המשטרה ממליצה להעמיד לדין את נתניהו על שוחד בתיקים 1000 ו-2000

המשטרה הודיעה אמש (יום ג') לראש הממשלה בנימין נתניהו כי היא ממליצה להעמידו לדין בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים בשני תיקי החקירה שבהם הוא מעורב - תיק 1000 (פרשת המתנות) ותיק 2000 (שיחות נתניהו-מוזס). החומרים יועברו לבחינת פרקליטות המדינה. כמו כן, המשטרה ממליצה להעמיד לדין את המיליארדר ארנון מילצ'ן בגין מתן שוחד ואת נוני מוזס בגין הצעת שוחד. עוד עולה כי ח"כ יאיר לפיד שימש כעד מפתח בתיק 1000. 

נתניהו: "ההמלצות ייגמרו בלא כלום, אמשיך להנהיג"

להלן הודעת המשטרה: "'תיק 1000' עסק בחשד לכאורה לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים על ידי ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, בכל הנוגע למערכת יחסיו עם איש העסקים ארנון מילצ'ן ואיש העסקים האוסטרלי ג'יימס פאקר, אשר העניקו לו במהלך השנים, טובות הנאה מסוגים שונים.

"'תיק 2000' עסק בחשד לכאורה לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים על ידי ראש הממשלה ועל ידי מו"ל עיתון 'ידיעות אחרונות' ובעל השליטה בעיתון מר ארנון (נוני) מוזס, בכל הנוגע למערכת יחסים ביניהם סביב בלימת התעצמותו של עיתון 'ישראל היום' באמצעות חקיקה ודרכים אחרות.

החשד: מתנות ב-750 אלף שקלים. נתניהו ומילצ'ן(צילום: רויטרס, EPA)

"במחצית הראשונה של שנת 2016, התקבלו חומרים ממגוון גורמים ומקורות שהעלו חשדות למרמה והפרת אמונים וקבלת טובות הנאה מצד ראש ממשלת ישראל, מר בנימין נתניהו. אישור היועץ המשפטי לממשלה להתחיל בתהליך בדיקה ניתן ביולי 2016. בהמשך, ולאחר שהונחה תשתית מספקת אשר הצדיקה פתיחה בחקירה פלילית, אישר היועץ המשפטי לממשלה בדצמבר 2016 לפתוח בחקירה בעניינים שפורטו לעיל.

"החשדות חייבו חקירה מורכבת ומאומצת, שבוצעה על ידי צוות החקירה ביחידה הארצית לחקירות הונאה בלהב 433, בליווי הדוק של פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה. התיקים מכילים כ-180 הודעות שנגבו מ-80 עדים; כמו כן, 6 מעורבים נחקרו במסגרת בקשות לעזרה משפטית שהועברו למדינות זרות (חיקורי דין מחוץ למדינת ישראל). חלק מחיקורי דין אלה התמשכו זמן רב בגין קשיים שונים שעלו לממשם מסיבות שאינן תלויות במדינת ישראל. פעולות החקירה בוצעו כמקובל בכפוף לאישורים שניתנו על ידי פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה בהתאם להתקדמות החקירה וממצאיה".

תיק 1000: "החשד - טובין בסכום של כמיליון שקלים"

לפי המשטרה, "תיק 1000 עוסק במתת שקיבל ראש הממשלה ובתמורה שניתנה כגומלין. חקירת תיק 1000 החלה בנושא קבלת הטובין על ידי ראש הממשלה כאשר בשלב הראשון טרם זוהו חשדות לאינטרסים משמעותיים של אנשי עסקים אלה וחשד לתמורה שקיבלו. עם התקדמות החקירה, ומשזוהתה סדרת חשדות לגבי התמורה שניתנה בגין הטובין, הפכה החקירה בהדרגתיות למורכבת ונרחבת הרבה יותר וחייבה חקירת שורה ארוכה של עדים - כולל בעת האחרונה.

