שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    נרקומנית בתחנה המרכזית ופיית האשפתות: הצגות תיאטרונטו 2018
    חיילת בודדה בארוחת ליל סדר שהופכת למסע מטלטל, סיפורה האמיתי של מלי הנרקומנית מתל אביב, סודותיה וקשייה של אימא, ואיך להיות מאושרים בעשרה שלבים? פסטיבל תיאטרונטו להצגות יחיד חוזר, וזה מה שצפוי בו

    קשייה של נרקומנית, עשרה שלבים בדרך לאושר, ומה קורה כשיום הדין מגיע - בנושאים אלה ואחרים יעסקו ההצגות שיעלו במסגרת פסטיבל תיאטרונטו להצגות יחיד, שיתקיים בין 1-3 באפריל באולמות יפו העתיקה וב-2-4 באפריל באולמות עכו העתיקה. במסגרת הפסטיבל,שמתקיים זו השנה ה-28, 12 הצגות יחיד ישראליות יתחרו על פרס ההצגה הטובה ביותר, וההצגה הנבחרת תזכה בפרס שתעניק הוועדה האומנותית בראשות יעקב אגמון.

     

    "להישאר אליס"

    עיבוד לספר "עדיין אליס" מאת ליסה ג'נובה

    תרגום מאנגלית: עדי גינצבורג-הירש, עיבוד ובימוי: דנה שטנדל, משחק: נינה קוטלר

     

    אליס היא אישה מצליחה בעלת מוח חד וגוף בריא. היא מרצה וחוקרת מוערכת באוניברסיטה, נשואה באושר ואם לשלושה ילדים בוגרים ומוצלחים. בגיל 48 היא מקבלת אבחנה שמשנה את חייה. הסימנים כבר החלו והם ילכו ויחריפו- זוהי מחלה ללא תרופה וללא מעצורים. כעת אליס יוצאת לקרב על חייה ועל זהותה. כשהעבר נעלם והעתיד אפל וידוע מראש, כל מה שנותר זה העכשיו.

     

    "להישאר אליס" (צילום: ז'ראר אלון) (צילום: ז'ראר אלון)
    "להישאר אליס"(צילום: ז'ראר אלון)

    "לולקע"

    מסיפורי הבעל-שם-טוב

    עיבוד לבמה ומשחק: יהב גל, בימוי: יהב גל ובצלאל בורוכוב 

    סיפור על מסעו של רבי יעקב בעקבות צוואתו של הבעש"ט רבו; על חלום העושר והאושר של כל אדם; על חיפוש אמיתי של שלום פנימי וחיצוני; על הרצון האנושי הפשוט ביותר לחיות במחשבה טובה, ובלב חם ואוהב. סיפור על חשיבותו של תהליך פנימי בעולם של תוצאות חיצוניות, ועל נאמנות אינסוף להבנה כי חכם השביל מן ההולך בו.

     

    "ליל הסדר"

    מאת: נועה בל ובביצועה, בימאית: כרמית דבורי

    חיילת בודדה בת 19, מלאת שמחת חיים, מוזמנת לחגוג את ליל הסדר בבית משפחה מארחת. במהלך הסדר נוצר קשר מיוחד בינה לבין אם המשפחה. קשר שמציף מעל פני השטח זיכרונות החושפים עבר קשה. ארוחת סדר חגיגית הופכת למסע מטלטל המביא עימו שינויים בחייה של החיילת הצעירה .

     

     

    "פעם הייתי יפה מאוד"

    כתיבה, בימוי ומשחק: תהל רן

     

    סיפורה של חלי הנרקומנית החיה בתחנה המרכזית בתל אביב: חלי הייתה ילדה טובה, תלמידה טובה, והכול הלך לה במסלול המוכר. עד שהידרדרה לסמים, חייה נכנסו למסלול של התרסקות, והיא נשארה חסרת כל. המחזה מתרחש בתחנה המרכזית, ערב לפני שגיורא העובד הסוציאלי הטוב והרגיש המאמין בחלי, הגיע בשעת בוקר מוקדמת כדי לקחת אותה למרכז גמילה בניסיון אחרון להציל את חייה. 

     

    "יום הדין"

    בהשראת "המשפט" מאת פרנץ קפקא

    מאת: יוסי אלקה, בימוי: Opal, משחק: אושרי כהן

    דפיקה בדלת. מול יוסף ק' ניצבים שני שוטרים עם צו מעצר. האישום: לא ידוע. כך מתעורר יוסף ק' לאחר חגיגות יום הולדתו השלושים - נאשם ואינו יודע על מה.

    מרגע זה הפכו חייו לסיוט מתמשך. גם כעת, שנה לאחר מכן, כשגזר הדין קרב, הוא נלחם כדי לטהר את עצמו מאותה אשמה בלתי ידועה. אדם יחיד אל מול המערכת.

     

    "יום הדין" (צילום: ז'ראר אלון) (צילום: ז'ראר אלון)
    "יום הדין"(צילום: ז'ראר אלון)

    "כל אמא"

    יצירה, בימוי וביצוע: קורין ולך

    נוצר במסגרת לימודי החממה - תיאטרון עכו

     

    חשבון נפש נוקב והומוריסטי על הורות ואימהות. מדוע מביאים ילדים לעולם? האם זה משתלם? ואיפה לעזאזל שמתי את המוצץ.... רגעים מוטרפים, מצחיקים וכואבים של אימא אחת, שגרה בדירה אחת, וחולמת לעצב אותה מחדש, וגם את עצמה על הדרך. כשהיא יוצאת מדלת הבית היא אשת קריירה מתוחזקת וקפדנית, אך מה קורה בתוך הבית? מהם החלומות הכמוסים, התשוקות, השדים שמאיימים למוטט את עולמה? לאט לאט מתקלפת דמות האם, כבר לא מנסה להציג את ההורות המושלמת, אלא רק להחזיק מעמד ולהשלים עם עצמה כאמא, כבת, כאישה.

     

     

    "ירח צ'יליאני"

    מחזה מאת אבי נאסה, תרגום: יוספה אבן שושן, בימוי: יהודית ג'ינג'ר, משחק: מתן פרמינגר

      

    חואן מאמין שבקרוב הירח יוליד עולם חדש. במטרה להכין אותנו למאורע המרגש, הוא מפיץ את תפיסתו החדשנית בזמן שהוא ממתין למרגריטה אהובתו. המחזה "ירח צ'יליאני" הועלה לראשונה בלונדון בשנת 1990 על ידי המחזאי אבי נאסה. הוא עוסק במחיר הכבד שגובות המלחמות מאזרחי העולם. סיפורו האישי של חואן, שברח מצ'ילה בזמן המהפכה הצבאית, מציע זווית הסתכלות מטרידה על מצב החברה הישראלית בשנת 2018.

     

     

    "רסיס בלב"

    מאת: ווג׳די מועווד, תרגום ודרמטורגיה: עידו שקד, בימוי: חנן ישי, משחק: מורד חסן

     

    וואהב, נער בן 19 יליד לבנון, היגר כילד עם הוריו למערב. לוואהב יש גם "אחות תאומה", מלחמת האזרחים בלבנון. היא נולדה יחד איתו, ומלווה אותו

    מאז. זיכרון טראומטי במיוחד רודף אותו: ילד בן גילו עולה בלהבות, והוא מביט בו חסר אונים כאשר מתוך הלהבות עולה דמותה האיומה של "בת המוות". שנים לאחר מכן, אמו גוססת בבית החולים ממחלת הסרטן. הוא איננו מזהה אותה יותר. פני המחלה החליפו את פניה. כך, וואהב מצליח לשזור את הפוליטי והאישי עם עולמו של הנער. הוא יוצר עולם פנימי עשיר בדמיון, שמצליח לפרוט על נימי נפשו של הצופה. 

     

    "רסיס בלב" (צילום: ז'ראר אלון) (צילום: ז'ראר אלון)
    "רסיס בלב"(צילום: ז'ראר אלון)

    "המופע של מלי"

    שחקנית יוצרת: שגית סגל, כתיבה ובימוי: אורי גולדשטיין

     

    מלי היא אישה חסרת בית, נביאת רחוב, פיית האשפתות. היא נודדת ברחובות תל אביב, מלקטת רגעים והגיגים, אוספת אל חיקה חפצים נטושים וחלודים. מוסיפה אותם אל צרורותיה, מדברת אליהם, מעניקה להם חסות ונחמה. מבלי להביט לאחור, מלי צועדת קדימה. אך דומה כי סודות עברה אורבים לה בפינת רחוב חשוכה. גושי זיכרון אילמים ותלושים נפרמים מתוכה. ידיה הקטנות מסובבות תיבת נגינה חלודה התלויה לצווארה, כמו לב פועם. רצועות מפס הקול של חייה מתנגנות באוזניה. כמוכרת הגפרורים הקטנה היא נשאבת אל החלומות המאירים בה, משאירה את חיי הרחוב הרחק מאחור. פרוייקט מבית היוצר של קבוצת תיאטרון הקוקייה מקיבוץ חוקוק.

     

    "המופע של מלי" (צילום: ז'ראר אלון) (צילום: ז'ראר אלון)
    "המופע של מלי"(צילום: ז'ראר אלון)

    "שאלה נעלמה"

    הרצאה מקורית: יצחק אפשטיין, עיבוד ובימוי : חגית רכבי ניקוליבסקי, שחקן: מעיין רחמים

     

    "בין השאלות הרבות והקשות הקשורות ברעיון תחיית עמנו על אדמתו, יש שאלה אחת השקולה כנגד כל השאלות - שאלת יחסנו אל הערבים. שהרי לכל ענייני ארצנו אנו שמים ליבנו , על הכול אנו דנים ומתווכחים - אך דבר אחד של מה בכך שכחנו - כי יש בארץ חמדתנו עם שלם, שנאחז בה זה מאות בשנים, ומעולם לא היה בדעתו לעזבה" ( יצחק אפשטיין). אפשטיין, מפעילי חובבי ציון באודסה, נשלח לארץ ישראל על ידי הברון רוטשילד להשתלם בחקלאות. בהרצאתו "שאלה נעלמה", אותה נשא ב-1905 בקונגרס הציוני בבאזל, פנה אל מנהיגי הציונות וביקש להתייחס אל תושבי הארץ הערבים, והפגין יכולת נדירה של איש יוצא דופן, לראות גם את הנרטיב הערבי.

     

    "ואדי מילח"

    מחזה ובימוי: אורנה עקאד, משחק : למיס עמאר

    על פי ספרה של אורנה עקאד.

     

    "הוד מעלתך, נכבדי, הכנתי נאום עם הרבה מילים יפות ואני לא בטוחה שאני מאמינה בכולן...זה יהיה שקר...", כך נפתח נאום הזכייה בפרס נובל לשנת 2020 של איאת שיתי, המשוררת הפלסטינית הראשונה שזוכה בפרס זה. בעודה נושאת את דבריה, היא חוזרת במחשבותיה לשנת 2000, כאשר הייתה נערה בת 17 מפרדיס. הערבייה היחידה בבית ספר שרוב תלמידיו חברי קיבוצים. המפגש בינה לבין המורה שלה מוליד סיפור אהבה אסור, אובססיבי שיוצא מכלל שליטה במקביל לאובדן השליטה ברחוב הפלסטיני-יהודי-ערבי באוקטובר שנה של זו.

     

    "ואדי מילח" (צילום: ז'ראר אלון) (צילום: ז'ראר אלון)
    "ואדי מילח"(צילום: ז'ראר אלון)

    "איך להיות מאושרים בעשרה שלבים"

    מאת: מעין אבן, בימוי: מיכאל גורביץ', משחק: שחר נץ

     

    "הדבר היחיד שעומד בינינו לבין האושר הוא החיים". אומללים? בודדים? לא מאמינים שאתם עדיין כאן? רוצים לברוח ואין לאן? "איך להיות מאושרים ב-10 שלבים" הוא סמינר המציע שיטה פשוטה ומהפכנית לכיבוש האושר.

     

     

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים