13 שנה לחיסול חרירי: משבר מנהיגותי בלבנון
העיתון הלבנוני "אל-אחבאר" טוען שזרם אל-מוסתקבל, שמוביל בנו של ראש הממשלה המנוח נמצא במשבר רציני. אחד הגורמים לכך הוא המתיחות עם סעודיה לאחר שאל-חרירי חזר בו מהתפטרותו כראש הממשלה. אתגרים נוספים שעל הפרק: המעורבות האיראנית והמתיחות מול ישראל
אחד הגורמים למשבר המנהיגותי בזרם שמוביל ראש הממשלה הנוכחי סעד אל-חרירי הוא הסכסוך שקיים מאחורי הקלעים בין אל-חרירי לסעודיה. הכל החל בהתפטרותו של אל-חרירי מתפקידו בזמן ביקור בסעודיה. אחר כך הגיעו הטענות כי אולץ להתפטר והוחזק במעצר בית ולבסוף הוא שב ללבנון וחזר בו מההתפטרות.
הסעודים, שמצפים ממנו להתנגד למעורבות הגוברת של איראן ולהתחזקות חיזבאללה, לא מרוצים עד כה מתפקודו. לאחרונה היו כמה דיווחים על כך שבסעודיה מחפשים יורש לאל-חרירי בהובלת העדה הסונית בלבנון. מנגד, ישנם דיווחים שטוענים כי הסעודים עדיין מנסים את מזלם ושולחים גורמים שינסו לתווך ולפתור את המחלוקת.
בכתבה שפורסמה הבוקר הציג העיתון ניתוח של המציאות הפוליטית שניצבת בפניו של אל-חרירי. "אל-אחבאר" טען כי הממשלה שבראשה עומד אל-חרירי היא "פצצת זמן" שעלולה להתפוצץ בעל רגע ולו בשל התירוץ השולי ביותר, אך במבחן התוצאה אינה מתפוצצת. אל-חרירי משתדל שלא להתעמת עם חיזבאללה בפומבי כדי לשמור על היציבות ולכן מניח את המחלוקות עם ארגון הטרור בצד.
בנאום שנשא אמש באירוע לציון 13 שנים לרצח אביו רפיק, אמר אל-חרירי: "כל מה שהיית צריך להגיד לי 'די סעד, הסוגיה שלנו גדולה יותר ממילים ויציבות לבנון היא הדבר החשוב בחיינו'. אנחנו פועלים לפי צוואתך ובחרנו ללכת בדרכך כדי שתישאר מדינה. הרחקנו את השריפה מהצד הסורי, גירשנו את גאעש ולטרור אין סביבה תומכת".
אל-חרירי עקץ את מבקריו: "איננו שוחרים בעמדות ובסיסמאות. אנחנו דרוכים על הכוונת. אאבק אתכם בכל האתגרים ולא אסכים שלבנון תצא מהסביבה הערבית שלה ותצטרף למלחמות הערביות. זרם אל-מוסתקבל אינו שביר והוא אחד מהיסודות של לבנון והאיזון הלאומי".
אל-חרירי מונה לתפקידו לאחר שבאוקטובר 2016 הגיעה לסיומה סאגה של שנתיים וחצי שבמהלכם לא מונה נשיא ללבנון. מישל עוון כרת ברית עם חיזבאללה ונבחר להוביל את המדינה. הוא קרא לכל הזרמים להתאחד ויריביו נענו לקריאה.
אחד ההישגים החשובים ביותר הוא הההכרזה על בחירות בחודש מאי לפרלמנט בלבנון, לראשונה מאז 2009. קביעת מועד הבחירות וההחלטה על עריכתן לא היו פשוטות ועברו דרך רצופה במכשולים מצד כל הגורמים הפוליטיים במדינה. עיקר המחלוקת הייתה על שיטת הבחירות - אזורית או יחסית - כאשר לכל עדה במדינה מתאימה שיטה שונה שתיטיב עמה.
בשבועות האחרונים השיח הפוליטי במדינה מתמקד בבריתות שכורתות הזרמים הפוליטיים לקראת הבחירות. מבחירת אל-חרירי וזרם אל-מוסתקבל שבראשו הוא עומד העניינים טרם נסגרו. יריביו בארגון חיזבאללה כבר הודיעו שירוצו יחד עם תנועת אמל השיעית שבראש עומד יו"ר הפרלמנט, נביה ברי.
בתקשורת הלבנונית מנתחים את הבחירות הקרובות ככאלו שבהן סעד אל-חרירי צפוי לנהל קמפיין שלם מבלי להשתמש בדמותו של אביו, שריחפה מעל מחנהו של אל-חרירי בבחירות הקודמות. גם את הדרוזים וחלק מהעדות הנוצריות במדינה מובילות דמויות חדשות כשהמנהיגים המיתולוגיים ברקע.
בנאומו אמש דאג אל-חרירי להבהיר שבתוך ימים ספורים יודיעו בזרם על המועמדים שלהם בבחירות לפרלמנט שייערכו "תחת חסותו של רפיק אל-חרירי". הוא קרא לתומכיו לצאת ולהצביע והבהיר שהתוכנית שלהם היא לשוב "משוחררים מלחצים" לתקופתו של רפיק.
על הפרק: מעורבות איראנית ומתיחות עם ישראל
אמנם המתיחות בין השיעים לסונים במדינה לא בשיאם כפי שהיו באותה תקופה, אך עדיין ישנן מחלוקות מהותיות לגבי הכיוון שאליו לבנון צריכה לפנות ובעיקר לאש שעדיין מגיעה מכיוון השכנה סוריה.
נושאים נוספים שמטרידים את לבנון הם המעורבות המתמשכת של חיזבאללה בלחימה בסוריה, המאבק היומיומי שצבא לבנון מנהל לאורך הגבול ובחלק מהיישובים בלבנון נגד פעילי טרור שחודרים למדינה, סוגיית הפליטים הסורים, היחסים עם סעודיה וההשפעה האיראנית הגוברת בזירה הפנימית. כל אלה מתווספים למצב הכלכלי, לתעסוקה, לבעיות החשמל והאשפה ברחובות וגם למתיחות מול ישראל בעניין בניית הגדר החדשה לאורך הגבול והבעלות על "בלוק 9" בים.
שתי הסוגיות האחרונות מעסיקות לא מעט את הפוליטיקאים בלבנון, ובהתאם גם את כלי התקשורת במדינה. הצהרותיו של שר הביטחון אביגדור ליברמן בעניין הבעלות הישראלית על שדות הגז, שלבנון טוענת שנמצאים במים הכלכליים שלה, גרם להתנגדות עזה וסיפק אחדות לבנונית נדירה.
נשיא לבנון עוון, ראש הממשלה אל-חרירי ויו"ר הפרלמנט ברי נפגשו בשבוע שעבר בארמון הנשיאות ודנו ב"איומים הישראליים", בהם "הם רואים איום ישיר ליציבות אזור הגבול". הם דנו גם בהצהרות ליברמן בנוגע לשדות הגז. עוון הוסיף השבוע שהוא "לא מאמין שישראל תמשיך להתגרות" ואיים כי אם ישראל תפגע בשטחה או במים הכלכליים - לבנון תגן על אדמתה.
גם התקרית הביטחונית בסוף השבוע האחרון בסוריה, שגרמה להסלמה כללית בגזרה הצפונית, לא מועילה למתיחות הקיימת מול לבנון. משרד החוץ הלבנוני גינה את התקיפות ובהודעה הרשמית נמסר כי "שר החוץ ג'ובראן באסיל הורה למשלחת הלבנונית באו"ם להגיש תלונה למועצת הביטחון נגד ישראל כדי להזהיר אותה מפני שימוש בשטח האווירי של לבנון לשם ביצוע תקיפות בסוריה".
רשת "אל-מיאדין" דיווחה מפי גורם ביטחוני לבנוני שצה"ל כבר החל לבנות את חומת הבטון, אך מחוץ לנקודות שלגביהן לבנון הביעה הסתייגות מראש וסירבה לבנייה בהן. בכלי תקשורת נוספים במדינה ציינו בימים האחרונים שארה"ב עושה מאמצים לתווך בין ישראל ולבנון כדי ליישב את המשבר בין שתי המדינות.
ובחזרה לאירוע שצוין אתמול. התובע הכללי של בית הדין הבינלאומי המיוחד לעניין חיסולו של רפיק אל-חרירי, ציין כי אנשיו עדיין משקיעים את כל המאמצים כדי להביא את האחראים לחיסול לדין. הוא הבהיר שהוא לא מאשים את חיזבאללה או ארגון כזה ואחר בתכנון בביצוע החיסול, אך יפעל כדי להביא את הנאשמים בפני משפט.
כמו החקירות הבלתי-נגמרות של החיסול, נראה שכרגע גם המציאות בשטח מוסיפה להיראות מעין ניסיון להוביל את המדינה בתוך הסערות שמכות בה, אחת אחרי השנייה, מבפנים ומחוצה לה.
לפנייה לכתב/ת 
