שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    הכי מטוקבקות

      רשות המסים מפרסמת כללי מיסוי על מטבעות וירטואליים

      חוזר שפרסמה רשות המסים קובע בין היתר כי מי שמחזיק במטבע רק כדי ליצור רווח הון ואין עיסוקו בכך - יהיה פטור מתשלום מע"מ ויחויב רק במס רווח הון של 25%. מנגד, מי שעוסק במסחר או כורה מטבעות - יחוייב גם במע"מ. הרשות דורשת גם לתעד את העסקאות במטבע לצורך ביקורת אפשרית

       

       

       

      בעוד הגופים הרגולטורים - בנק ישראל ורשות ניירות ערך אינם ממהרים לאמץ את המטבעות הווירטואליים, העובדה שבפועל ישראלים רבים כבר פועלים ומשקיעים בתחום הובילה את רשות המסים לפרסם היום (ב') חוזר סופי המפרט את אופן מיסוי הפעילות ב"מטבעות וירטואליים" כדוגמת הביטקוין ודומיו.

       

      משקיע אנונימי רכש ביטקוין ב-400 מיליון דולר

      הגבלה בחשבון על המרת ביטקוין? בנק ישראל מגבה את הבנקים

      סערת מניות הביטקוין: "לא נאפשר לחברות להיכלל במדדים בת"א"

       

      לעמדת רשות המסים, שבאה לידי ביטוי כבר בעבר במספר הבהרות בנושא וגובשה כעת לטיוטה סופית, מדובר בנכס ולא במטבע, לעניין חוקי המס. כמו כן, בניגוד להבהרות קודמות שפורסמו, לפי החוזר הסופי תשלום המע"מ ייקבע לפי אופי הפעילות במטבעות הווירטואליים.

       

      על פי החוזר, כאמור, אמצעי תשלום מבוזר הינו נכס, ולכן מי שפעילותו אינה מוגדרת כ"עסק" בתחום יחויב במס רווח הון בגין עליית הערך בלבד, בעת מכירתו, בשיעור של 25% מהרווח. מי שפעילותו בתחום מוגדרת כפעילות של עסק (מסחר באמצעי תשלום מבוזר ו/או כרייה) יחויב במס ככל פעילות עסקית.

       

       (shutterstock) (shutterstock)
      (shutterstock)

      החוזר מתייחס גם לחיוב במע"מ ומבהיר כי אמצעי תשלום מבוזר הינו נכס בלתי מוחשי. לכן מי שפעילותו בתחום היא לצרכי השקעה בלבד, שאינה מוגדרת כעסק, אינו מחויב במע"מ.

       

      בעל עסק שמקבל תשלום במטבע וירטואלי (כגון ביטקוין) ובתמורה מעניק מוצר או שירות, יחויב במע"מ, כמו תקבול של כל מטבע אחר., כך שבעת מימוש המטבע הווירטואלי, לא יחויב שוב במע"מ.

       

      מנגד, מי שפעילותו במטבע וירטואלי מוגדרת כעסק ומתמקדת במסחר במטבעות - יסווג כמוסד כספי ויחוייב במע"מ בהתאם לקריטריונים שנקבעו בחוק המע"מ על מוסדות פיננסיים. כך, גם מי שמוגדר כעסק ופעילותו היא כרייה של מטבעות כאלו - יסווג כעוסק לצרכי מע"מ.

       

      ברשות המסים מציינים כי כדי שניתן יהיה להציג אסמכתאות רלוונטיות במקרה של ביקורת, על הנישום לדרוש מסמכים המתעדים את המסחר באמצעי התשלום המבוזר ולוודא את עצם קיום העסקה והיקפה הכספי, כגון: מכתב מבהיר של המוכר בו יפורטו דרכי רכישת האמצעי המטבע הווירטואלי ודרך מכירתו, חשבונות הבנק באמצעותם הועברו הכספים לרכישה וקניית אמצעי התשלום.

       

      בנוסף, על המוכר לצרף את דפי חשבונות הבנק באמצעותם הועברו כספי הרכישה והמכירה, צילום מסך מחשב בו תוצג המכירה והקנייה של אמצעי התשלום וזמן החזקתו בידי המוכר.

       

      מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי, אמר: "מהפכת המטבעות הדיגיטליים כאן כדי להישאר. בשנה האחרונה פעלנו נמרצות מול רשות המיסים על מנת להתאים את טיוטת החוזר שפורסמה אל המציאות בשטח ולאפשר למטבעות הדיגיטליים - מנוע צמיחה ענק של ההיי-טק הישראלי - להתפתח ולפרוח. אנו שמחים כי רשות המיסים ביצעה מספר תיקונים בחוזר בהתאם לעמדות שהצגנו.

       

      "יצירת בהירות רגולטורית פותחת פתח לכל העוסקים בתחום, סטארטאפים, קהילת המפתחים והמשתמשים בביטקוין והמטבעות הדיגיטליים בכלל, לעשות שימוש במטבעות אלה ולאפשר לישראל להמשיך ולהוביל בתחום זה. אנו קוראים לבנק ישראל ולמחוקק להשלים את המלאכה ולהכיר בביטקוין כמטבע ככל המטבעות על מנת שנוכל להציב את ישראל, כאומת הסטארט-אפ, בחוד החנית של הטכנולוגיה העולמית".

       

      לפנייה לכתב/ת
       תגובה חדשה
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      מומלצים