שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    כשפרקטיקה פוגשת את האקדמיה
    הרשעות שווא הן מהתיקים המורכבים והקשים בעולם המשפט. האם הסטודנטים בקליניקת החפות באוניברסיטה העברית הם אלה שיצליחו לגרום לקיומם של משפטים חוזרים?

    לפני למעלה מעשר שנים יצאו שלושה חברים טובים לטיול, שממנו אחד מהם לא שב. לאחר חיפושים ממושכים וקדחתניים אחריו נמצאה גופתו. חבריו שנעצרו מייד כחשודים בביצוע המעשה והכחישו כל קשר, אולם הם הורשעו בסופו של דבר ברצח ונידונו למאסר עולם. כיום, אותם אסירים שברו את קשר השתיקה ביניהם, והעידו כי רק אחד מהם היה במקום וביצע את הרצח ואילו השני ידע על כך רק לאחר ביצוע המעשה.

     

    האירוע המורכב הזה, המעלה סוגיות משפטיות רבות, הוא אחד מתוך שישה תיקים פליליים אמיתיים, המטופלים כיום על-ידי קליניקת החפות, הפועלת במסגרת המרכז לחינוך משפטי קליני בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.

     

    קליניקת החפות (צילום: האוניברסיטה העברית) (צילום: האוניברסיטה העברית)
    קליניקת החפות(צילום: האוניברסיטה העברית)

     

    קליניקת החפות, בניהולה של עו"ד ורדית דמרי מדר, מטפלת ביסודה בבקשות של נידונים הטוענים לחפותם, והיא מעלה בציבור את המודעות לקיומן של הרשעות שווא בישראל. הקליניקה מציעה סיוע משפטי בהתנדבות וחינם אין כסף לאותם אסירים הסבורים כי נפלה טעות בהרשעתם, והיא בוחנת את האפשרות להגשת בקשה למשפט חוזר בשמם.

     

    מדובר בפרויקט ייחודי שמופעל למעשה על-ידי צוות של 12 סטודנטים וסטודנטיות למשפטים הלומדים באוניברסיטה העברית בירושלים, שעובדים בצמוד לעורך דין מנחה (יאיר הרשקוביץ) ולמנחה אקדמי (ד"ר ענת הורוויץ).

     

    הקליניקה משלבת למידה תיאורטית במסגרת שיעור שבועי, יחד עם עבודה מעשית בטיפול בבקשות למשפט חוזר ונקיטת יוזמות חקיקתיות. כל זוג סטודנטים מטפל בתיק אחד עד שניים במהלך השנה, והוא מבצע חקירה מעמיקה בתיק: איתור ואיסוף כל חומרי החקירה המקוריים, איתור חומר חדש (אם יש), שיחות ופגישות עם האסיר ועם כל הנוגעים בעניין, וכל זאת בהתנדבות וללא עלות כספית.

     

    הקליניקה פועלת לקידום הנושא באפיקים שונים, בין היתר באמצעות הצעות חוק אשר יסייעו לנאשמים להוכיח את חפותם (דוגמת הצעת חוק לשימור ראיות), על-ידי הפצת המידע בנוגע להגשת בקשה למשפט חוזר בקרב אסירים הטוענים לחפותם, ועל-ידי ארגון כנסים בנושא.

    קליניקת החפות (צילום: האוניברסיטה העברית) (צילום: האוניברסיטה העברית)
    קליניקת החפות(צילום: האוניברסיטה העברית)

     

    הקליניקה פועלת בשיתוף עם הסנגוריה הציבורית ובמסגרת הקליניקה מיוצגים לקוחות המבקשים משפט חוזר. מטרתה של הקליניקה הינה להקים בישראל מודל

    הדומה ל־innocence project שנוסד בארה"ב, והוביל עד היום לזיכויים של 343 מורשעים, שחלקם נידונו למאסרי עולם ועונשי מוות.

     

    מי מתקבל לקורס?

    לקליניקת החפות מתקבלים סטודנטים בשנה השלישית ללימודיהם, שהשלימו או משלימים באותה השנה קורסים בסדר דין פלילי ודיני ראיות. הסטודנטים בקליניקה מתחייבים לעבוד כ-6 שעות שבועיות במסגרת הקליניקה (מתוכם שעה וחצי הרצאה שבועית והשאר פגישות הנחייה ועבודה מעשית) בתמורה ל-6 נקודות זכות אקדמיות. העבודה בקליניקה נמשכת לאורך כל השנה. הסטודנטים מתחלקים לצוותים של 2-3 וכל צוות מקבל תיק (או יותר) לטיפולו.

     

    במסגרת המפגש השבועי, הקליניקה מארחת אנשי מקצוע מעולם המשפט, בין היתר: פרקליטים וסנגורים הממונים על משפטים חוזרים, שופטים, אנשי אקדמיה בתחום, רופאים מהמרכז הלאומי לרפואה משפטית באבו כביר ועוד.

     

    במסגרת זאת, בתחילת שנת הלימודים הנוכחית למשל, הסטודנטים בקליניקה סיירו בבית המעצר במגרש הרוסים בירושלים, שם הם פגשו לראשונה בבני אדם שזכות החירות נלקחה מהם, וכן נפגשו לשיחה אישית עם מפקד בית המעצר. מטרת הסיור, לדברי מארגניו, הייתה להציג את החוויה הראשונית אותה חווה העצור, החל ממעצרו הראשוני ועד להחלטה אם להגיש נגדו כתב אישום או לשחררו.

