עד 10 שנות מאסר או קנס: עבירת השוחד ועונשיה

למרות התשתית הראייתית נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, הדרך לכתב אישום עוד רחוקה והמלצות המשטרה אינן מחייבות. עם זאת, במרוצת השנים הורשעו שורה של נבחרי ציבור בכירים בישראל בעבירת שוחד. מהי העבירה, מה אומר החוק ומהם העונשים המקסימליים?

לפי סעיף 290 לחוק העונשין, עבירת השוחד מחולקת לשניים: נותן השוחד - על-פי רוב לא עובד ציבור, ומקבלו - עובד הציבור, כאשר החוק מחמיר יותר עם המקבל. קבלת שוחד מוגדרת כך: "עובד ציבור הלוקח שוחד בעד פעולה הקשורה לתפקידו. דינו - מאסר עד 10 שנים או קנס"; ואילו עבירה של מתן שוחד מוגדרת כך: "נותן שוחד לעובד הציבור בעד פעולה הקשורה בתפקידו. דינו - מאסר שבע שנים או קנס". לחוק ישנם סעיפים נוספים כגון תיווך לשוחד, שבעדו מתקבל סכום כסף או דבר שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת. דין המתווך - כאילו היה לוקח שוחד.

התגבשה תשתית ראייתית. נתניהו(צילום: אמיל סלמן/הארץ)

סעיף נוסף קובע מהם הדרכים לתת או לקבל שוחד. לפי החוק, לא משנה אם מדובר בכסף, דבר השווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת. אם ניתן הדבר בעד מעשה או הימנעות ממנו, השהייה שלו, החשתו או אפלייה לרעה; אם היה בעד פעולה מסוימת או כדי להטות משוא פנים ואם נהנה מקבל השוחד מהדבר או אדם אחר.

לדברי עו"ד אייל בסרגליק, המתמחה במשפט הפלילי ובעבירות צווארון לבן המשמש גם כיו"ר הוועדה לעניינים פליילים בלשכת עורכי הדין, "בעבר הייתה ענישה מתונה יחסית והעונשים עמדו על חצי שנת עבודות שירות או שנת מאסר למקבל השוחד וכדומה. הענישה השתנתנה בעקבות תיקון לחוק העונשין, העוסק באחידות הענישה כלפי מעלה. בפרשת הולילנד, לדוגמה, גזרו על נאשמים בשוחד שש ושבע שנות מאסר בפועל".

זוכה חלקית. אולמרט(צילום: מוטי קמחי)

הורשע בקבלת שוחד. דרעי(צילום: אוהד צויגנברג)

לדברי עו"ד בסרגליק, המקרים שבהם מייחסים עבירת שוחד התרחבו: "ממילא לשון החוק בעבירה הזו מאוד רחבה; אולם היום העבירה נאכפת ביתר שאת ומתייחסים אליה בצורה נרחבת יותר. כמעט כל דבר נחשב כשוחד".

ואם במתנות עסקינן, מה קובע החוק? "בעבר, בפסק דין גנור, נקבע שכאשר מדובר במערכת יחסים בין חברים - אין המדובר ב'תן וקח' במובן של שוחד וזו אינה עבירה פלילית, אם כי יכולה להיות בכך בעייתיות שאינה פלילית", אומר עו"ד בסרגליק. "אלא שהיום הפרשנות לכך פחות חד-משמעית והפרקליטות תנסה להעמיד את הדבר למבחן". עוד אומר הפרקליט, כי "יש לבחון כל מקרה באופן ענייני ולבדוק האם ניתן שוחד, האם עובד קיבל שוחד ומצידו נקט פעולה שקשורה לתפקידו שלא היה צריך לעשותה בתמורה לשוחד. בעבירה הזו לא נדרשת הדדיות מפני שיכול להיות מצב שבו יהיה נותן שוחד אך לא יהיה מקבל ולהיפך".

עו"ד אייל בסרגליק

הצצה לעבר: מצעד המורשעים בשוחד

נבחרי ציבור רבים הורשעו בעבירת השוחד, כשהבולט בהם הוא ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, שהורשע בשוחד בפרשת "הולילנד": תחילה גזר בית המשפט המחוזי בתל אביב שש שנות מאסר על אולמרט, לאחר שזה הורשע בקבלת שוחד בשני מקרים.

אולמרט ערער - וזוכה באופן חלקי. עם זאת, הוא הורשע בלקיחת שוחד בסך של 60 אלף שקלים מעד המדינה באמצעות מזכירתו שולה זקן, לשם מימון גרעונות של קמפיין הבחירות. עונש המאסר בפועל נקבע לבסוף על תקופה של 18 חודשים ומאסר על תנאי. גם שר הפנים הנוכחי אריה דרעי הורשע בעבר בלקיחת שוחד ואף ריצה עונש מאסר בגין כך.

גם השר המנוח בנימין (פואד) בן אליעזר ז"ל הואשם בקבלת שוחד ב-2015. בין היתר נטען שהוא קיבל סכום כסף תמורת סיוע בוויזה למצרים לחברו, איש העסקים רוי מוצפי. האישום נגד פואד נמחק עם מותו, אך משפטו של הנאשם במתן השוחד עדיין מתנהל.

בעבר, הורשעו כמה ראשי עיר בעבירה והבולט שבהם הוא צבי בר, שכיהן כראש העיר רמת גן במשך קרוב ל-25 שנים. בר הורשע במספר עבירות של קבלת שוחד מקבלנים ויזמים בעיר ונגזרו עליו חמש שנות מאסר וחצי, על אף שנקבע כי מעשיו של בר לא נעשו בניגוד לאינטרס הציבורי של העיר. ערעורו של בר לעליון נדחה, אך השופטים התחשבו בגילו המופלג ובמצבו הרפואי - והפחיתו את עונש המאסר לשלוש שנים.

גם סגנית שר הפנים לשעבר פאינה קירשנבאום נאשמת בקבלת שוחד במקרים רבים. היא מכחישה את המיוחס לה.