המאבק על קצבת הנכות. מה נשאר מההבטחות?

אחרי מאבק שנמשך כשלוש שנים והתעצם בשנה האחרונה עם מאות פעולות מחאה, בהן חסימות צירים ראשיים למשך שעות רבות, החוק להעלאת קצבאות הנכים עבר הלילה (ג') פה אחד במליאת הכנסת. בזמן שבממשלה מחשיבים את העברת החוק כהישג גדול, רובם המוחלט של ארגוני הנכים דוחים אותו ורואים בו הפרה של התחייבויות מפורשות שניתנו להם על פי המתווה שסוכם עם נציגיהם בחודש ספטמבר 2017.

עלותו של החוק שעבר הלילה היא 4.34 מיליארד שקלים, 140 מיליון שקלים יותר ממה שהובטח לנכים במתווה. עם זאת, הם ייהנו מקצבאות נמוכות יותר ממה שהובטח להם, בשל טעויות בחישוב. אז מה בעצם קובע החוק? כיצד מצבם של הנכים ישתפר? ממה הם אינם מרוצים? לפניכם מורה נבוכים.

במה השתנתה קצבת הנכות הבסיסית?

קצבת הנכות כוללת שני מרכיבים עיקריים: קצבה בסיסית וקח"ן (קצבה חודשית נוספת שמקבלים נכים שנקבעה להם דרגת אי כושר עבודה). הקצבה הבסיסית עמדה עד כה על סכום של 2,342 שקלים בחודש לנכה שנקבעה לו דרגת אי-כושר עבודה גבוהה מ-75%.

הנכים דרשו בתחילה העלאה של הקצבה לגובה שכר המינימום, שעומד על 5,300 שקלים בחודש. לאחר מו"מ עם נציגיהם, חלק מארגוני הנכים הסכימו לפשרה שלפיה הקצבה תועלה לסכום של 4,050 שקלים בחודש בארבע פעימות עד ינואר 2021. בסופו של דבר, הסכום יועלה ל-3,700 שקלים בחודש בלבד, ולא נקבע עד מתי זה יקרה.

במקום זאת - החוק מפרט פעימה אחת בלבד, ב-1 במרס 2018, שתעלה את הקצבה לסכום של 3,270 שקלים בחודש לאדם, וקובע כי עד סוף שנת 2019, שרי האוצר והרווחה יהיו רשאים להגיש תקנות לאישור ועדת העבודה והרווחה, שבהן תפורט הגדלה נוספת של הקצבאות.

במה השתנתה הקצבה החודשית הנוספת?

הקח"ן (קצבה חודשית נוספת) שולם עד כה לנכה שנקבעה לו דרגת אי-כושר עבודה מלאה, נכותו הרפואית נקבעה ל-40% לפחות, ואינו שוהה במוסד. לקח"ן היו עד כה שלוש דרגות תשלום שנעות בין 152 ל-452 שקלים בחודש, לפי רמת הנכות הרפואית. זהו סכום שהיה נפרד עד כה מקצבת הנכות הבסיסית, והתווסף אליו, כך שהנכים היותר קלים קיבלו בסך הכול 2,494 שקלים בחודש והקשים - 2,794 שקלים בחודש.

על פי החוק החדש - הקח"ן יאוחד עם הקצבה הבסיסית, לסכום כולל שיגיע כאמור ל-3,700 שקלים, וכל הנכים הזכאים לקצבת נכות כללית יקבלו קח"ן בסכום המקסימלי של 452 שקלים בחודש. לכאורה מדובר בשיפור גדול במצבם של הנכים, אך למעשה ההטבה עבור הנכים הקלים יותר באה על חשבון הנכים הקשים, מכיוון שהמשמעות היא שסכום ההעלאה הכולל עבור הנכים הקשים יהיה נמוך יותר.

הנכים מתבצרים בכנסת(צילום: "הנכים הופכים לפנתרים")

במה השתנתה ההצמדה?

אחת הסיבות העיקריות לשחיקת הקצבאות בשנים האחרונות היא העובדה שהן היו צמודות למדד המחירים לצרכן, שעלה בשיעור נמוך יותר מאשר השכר הממוצע במשק. עד שנת 2003 קצבת הנכים הייתה מוצמדת לשכר הממוצע במשק, ואם המצב היה נשאר כך, סכום הקצבה ליחיד עם נכות של 100% היה עומד על 2,629 שקלים בחודש – הפרש של 287 שקלים מגובהה כיום. על כן הנכים דרשו להצמיד את הקצבה לשכר הממוצע במשק, וקיבלו התחייבות כי הדבר יקרה לפני שנת 2021. התחייבות זו הופרה בחוק שעבר הלילה, שבו נקבע כי הקצבה תוצמד לשכר הממוצע רק בשנת 2022.

מהו ה"דיסריגארד" וכיצד הוא ישתנה?

על פי "חוק לרון", הביטוח הלאומי מקצץ חלק מקצבתם של נכים שמשתכרים יותר מסכום מסוים מעבודתם. הרף שממנו מקוזזת הקצבה נקרא "דיסריגארד". מדובר בחוק שמקטין את המוטיבציה של נכים לצאת לעבוד, שכן הם מפסידים בכך חלק מהקצבה שלה הם זכאים אם לא יעבדו.

על כן, הנכים דרשו לבטל את ה"דיסריגארד" או לפחות להעלות אותו באופן משמעותי. בעוד שכיום ה"דיסריגארד" עומד על 2,800 שקלים בחודש, הממשלה הבטיחה לנכים להעלותו לסכום של 4,300 שקלים בחודש, עם אופציה להעלותו עד לגובה שכר המינימום, שעומד על 5,300 שקלים בחודש, אם תימצא בתום התהליך השפעה חיובית. גם התחייבות זו הופרה, ועל פי החוק שעבר הלילה ה"דיסריגארד" יועלה לסכום של 3,700 שקלים בחודש בלבד.

איריס חיה, מארגון "הנכים הופכים לפנתרים", אמרה הבוקר לאולפן ynet: "עבדו על כולנו ובצורה קשה מאוד כי הבטיחו לנו הרבה יותר וזה לא צודק. אנחנו נחריף את המאבק ונגיע לבית של כל שר בכנסת. אנחנו תושבי ישראל ומגיע לנו את מה שמגיע לאחרים. הגוף שלי לא עובד, אבל הנשמה שלי כן עובדת אז תנו לי לחיות, אני רוצה לחיות, אני רוצה לצאת, אני רוצה לטייל, אני רוצה לראות, אני רוצה את כל הדברים האלה. למה אני צריכה להשבית את האוטו שלי כדי להחזיק מטפלת? למה אני צריכה להשבית את האוטו שלי כדי להחזיק את עצמי?".

במשרד האוצר אמרו כי יש לפנות לשר הרווחה לתגובה.