שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    ערים חכמות מתחילות באנשים חכמים
    חכמה צריכה להתחיל באנשים חכמים, והדגש צריך להיות על "אנשים חכמים בעיר חכמה" ולא על "עיר חכמה בשביל אנשים חכמים"

    השבוע התקיימה ועידת השלטון המקומי ולצידה יריד חדשנות אורבנית, כשהנושא החם שעל הפרק הוא ערים דיגיטליות, ערים חדשניות, ערי המחר ובמילים פשוטות ערים חכמות.

     

    ההתפתחויות הטכנולוגיות של השנים האחרונות ובעיקר מהפכת המידע והידע, שמשפיעה באופן פעיל ויומיומי על כל אחת ואחד מאיתנו, לא פסחו גם על הערים. ערים רבות מבקשות למצוא דרכים חדשות, נגישות ויעילות יותר לספק שירותים לתושביהן, להמשיך ולפתח את המרחב העירוני, להגביר את כוח המשיכה והתחרותיות שלהן ולהעצים את איכות החיים והסביבה של התושבים. כל אלה הובילו לאחרונה לפיתוח של מודל חדש, מודל ה"עיר החכמה".

     

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

     

    באופן כללי נהוג לחלק את המאפיינים של עיר חכמה לשישה תחומים מרכזיים: (1) ממשל חכם - קידום דמוקרטיה, שקיפות ציבורית ושיתוף ציבור; (2) כלכלה חכמה - המבוססת על כלכלה מקומית, צמיחה ירוקה והגברת התחרותיות; (3) ניידות חכמה - שעיקרה מערכות תחבורה מתוחכמות, ניהול תנועה יעיל ושיתוף נסועה; (4) סביבה חכמה - לרבות ניטור סביבתי, שימוש מושכל במשאבים והפחתת טביעת הרגל הסביבתית של העיר; (5) חיים חכמים - קידום של מערכות בריאות, שירותים חברתיים ובתים חכמים; (6) ואנשים חכמים - פיתוח של מערכות חינוך, אימון והכשרה של תושבים.

     

    עיר חכמה מתייחסת בראש ובראשונה לשילוב של טכנולוגיית מידע ותקשורת (Information and Communications Technologies-ICT), אינטרנט של הדברים Internet of Things-IoT)) וביג דאטה (נתוני עתק- Big Data) בפתרונות לניהול המשאבים, השירותים והנכסים של העיר. אולם, למרות שהשימוש בטכנולוגיה מתקדמת הוא זה שנתן לעיר החכמה את שמה, ערים חכמות אינן מסתכמות ביישום של טכנולוגיות מידע ותקשורת חדשניות ובהתקנת חיישנים, מצלמות ומערכות מחשוב מתוחכמות, אלא משמשות מסגרת רעיונית חדשה לפיתוח של מרחב אורבאני בעידן המודרני.

     

    החזון המרכזי של עיר חכמה הוא לחבר בין אנשים, שירותים ותשתיות על מנת להגדיל את הערך של התהליכים העירוניים. לכן, עיר חכמה צריכה להתחיל באנשים חכמים, והדגש צריך להיות על "אנשים חכמים בעיר חכמה" ולא על "עיר חכמה בשביל אנשים חכמים". כלומר, עיר חכמה צריכה לשמש כלי לקידום מרחב עירוני בר-קיימא ולצמיחה מקומית, אך לא להיות היעד, ולהשכיל ולאזן בין שימוש בטכנולוגיות לערכים אנושיים בסיסים של צדק, כבוד ושוויון. ובמילים פשוטות, ערים חכמות מוצלחות הן כאלה ששמות את התושב במרכז.

     

    להלן כמה דוגמאות מוצלחות מהעולם. בסיאול מתמקדים בשימוש בטכנולוגיות מתקדמות ליצור פרויקטים של שיתוף בין התושבים, משיתוף של נכסים ציבוריים ופרטיים (סטודיו או גן) ועד שיתוף של מוצרים שונים (אופניים, ספרים ומשחקים). בדובאי, הקימו מערך לדירוג "מדד האושר" העירוני, כלומר מידת שביעות הרצון של התושבים מהשירותים העירוניים, כאשר כל תושב יכול לדרג באפליקציה מיוחדת כל שירות שניתן בעיר, וכך מקבלי ההחלטות יכולים לקבל תמונה רחבה של מידת שביעות הרצון של התושבים משירותים שונים, וללמוד על ההשפעה של השינויים והשיפורים בשירותים השונים. בטורונטו, ערכו פיילוט מוצלח לתחבורה שיתופית יעילה באחד מהאזורים של העיר, המאפשר לעובדי הרשות העירונית לחלוק רכבים ובכך להפחית את כמות הרכבים על הכביש ואת זיהום האוויר.

     

    לערים חכמות יש יתרונות רבים, אך בחצר האחורית שלהן יש גם הרבה שאלות אתיות, בעיקר לגבי מידת המידע שנאסף ונשמר על התושבים, והשימוש שאפשר לעשות במידע זה, לצד האפשרות לשתק או לפגוע בעיר במתקפת סייבר. לכן, הדגש של עיר חכמה צריך להיות על חיבורים ועל הגברת האפשרויות וההזדמנויות בעיר, תוך שמירת הזכויות והייחוד של האזרחים והקהילות השונות. אך מעל לכל, עיר חכמה צריכה להיות כזו שלא מסתפקת במדידה של נתונים ובהפיכת המידע לידע, אלא חותרת לייצר תהליכים יעילים שגם מניבים תועלת.

     

    פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספר "צריך לקיים - אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד" (פרדס, 2016).

    http://www.pardes.co.il/?id=showbook&catnum=978-1-61838-274-0 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    אילוסטרציה
    צילום: shutterstock
    צילום: דוד גרינשפן
    פרופ' עדי וולפסון
    צילום: דוד גרינשפן
    מומלצים