     

    אילוסטרציה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

     

    עוד לפני תחילת הסיור, בלטו עצורים שעברו מתחנת המשטרה לבית המעצר שהיו אזוקים ברגליהם ובידיהם, בניגוד למדיניות הברורה נגד איזוק בציבור. חברי הקליניקה נפגשו עם מפקד בית המעצר, שסיפר להם על ההתנהלות בבית המעצר, על הממשקים השונים בין בית המעצר, בית המשפט והמשטרה, ועל תנאי העצורים הכוללים שעה אחת ביום של שהייה בחצר, שלוש ארוחות ביום המדודות בהתאם לכללי השב"ס ועוד. לדברי הסטודנטים, הסיור בבית המעצר, הבליט מאוד את הקושי שחווה אדם במעצר ואת הוויכוח על מה הם התנאים המינימליים שיש לתת לאדם שנעצר בחשד לביצוע עבירה.

     

    העבודה בקליניקה היא למעשה עבודה מעשית, שמטפחת חשיבה משפטית והיא נעשית בליווי צמוד של מנחה הקליניקה. קליניקת החפות מבקשת להעלות את המודעות להרשעות שווא ולאפשרות להגשת בקשות למשפט חוזר, כאשר המטרה היא להקים בישראל מודל הדומה ל-Innocence project שנוסד בארה"ב, והוביל עד היום לזיכויים של אסירים חפים מפשע רבים. כך שבמקביל לעבודה על תיקים, הסטודנטים גם מכינים ניירות עמדה ופועלים במסגרת כנסים ושולחנות עגולים.

     

    איך זה נעשה בפועל?

    את רוב התיקים מקבלים בקליניקת החפות מהסנגוריה הציבורית, והיתר מעורכי דין במגזר הפרטי. הקליניקה פועלת בשיתוף פעולה עם המחלקה למשפטים חוזרים בסנגוריה הציבורית הארצית, בניהולה של עו"ד קרן אבלין הרץ ועו"ד מורן כרמון.

     

    כל פנייה שמתקבלת נבחנת לעומק. ראשית מתבצעות פעולות למציאת החומר המשפטי, מאחר ומדובר בתיקים שהסתיימו זה מכבר לרוב המסמכים המשפטיים אינם קלים לאיתור. במקביל, בוחנים חברי הצוות את הפנייה מצד האסיר. האם הוא טוען שקיימת ראיה חדשה המוכיחה את חפותו? האם הוא טוען לעיוות דיון שנגרם לו? האם אדם אחר ביצע את המעשה? לאור מהות הפנייה מתבצעות פעולות נוספות עד לסגירת הפנייה או להגשת בקשה למשפט חוזר אל בית המשפט העליון. הכול בהתאם לנסיבות התיק.

     

    בית המשפט רשאי להורות על קיום משפט חוזר אם מתקיים אחד מארבעת התנאים הבאים:

    א. ניתן להוכיח כי אחת הראיות שהוגשו במשפט המקורי היא מזויפת או שקרית, ואם אותה ראיה לא הייתה קיימת תוצאת המשפט הייתה משתנה לטובת הנדון.

    ב. ישנן עובדות או ראיות חדשות ומהותיות אשר לא היו ידועות לאותו אסיר שפוט בזמן המשפט המקורי, והן עשויות לשנות את תוצאות המשפט לטובתו.

    ג. אדם אחר הורשע בביצוע העבירה.

    ד. ישנו חשש ממשי שבהרשעה המקורית נגרם לאותו נדון עיוות דין.

     

    במקרים שבהם הוחלט כי יש מקום להגיש בקשה למשפט חוזר עבור הפונה, הבקשה מוגשת לבית-המשפט העליון ודן בה שופט יחיד, אשר רשאי לדחות את הבקשה או לקבל אותה ולהורות על עריכת משפט חוזר. בהקשר זה חשוב להדגיש כי רק במקרים חריגים, מאשר בית המשפט העליון בקשות למשפטים חוזרים.

     

    כל תהליך הבדיקה על-ידי קליניקת החפות, מאז שנעשית אליה הפנייה, עשוי להיערך זמן רב, שכן הפנייה דורשת את איתור חומר החקירה ובחינת התיק לעומקו. עבור הסטודנטים שמתנסים באיסוף החומר, הכנת התחקיר, מציאת הראיות וכו' מדובר ברווח משמעותי ללמידה בכל מקרה.

     

    פגישה עם נציג משפחת רצח

    בימים אלה נבחן בקליניקת החפות תיק נוסף של אירוע רצח, שהתרחש במרכזה של עיר. האסיר שיזם את הפנייה טוען כי הוא הופלל על ידי עדי ראייה לא אובייקטיבים. הוא הורשע בביצוע הרצח ונדון למאסר עולם.

     

    בתיק המשפטי קיים מסמך המעיד על הסכם שלום בין משפחת המנוח למשפחת הרוצח האמיתי שאינו הפונה לקליניקה. צוות הקליניקה נפגש עם נציג משפחת הרוצח וכן עם נציג הקהילה שערך את הסכם השלום. גם כאן מדובר בתיק סבוך המעלה שאלות משפטיות רבות. בתיק זה מייעץ לקליניקה פרופסור מאחד החוגים בפקולטה למשפטים, שיכין גם חוות דעת מומחה שתוגש לבית המשפט.

     

    כל ההליך המתואר, נעשה בליווי של הפורום למשפטים חוזרים בראשות הסניגור הציבורי הארצי - ד"ר יואב ספיר. הסטודנטים מציגים בפני הפורום את המקרה שנמצא בטיפולם והם מקבלים הכוונה להמשך טיפול.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "כשפרקטיקה פוגשת את האקדמיה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים