הקלת המעבר בין בנקים: הדרך עוד ארוכה

ועדת הרפורמות של הכנסת החלה היום (א') את הדיונים בפרק הבנקאות שבתוכנית הכלכלית לשנת 2019 במסגרתו מוצע לקבוע הוראות שיאפשרו ללקוחות הבנקים לעבור מבנק לבנק באופן מקוון ובמהירות.

מי משלם הכי הרבה עמלות לבנקים?

יש לכם חוב לבנק? תקנות חדשות יאפשרו תהליך גבייה הוגן יותר

יו"ר הוועדה, ח"כ רחל עזריה (כולנו) אמרה בדיון כי אנשים כמעט לא עוברים בנקים, "מדובר בנטל בירוקרטי מאוד משמעותי, וכי יש פחד שבתהליך אחד הגופים שמחייבים את החשבון או מזכים אותו, ישכח, ולא יגיעו לחשבון החדש אותם זיכויים או חיובים, ועדיף פשוט להישאר במקום להתמודד עם מצב כזה".

עזריה הוסיפה: "חשוב להבין מה קורה כאשר משהו מסתבך בחיים שלך, ובשנייה אחת הבנק כבר לא זוכר איך קוראים לך, גם אם כבר עשור לא נכנסת לאוברדרפט, והם מרשים את זה לעצמם כי יודעים שאנשים לא יעזבו. בתהליך הזה בנקאים לא ירשו עוד לעצמם להשפיל לקוחות ברגע קשה בחייהם, רק כי הם יודעים שהלקוחות שבויים שלהם".

כפיר בטט מאגף התקציבים באוצר ציין כי "הצעת החוק מחייבת את הבנקים לאפשר מעבר נוח ובטוח, והסרת החסמים המקשים תייצר איום תחרותי בין הבנקים, שהוא תנאי הכרחי להפחתת מחירים ושיפור השירות".

(צילום: מוטי קמחי)

אולם כבר בדיון הראשון עלו מספר סוגיות מהותיות שהצביעו על מורכבות קידום החוק. כך למשל פרק הזמן ליישומו - יו"ר הוועדה, ביקשה לדעת מדוע מראש ניתן פרק זמן של שלוש שנים, עם אופציה להארכה לארבע שנים, עד לכניסת הרפורמה לתוקף, והיועצת המשפטית לוועדה, עו"ד מרב תורג'מן הציעה כי התחילה תהיה בעוד שנתיים, ורק באישור הכנסת, ומסיבות מוצדקות, יינתנו הארכות נוספות.

סוגיה נוספת הינה עמימות ההגדרה שנקבעה בהצעת החוק של מעבר "נוח ובטוח". ח"כ עזריה ביקשה כי לדיון הבאה יגיע ניסוח ברור יותר, אשר מסביר בדיוק מה רשאי האזרח לדרוש לפי החוק, ומי האחראי לספק לו את זה. עו"ד לירון מאוטנר ממשרד המשפטים אמרה כי בהחלטת הממשלה שעיגנה את קידום החוק סוכם כי שתי סוגיות לא יספיקו להיות מלובנות בלוח הזמנים של חוק ההסדרים ויטופלו עד כניסת החוק לתוקף – הסדרה האחריות בין הגורמים השונים, ונושא הצ'קים במעבר בין חשבונות, אשר יוצר קשיים אל מול פקודת השטרות.

דיון נוסף התפתח באשר לסעיף הקובע כי נגיד בנק ישראל, בהסכמת שר האוצר, ייקבע את הכללים לגבי סוגי החשבונות עליהם תחול הרפורמה. יו"ר הוועדה ביקש להבין מדוע יהיו חשבונות שהדבר לא יחול עליהם, ונענתה כי למשל במקרה של פרידת בני זוג, אשר מפרידים את חשבונם המשותף לשני חשבונות, לא ניתן לבצע העברה אוטומטית של החיובים והזיכויים מהחשבון המשותף לאחד מהם.

עלויות כבדות מדי לבנקים הקטנים

סוגייה נוספת שעלתה היא עלות יישומו של המהלך מבלי שנעשתה הבחנה בין בנקים גדולים ומבוססים לבין בנקים קטנים.

אלה גולן, ראש החטיבה הבנקאית בבנק הבינלאומי אמרה בדיון "אנחנו בנק עם נתח שוק של 8%, כך שאנחנו בנק מחולל תחרות ובעד מעבר לקוחות, אבל אני חושבת שצריך לחזור פה להגדרות של ועדת שטורם, שהבדילה בין הבנקים שיש להם יותר ופחות מ-10% מהשוק, ולא בכדי. כל תקציב הפרסום של בנק בגודל שלי שווה לקמפיין אחד של הבנקים הגדולים, ואם יתאפשר המהלך הזה, אני לא אוכל לתת את ההטבות או המענקים שהבנקים הגדולים ישקיעו בשביל גיוס לקוח באופן חד פעמי.

גם עלויות של פיתוח אפליקציה להקל את השירות ללקוח זו עלות כבדה מאוד בשבילנו. אי שינוי ההגדרה של בנק בעל היקף פעילות קטן עלולה לחסל בנקים באבחה אחת".

נציג בנק הפועלים, מעיין נשר, הביעה את הסתייגות הבנק מעצם התועלת שתצמח מהחוק "אנו בעד החוק ובעד צעדי תחרות, ולמעשה המהלך הזה התחיל עוד לפני החקיקה, בהידברות בין בנק ישראל לבנקים, וכבר אז נרתמנו לו באופן וולונטרי, בכדי לאפיין את הדרישות להצלחת המהלך. חשוב להבין שהרעיון למהלך מגיע מבריטניה, שם הושקע במערכת חדשה מיליארד אירו, ואחוזי המעבר בין הבנקים לא השתנו כלל. אנחנו לא מתנגדים, אבל זהו מהלך יקר, שתועלתו מוטלת בספק גם לאור התקדים וגם בשל הצעדים האחרים של האוצר ובנק ישראל".

בטט, מאגף תקציבים, הגיב לדבריו ואמר "השוק באנגליה שונה מאוד, ועדיין בעקבות הרפורמה היה שיפור בשירות ובמוצרים ללקוח, לרבות במחירי האשראי. אותנו לא מעניינים אחוזי המעבר בפועל, אלא רק יצירת רווחה עודפת לצרכן. לגבי עלויות, באנגליה זה היה כ-300 מיליון ליש"ט, ועל פי הניתוח שלנו, העלות בארץ תהיה נמוכה בהרבה מחצי מיליארד שקל".

בקצב עבודת הוועדה, היא תשלים את הטיפול בחוק תוך מספר שבועות. זאת בתנאי שהאוצר ובנק ישראל ימצאו פתרון לשורת בעיות שעלתה כאמור בדיון הראשון. עזריה סיכמה: "הרפורמה מתוכננת להתחיל בעוד 3 שנים, וזה יותר מידי זמן ליצירת מהלך משמעותי. משרדי הממשלה נדרשים לקצר את לוחות הזמנים. ואם בנוסח הצעת החוק כתוב כעת שהמעבר בין הבנקים צריך להיות נוח ובטוח ללקוח, החוק גם חייב להגדיר בצורה ברורה יותר מה הקריטריונים לפיהם נקבעים הנוחות והביטחון, ולא לשכוח את הזוגות המתגרשים שנאלצים לפצל את החשבון המשותף לחשבונות נפרדים. לא יתכן שנקל על כולם ורק עליהם נקשה במצבם הרגיש. ובל נשכח כמובן שהחוק צריך לכלול גם סנקציות לטיפול בבנקים סוררים שיצפצפו על החוק".

הצעת חוק: הפיקוח על הבנקים ידווח על נושאים צרכניים

בתוך כך אושרה היום בוועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק המטילה על הפיקוח על הבנקים חובה לדווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, פעמיים בשנה, על פעילותו של הפיקוח בכל הנוגע לנושאים צרכניים כגון חשבונות לקוחות ויחסים שבין הבנק ללקוח, כולל הלוואות.

על פי ההצעה, שיזמו ח"כ יעקב פרי (שבינתיים פרש מהכנסת) וח"כ רועי פולקמן, בדיונים הפתוחים שיתקיימו בוועדה בכנסת יוכל להשתתף כל מי שיראה את עצמו נפגע מאותן הוראות ובכך לשפר את ההחלטות בנושאים שיובאו לדיון.