"חקירות אלה, שכללו בין היתר גם חקירות של עדים רבים, חיקורי דין בחו"ל ועוד, הניבו ערך ראייתי רב בטיבו ובעוצמתו הכל במטרה להגיע לחקר האמת ולחשוף את המוטיבציות והאינטרסים השונים שסופקו בגין מתן הטובין". מהמשטרה נמסר כי "על פי ממצאי החקירה, במשך כעשור, החל משנת 2007 ועד לשנת 2016, ראש ממשלת ישראל מר בנימין נתניהו ובני ביתו, קיבלו טובין - סיגרים, שמפניות ותכשיטים משני אנשי העסקים, או על ידי מי מטעמם, בסכומים המצטברים לכדי מאות אלפי שקלים".

עוד נכתב בהודעת המשטרה כי "שווי הטובין שקיבל ראש הממשלה על פי החשד מצטבר לסכום של כ-1,000,000 שקל על פי הפירוט הבא: שווי הטובין ממר מילצ'ן הגיע לכדי כ- 750,000 שקל ושווי הטובין ממר פאקר, אשר ניתנו למר נתניהו החל משנת 2014, הגיע לכדי כ- 250,000 שקל. עיקר המתת ממר פאקר התחיל מרגע ששני אנשי העסקים החליטו להתחלק ביניהם בהוצאות על ראש הממשלה.

"עם היבחרו של מר נתניהו לראשות הממשלה בשנת 2009, עלו היקף ותדירות העברת הטובין באופן משמעותי. מן החקירה עלה כי הטובין הוענקו לראש הממשלה, על רקע תפקידו כראש הממשלה וכשר התקשורת בתקופה הרלוונטית, ובתמורה לפעילות שלו, במישרין או בעקיפין, לקידום עניינים שונים אשר באו להיטיב עם מר מילצ'ן בעסקיו, במצבו הכלכלי, במעמדו או בשימור המוניטין שלו.

"כמו כן, ממצאי החקירה העלו כי מערכת היחסים בין ראש הממשלה למר מילצ'ן הייתה מערכת יחסים שוחדית העולה לכדי עבירה פלילית ולא מערכת יחסים תמימה בין חברים. למותר לציין כי מערכת יחסים במסגרתה עובד ציבור או נבחר ציבור מקבל טובות הנאה ממאן דהוא (גם אם הוא חבר), ובמקביל משתמש בסמכויותיו, כוחו והשפעתו על מנת לקדם את ענייניו של אותו אדם, אסורה על פי חוק".

ג'יימס פאקר(צילום: EPA)

"חוק מילצ'ן" - על פי החשד, ראש הממשלה פעל לקדם את הארכת פטור ממס לתושב חוזר, מעל 10 שנים, הטבה שיש לה ערך כלכלי רב עבור מילצ'ן. על פי החשד, ראש הממשלה פנה בענין לגורמי משרד האוצר, אולם אנשי האוצר בלמו את קידום הנושא בהסבר כי ההטבה כאמור איננה עולה בקנה אחד עם האינטרס הלאומי ושמירה על הקופה הציבורית.

ויזה לארה"ב - על פי החשד ראש הממשלה פעל על מנת לסייע למילצ'ן בהסדרת הויזה שלו לארה"ב לאחר שהתגלה קושי בהארכת הויזה. זהו נושא בעל משמעויות כלכליות מרחיקות לכת עבור מילצ'ן. על פי החשד ראש הממשלה יזם פנייה בנושא לגורמי ממשל אמריקאים ובכללם מזכיר המדינה האמריקאי ושגריר ארה"ב בישראל דאז.

"רשת-קשת" - על פי החשד ראש הממשלה פעל על מנת לקדם את כניסתו של מר מילצ'ן כבעל מניות בערוץ 2 "המאוחד", השקעה שמילצ'ן חפץ בה כלכלית. על פי החשד ראש הממשלה פעל בנושא אל מול גורמי משרד התקשורת בעודו מכהן כשר התקשורת.

