו ללמד משפחות שיש להם ילדים אלרגיים לגלוטן שהשמיים הם הגבול. אין מנה שאי אפשר להכין גם לחולי צליאק. אפשר להכין הכל עם תחליפים ולהגיע לתוצרים נהדרים וטעימים לא פחות". יובל הקטנה נועצת בה מבט חודר ואומרת: "נו, באמא שלך, מספיק דיבורים. בואי נתחיל לתקתק את המנה לפני שהצוות כאן ירדם". כולנו צוחקות.

     

    הבנות מגרדות בפומפייה בצל וג'ינג'ר, מוחות את הדמעות, מקלפות תפוחי אדמה וחותכות אותם לקוביות. אחר כך הן חותכות קישואים וגזרים, המרכיבים הולכים לסיר, ופתאום יובל הקטנה שולפת קושיה: "אבא, זה השלב שצריך להוסיף את הכוס עם הדוחן?".

     

    ההורים גאים. הם אולי עשו את המתכון פעמים רבות, אבל בלחץ של התחרות שוכחים הכל. הם מביטים זה בזה המומים, וביובל בגאווה. "כל הכבוד שזכרת, מתוקה. זה אכן. שיחקת אותה, יובל", הם מריעים ביחד, ואורן הקטן מבין שזה רגע חשוב, מוחא כפיים ומחייך.

     

    אבא מוסיף את המים לסיר, אמא נותנת את הפינאלה עם התיבול, ומרק האפונה מתבשל לו בסיר. המשפחה עוברת להכין את מקלות הלחם ללא גלוטן. שוב , יש עבודת צוות מיומנת. כל אחת מהבנות, בתורה, מוסיפה לקערה את הפרודוקט שעליו היא אחראית. הן נותנות לבצק לישה כמו שצריך, ומכסות אותו. "ניתן לזה שעה לתפוח", מסבירה מאיה.

     

    כשהמרק מוכן, אחותה שי, בעזרת אבא, טוחנת את המרק בתוך הסיר בעזרת בלנדר ידני. "המטרה היא להגיע לטחינה נכונה ולמרקם אוורירי, שמחליק בפה ולא סמיך בפה", היא מסבירה במקצוענות.

     

    הבצק מוכנס לתבנית אפייה, מורחים ביצה מלמעלה, יובל מפזרת שומשום, אמא מוסיפה מלח גס, והופ, לתנור שחומם מראש לאפייה של חצי שעה. כשהכל מוכן, מגיע תורן של המומחיות לתת את המשוב שלהן.

     

    "בני משפחת יחזקאל עבדו כרגיל בנעימות ובנחת", אומרת השפית איילת הירשמן. "הם הביאו הפעם מנה מהמורשת המשפחתית: מעקוד צפון אפריקאי, מאפה־פשטידה שמכינים מסורתית בסיר על הכיריים ויש לו גרסאות רבות. כאן הבסיס הפחמימתי הוא אטריות מבושלות, ויש בו בנוסף לביצים, שחלקן טריות ומשמשות לייצוב המאפה וחלקן שלמות, גם חזה עוף טחון ותיבול מינימלי של מלח ופלפל. מה שיוצא מהסיר בסוף ההכנה הוא מהמנות האלה שהן יותר מסכום החלקים שלהן. מדובר ללא ספק באוכל מהסוג המנחם: מאפה שחום, פריך־פריך מבחוץ ורך מבפנים, שפרוסה ממנו, שבה רואים ביצים קשות משובצות, היא ארוחה שלמה, מרגיעה, שכולם אוהבים – גם אם לא מסעירה או מחדשת במיוחד. ציון לאיכות המנה: 9.

    המעקוד של משפחת יחזקאל (צילום: ירון ברנר)
    המעקוד של משפחת יחזקאל(צילום: ירון ברנר)
     

    "במשפחת פרברוב, כרגיל, יש סיפור מאחורי המנה: את מרק האפונה והגזר הטחון שהגישו אכלה קרן כילדה במטבח של סבתה, שהגדירה אותו 'מנת ברזל', והיום היא מכינה אותו לבתה, שהתגלה אצלה מחסור בברזל, וכולם נהנים ממנו. כיוון שאחת מהבנות לא יכולה לאכול גלוטן, חיפשו דרך להסמיך את המרק שלא תכלול קמח או לחם, ומצאו שתוספת בריאה של דוחן הופכת אותו לסמיך, טעים, ובעל ערך תזונתי רב יותר. התוצאה היא מרק עשיר ומתובל היטב (אהבתי את תוספת הג'ינג'ר), שהוגש בתוך קערת לחם – הגשה רטרואית שאי אפשר לומר לה לא (זה כיף מדי). בני המשפחה גם אפו בעצמם לחם ביתי ללא גלוטן. כל הכבוד. ציון: 9.5".

     

    אורלי פיינה, דיאטנית קלינית ומנהלת תחום התזונה באסם: "מרק האפונה בקערת לחם כוסמין של משפחת פרברוב זו מנה מקורית וטעימה, המשלבת שני מרכיבים מרכזיים בתזונה ים־תיכונית: קטניות ודגנים מלאים.

    מרק האפונה הוגש בצורה מקורית בתוך לחם כוסמין שהם אפו. כוסמין הינו דגן מלא, עשיר בסיבים וחלבון מהצומח, טעמו עדין בהשוואה לדגנים מלאים אחרים, ולכן הוא מהווה דרך נהדרת לשלב דגנים מלאים בתפריט המשפחתי, במיוחד בתור התחלה למי שאינם מורגלים לטעמם של דגנים כאלה. כולנו מכירים בחשיבותם של דגנים מלאים, אבל רבים, בעיקר ילדים, נמנעים מהם בגלל מחסום הטעם והצבע. הכוסמין העדין מאפשר הסתגלות קלה יותר והוא מומלץ מאוד. ציון תזונתי: 10.

     

    "המנה של משפחת יחזקאל טעימה, מעניינת ומסורתית, עם סיפור משפחתי מיוחד. הייחודיות במנה הוא השילוב המעניין של פסטה, חזה עוף טחון וביצים. כמו שקרן ציינה, זו דרך יצירתית לשלב חלבון איכותי של ביצה ועוף במנה שאהובה על כל בני המשפחה, ללא יוצא מהכלל. לצד סלט ירקות צבעוני במיוחד, זו ארוחה מזינה ומגוונת. מניסיון, ניתן להכין מתכון זה עם פסטה פלוס, העשירה בסיבי שיבולת שועל, או פסטה ללא גלוטן במידה ויש צורך בכך. ציון: 9.5".

     

    סיגל קפלן, מדריכת הורים: "כשצופים במשפחת יחזקאל עולה השאלה איך במרחב כה קטן יש כל כך הרבה ילדים והעבודה נעשית בהרמוניה מופלאה? ללא ספק בזכות ההורים, שמצליחים לייצר תחושת שייכות שלמה לכל ילד. תחושה זו מורכבת משילוב של ארבעה דברים: תרומה למאמץ המשפחתי, תחושת ערך הנובעת מעידוד, התאמת התפקיד לגיל הילדים – מה שמייצר תחושת הצלחה, התייחסות אישית לכל ילד דרך אמירה, מבט או מילת הערכה. כל אלה יחד מחזקים אצל כל אחד ואחת את תחושת המשמעות האומרת 'בלעדיך שום דבר לא היה אותו הדבר'. כשילדים מרגישים טוב, הם מתפקדים טוב. הם משתפים פעולה. והתוצאה זו משפחת יחזקאל. ציון על עבודת הצוות: 9.5.

     

    "במשפחת פרברוב, בסיבוב התחרות השלישי הבנות מרגישות כבר הרבה יותר נוח, מה שמזכה אותנו בהצצה לניואנסים אותנטיים יותר של יחסים, מטאפורות, ומשפטי שפר שנונים שהם חלק מהשפה המשפחתית הייחודית. למשל: 'יובל, יד משרתת', אומרת אמא קרן, ויובל מיד מתרגמת במעשה: יד עובדת ויד עוזרת. כשהבנות מתווכחות ביניהן, קרן מכריזה 'בנות, אם רבים...', והן מיד משלימות בגאוות יחידה: "האוכל לא יוצא טעים". האווירה כל כך קלילה, וכל מאכל הוא תוצאה של בעיה, מחשבה ופיתרון (ילדה צליאקית, ילדה שלא אוכלת עוף ועוד), מה שמייצר פוטנציאל נוסטלגי בסיפור המשפחתי לדור הבא – בדיוק כמו הסיפורים מהמטבח של סבתה של קרן, עליהם היא מתרפקת בגעגוע בכל פעם שהמטבח הומה. ציון: 10".

    המרק של משפחת פרברוב (צילום: ירון ברנר)
    המרק של משפחת פרברוב(צילום: ירון ברנר)
      

    משפחת פרברוב זוכה בציון מושלם ועולה לגמר. האם הם יוכלו לנצח את משפחת טריגר-איזנשטט, המומחית באוכל צמחוני בריא? ביום חמישי ישודר הגמר הגדול ב-ynet בשעה 13:00, ואז נדע מי המשפחה שמבשלת הכי בריא, הכי טעים והכי ביחד, זו שתזכה במטבח חדש מתנת SAMGAL KITCHENS.

     

    הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"

     

    בשיתוף אסם

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים