האוצר: אלו הבדלי השכר בין בוגרי אוניברסיטאות למכללות

מי שילמד במחלקה במוסד להשכלה גבוהה שבה הפסיכומטרי הממוצע של תלמידיה גבוה ב-10% מזה שבמחלקה במוסד אחר, צפוי להרוויח שכר גבוה ב-5% בממוצע. כך עולה מהסקירה השבועית של אגף הכלכלן הראשי באוצר שפורסמה היום (א').

עוד עולה כי שכרם של בוגרי מדעי המחשב באוניברסיטאות הוא הגבוה ביותר ועומד על כ-30 אלף שקל, בעוד שכרם של בוגרי מדעי המחשב במכללות הלא מתוקצבות עומד על כ-26 אלף שקל ושכרם של בוגרי מדעי המחשב במכללות המתוקצבות עומד על כ-22 אלף שקל.

מספר הצעירים שלומדים לימודים אקדמיים בישראל צמח במהירות בעשורים האחרונים, על רקע הגידול בביקוש לעובדים בעלי השכלה גבוהה. התוצאה היא שנוצר שוני משמעותי ביכולת של המוסדות השונים לברור תלמידים. ישנם מוסדות אקדמיים שיכולים לבחור בין מועמדים רבים, לעומת מוסדות שמספר מקומות הלימוד בהם לא גבוה משמעותית מהביקוש.

סקירת האוצר מנסה לבדוק את שיעור השינוי בשכר הממוצע לבוגרי תואר ראשון לפי רמת הסלקטיביות של המוסדות את המועמדים בתחום הלימוד. הסלקטיביות הוגדרה לפי ציון הפסיכומטרי הממוצע של בוגרי תחום הלימוד. סיווג המוסדות האקדמיים לפי הציון הפסיכומטרי הממוצע של הלומדים בהם ולא לפי החלוקה הדיכוטומית של אוניברסיטה מול מכללה, מאפשר לבחון את ההבדלים בין המוסדות כרצף. 

סטודנטיות באוניברסיטת בן גוריון(צילום: אליעד לוי)

הסטטיסטיקה התיאורטית הפשוטה מראה אמנם שככלל, השכר של בוגרי האוניברסיטאות גבוה יותר, אך ממוצע השכר של בוגרי חלק מהמכללות לא נופל מממוצעי השכר של בוגרי חלק מהאוניברסיטאות, ושגם בין האוניברסיטאות ישנה שונות לא מבוטלת ברמות שכר הבוגרים.

שכרם של בוגרי הנדסת חשמל במכללות מתוקצבות : 14 אלף שקל בלבד

כך כאמור, שכרם של בוגרי מדעי המחשב באוניברסיטאות הוא הגבוה ביותר ועומד על כ-30 אלף שקל, בעוד שכרם של בוגרי מדעי המחשב במכללות הלא מתוקצבות עומד על כ-26 אלף שקל ושכרם של בוגרי מדעי המחשב במכללות המתוקצבות עומד על כ-22 אלף שקל.

בוגרי הנדסת החשמל באוניברסיטאות מרוויחים 24-28 אלף שקל בעוד בוגרי אותו המקצוע במכללות המתוקצבות הוא 14-20 אלף שקל.

מאחר שסטודנטים מוכשרים ובעלי מוטיבציה גבוהה יותר נוטים ללמוד במוסדות יוקרתיים וסלקטיביים יותר, ניתן להסיק שההפרשים בשכר הממוצע בין המוסדות נובעים במידה רבה מנתוני הרקע של הבוגרים ולא מרכישת התואר עצמו.

(מקור: משרד האוצר)

האוצר בדק נתונים של כ-184 אלף בוגרי מוסדות אקדמאיים בישראל שלמדו עד שנת 2011, ילידי 1975-1985. נמצא כי לימודים במחלקה בה הפסיכומטרי הממוצע של הלומדים בו גבוה ב-10% מהפסיכומטרי הממוצע של בוגרי מחלקה אחרת, מנבאים עלייה של כ-5% בממוצע בשכר לעובדים בגילאי 26-39.

בעוד שהפרמיה הממוצעת לסלקטיביות מוסד הלימודים עומדת על 5%, היא שונה מאוד בין תחומי הלימוד, כך שבמקצועות ההיי-טק – מדעי המחשב והנדסת החשמל, הפרמיה היא בגובה של כ-11%, בעוד הפרמיה של לימודי הנדסה, תעשייה וניהול היא קצת יותר מ-8%, של חשבונאות היא 7.7%, של משפטים היא 6.1%, של המקצועות הפרה-רפואיים היא (למעט סיעוד) 5.7%, ואילו הפרמיה של לימודי ביולוגיה היא שלילית – 0.5%-, וכך גם של מינהל עסקים (0.4%-) ומדעי הרוח (1.2%-).

(מקור: משרד האוצר)

איכות לימודים או רכישת קשרים?

לפי המודל של פערי הפרמיה בין רמת הסלקטיביות השונה של המוסדות, פער של 10% בפסיכומטרי הממוצע של בוגרי המוסד מנבא עלייה של 6.1% בשכר של בוגרי משפטים. כך, מי שיסיים את לימודי במחלקה הראשונה למשפטים ישתכר לפי מודל זה 1.7% יותר ממי שיסיים לימודיו במחלק השנייה ו-6.7% ממי שיסיים את לימודיו במחלקה השלישית, והינם בעלי מאפיינים דומים.

בהנחה ששכר בוגרי משפטים עומד על 15 אלף שקל בחודש (על סמך נתוני האוצר), הרי שפער של 1.7% הוא שווה ערך לכ-250 שקל בחודש, ואילו פער של 6.7% הוא שווה ערך לכ-1,000 שקל בחודש.

לפי האוצר, המסקנה לסטודנט הפוטנציאלי היא טריוויאלית והיא שאכן כדאי להשקיע ולהתקבל ללימודים במוסדות הסלקטיביים ביותר. המסקנה לקובעי המדיניות היא כי אם הגורם המרכזית לתשואה בשכר הבוגרים הוא איכות הלימודים וההכשרה הנרכשים במוסדות הסלקטיביים יותר, זה עשוי להוות איתות למקבלי ההחלטות כי כדאי להשקיע יותר באיכות הלימודים במוסדות, בין אם באמצעות הרחבת הנגישות למוסדות המובילים ובין אם באמצעות השקעה נוספת במוסדות הפחות סלקטיביים, באופן שיצמצם את פערי הרמות במתן ההכשרה.

אולם אם הגורם לתשואה לסלקטיביות היא רכישת הקשרים שהתואר מאפשר, הרי שהשקעה ציבורית גדולה יותר פר סטודנט לא צפויה להביא לגידול משמעותי בצמיחת המשק.