"מיזם טאטא" - על פי החשד, פעל ראש הממשלה לטובת מיזם מסחרי שמילצ'ן היה מעוניין בקידומו כחלק משותפות שלו עם איש עסקים הודי (טאטא). על פי החשד ראש הממשלה פעל וניסה לקדם את הנושא לבקשת מילצ'ן אל מול גורמים במשרד ראש הממשלה ומשרד הביטחון, אשר הביעו את התנגדותם לקידום הפרויקט..

"ערוץ 10" - על פי החשד, פעל ראש הממשלה בניגוד לחוק כאשר עסק במסגרת תפקידו בענייני ערוץ 10 על אף שהיה מודע לכך כי מר מילצ'ן חברו, הוא בעל מניות בערוץ.

סיכום תיק 1000: "עם סיום החקירה עמדת משטרת ישראל היא כי נתגבשה בתיק זה תשתית ראייתית מספקת לביסוס החשדות כנגד ראש הממשלה מר בנימין נתניהו, לביצוע עבירה של קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים בכל הנוגע למערכת יחסיו עם איש העסקים ארנון מילצ'ן ועבירה של מרמה והפרת אמונים בכל הנוגע למערכת יחסיו עם איש העסקים האוסטרלי ג'יימס פאקר.כנגד מר מילצ'ן עמדת משטרת ישראל היא כי נתגבשה תשתית ראייתית מספקת לביסוס החשדות לביצוע עבירה של מתן שוחד.

ארנון (נוני) מוזס(צילום: אלכס קולומויסקי)

החשד: מילצ'ן פעל לאיחוד "קשת" ו"רשת"; נתניהו היה זוכה לסיקור אוהד

לפי המשטרה, במסגרת סעיף החשד המתייחס לאיחוד בין "רשת" ל"קשת", נבדק האם מילצ'ן התעניין בניהול הערוץ לאחר איחוד הזכייניות, כנראה מתוך אינטרס כלכלי ומהעוצמה הנלווית לשליטה בשני הערוצים החזקים הללו. בתמורה, לפי האמור, נתניהו היה זוכה לסיקור אוהד. כך למשל, מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר הוזעק לפגישה בין נתניהו למילצ'ן בשעת לילה, שבה נדונו נושאי רגולציה ונמסר רקע על פיצול הערוצים - זאת בעוד נתניהו מכהן כשר התקשורת. יצוין כי בנושא התקיימו כמה פגישות.

במסגרת חקירת הפרשה, אישרו גורמים המעורים בנושא את מעורבות נתניהו למען מילצ'ן בכל הנוגע לאיחוד הערוצים. יצוין, עם זאת, כי המדיניות הרשמית שהוצגה הייתה דווקא לפצל את "קשת" ו"רשת" ופתיחת שוק התקשורת לתחרות באופן שיצמצם את השליטה במוקד כוח אחד. בעקבות זאת, תהו הגורמים כיצד השתנתה לפתע דעתו של נתניהו.  

"הטובין לנתניהו ניתנו על רקע היותו של נתניהו ראש הממשלה ושר התקשורת - לקידום ענייניו של מילצ'ן, בעסקיו ובמעמדו", אמרו במשטרה באשר למתנות שקיבל נתניהו מהמיליארד, והבהירו כי "בחלק מהמקים הדברים נעשו בניגוד לאינטרסים של המדינה".

תיק 2000 - הקלטות נתניהו-מוזס

לפי המשטרה, "תיק 2000" עוסק בחשדות ליחסים שוחדיים בין ראש הממשלה מר בנימין נתניהו לבין מר ארנון (נוני) מוזס. החקירה התמקדה בממשק נקודתי בין השניים בתקופת טרום הבחירות כפי שיובא להלן. על פי ממצאי החקירה, החל משנת 2009 ומאז במהלך השנים, קיימו מר נתניהו ומר מוזס דין ודברים ביניהם, במפגשים אישיים, במסגרתם דנו בסיוע האחד לשני, כ'עסקת חליפין' בקידום ענייניהם.

"במסגרת זאת, דובר אודות סיועו של מר מוזס לנתניהו בביסוס מעמדו כראש הממשלה באמצעות סיקור חיובי ואוהד בעיתון 'ידיעות אחרונות', זאת בתמורה לסיועו של ראש הממשלה למר מוזס בקידום האינטרסים הכלכליים של 'ידיעות אחרונות' על ידי יוזמה ותמיכה במהלכים לבלימת התעצמותו של העיתון 'ישראל היום'. עוד העלו ממצאי החקירה כי הצדדים נקטו פעולות בפועל לקידום האינטרסים אחד של האחר בהמשך להבנות שהושגו ביניהם, או לכל הפחות הציגו מצג האחד כלפי השני כאילו פעלו כאמור".

במשטרה אמרו עוד כי החקירה בתיק 2000 "התבססה על שתי הקלטות שנעשו ביוזמת ראש הממשלה ובוצעו בחשאי במכשיר הסלולרי הנייד של ארי הרו במעון ראש הממשלה בירושלים. ההקלטות מתעדות מפגשים בין ראש הממשלה מר בנימין נתניהו למו"ל ידיעות תקשורת, מר נוני מוזס. מתוכן הדברים שהוקלטו עולים חשדות שבהם התמקדה חקירה זו".

"על פי החשדות (כפי שעלו מן ההקלטות)", מסרו במשטרה, "ראש הממשלה ומו"ל 'ידיעות אחרונות' עסקו בבחינת האינטרסים הצולבים ויזמו מהלכים משותפים שנועדו למקסם את האינטרסים איש של רעהו ועסקו במספר כיווני פעולה שלובנו בין השניים: תמיכת ראש הממשלה ב'חוק ישראל היום', צמצום תפוצת 'ישראל היום' וביטול הוצאת מהדורת סוף השבוע של 'ישראל היום'. בנוסף על הפעולות הנ"ל, פעל ראש הממשלה לתווך בין מו"ל 'ידיעות אחרונות' לבין בעלי הון לרכישת 'ידיעות אחרונות', זאת בעודו מכהן כשר התקשורת".

סיכום תיק 2000: "כאמור, עם סיום החקירה, עמדת משטרת ישראל היא כי נתגבשה תשתית ראייתית מספקת לביסוס החשדות נגד ראש הממשלה, לביצוע עבירות של בקשת שוחד ומרמה והפרת אמונים. נגד מו"ל "ידיעות אחרונות", מר ארנון (נוני) מוזס, עמדת משטרת ישראל היא כי נתגבשה תשתית ראייתית מספקת לביסוס החשדות לביצוע עבירה של הצעת שוחד".

הורה לדחות את פרסום ההמלצות. מנדלבליט(צילום: EPA)

מקורבים לנתניהו: "התנהלות המשטרה שערורייתית"

גורם בסביבת ראש הממשלה הלין על התנהלות המשטרה ואמר: "מה שקורה היום הוא לא פחות משערורייה. מהבוקר דוברות המשטרה מדליפה לכלי התקשורת שההמלצות יינתנו הערב ב-20:00 לקראת מהדורות החדשות. עד לרגע זה, ראש הממשלה לא קיבל שום הודעה, לא רשמית ולא אחרת. רק הדלפות והדלפות והדלפות. מתברר שראש הממשלה לא מקבל אפילו את הזכות הבסיסית שניתנת לכל אזרח".

עורכות הדין נוית נגב ואיריס ניב-סבאג ממשרד שינמן-נגב-ניב, המייצגות את נוני מוזס, מסרו: "לנוני מוזס עומדות טענות משפטיות חזקות, ואנו מאמינים שלאחר בחינה נוספת של הממצאים בפרקליטות - התיק נגדו ייסגר, ויתברר כי הוא לא עבר עבירה פלילית. יחסים בין תקשורת לאנשי ציבור, לרבות פוליטיקאים, הם אבן יסוד במדינה דמוקרטית. ניסיון לצבוע מערכת יחסים כזאת, מורכבת ומסובכת ככל שתהיה, בצבעים פליליים - הוא בעייתי ומסוכן".

"בניגוד לנחקרים אחרים, נוני מוזס נמנע במהלך החקירה מלהתייחס בכל דרך לנושאים שעלו בה, וכך יעשה גם עכשיו. בבוא העת הוא יוכל להתייחס לדברים".

מטעם עורך דינו של מר מילצ'ן וצוותו נמסר: "המלצת המשטרה לכתב אישום בגין עבירת שוחד - לא תישאר על כנה. ההמלצה מתעלמת מעובדות יסודיות, שעליהן אין חולק, ובכללן: הקשר בין מר מילצ'ן לבין מר נתניהו החל בתחילת שנות ה-2000, עוד כשנתניהו לא נשא בתפקיד ממשלתי. קשר זה התאפיין בידידות בין השניים ובין בני משפחתם. במסגרת זו ניתנו מעת לעת תשורות על ידי מר מילצ'ן למשפחת נתניהו, ללא כל אינטרס עסקי".

"מר מילצ'ן נקרא למסור עדות ועשה זאת בתום לב מוחלט, אפילו מבלי להתייעץ עם עורכי דין, מתוך אמונה עמוקה שלא נפל כל פגם במעשיו. ההמלצות מפרשות באופן מעוות ומלאכותי עניינים שאין שום קשר בינם לבין אותן תשורות, ומפליא הדבר שהוחלט לבחור בחירה תלושה בעבירה כה קיצונית שאינה תואמת את מידותיו של הליך פשוט זה. אנו סמוכים ובטוחים שבחינה עניינית של מכלול הנתונים המלא תוביל למסקנה מתבקשת אחת: לא ניתן להגיש כתב אישום בגין עבירת שוחד. ככל שיוגש כתב אישום ראשוני ותקדימי שכזה, צפוי בית המשפט, כל בית משפט, לדחותו".

"התנהלות שערורייתית". המפכ"ל אלשיך(צילום: אוהד צויגנברג)

המכשול האחרון לפני פרסום ההמלצות הוסר שלשום, לאחר שבג"ץ דחה על הסף עתירה בנושא, שקראה לדרוש מהשר לביטחון הפנים גלעד ארדן להנחות את מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב רוני אלשיך, שלא לצרף המלצות בתיקי חקירה - ובכללם באלה המתנהלים בעניינו של ראש הממשלה נתניהו.

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הורה בתחילת השבוע למשטרה לדחות את פרסום המלצותיה בתיקים שבהם נחקר ראש הממשלה. זאת בנימוק שהמדינה טרם הגישה את עמדתה, וכן נוכח העתירה לבג"ץ, שבה נטען כאמור כי נאסר על המשטרה להגיש המלצות ממילא.

בראיון לתוכנית "עובדה", ששודר בשבוע שעבר, טען המפכ"ל אלשיך שגורמים "רבי כוח" המעורבים בחקירות נתניהו ניסו לאסוף מידע על קציני משטרה העוסקים בנושא. בימים האחרונים שקלו בסביבת נתניהו להגיש עתירה שתמנע את פרסום המלצות המשטרה עד אשר ייחקרו טענות המפכ"ל. מאז יום חמישי התלבטו יועציו בשאלה איך לנהוג נוכח דברי המפכ"ל, ויועציו המשפטיים ניסו לחבר דו"ח עם הטענות בעד ונגד המהלך.

ברקע פרסום המלצות המשטרה הודיע ח"כ יואב קיש, יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, כי הדיון שתוכנן להיום בהשתתפות מפכ״ל המשטרה אלשיך יידחה למועד אחר. "התפתחויות הערב הזה גורמות למצב שבו קיים חשש שהדיון המיועד למחר יחטיא את מטרתו", אמר קיש.

"הועדה תבחן את דברי המפכ"ל שנאמרו בשידור, אך החלטתי כי הדיון ידחה למועד אחר וזאת על מנת שתהיה אפשרות להתמקד בנושא הדיון ולא בהתפתחויות האחרות".