השופטת מפרשת המסרונים מושעית עד לכינוס בית הדין המשמעתי

השרה איילת שקד, השופטת רונית פוזננסקי-כץ ונשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות(צילום: אלכס קולומויסקי, אתר בתי המשפט)

שופטת בית משפט השלום בתל אביב רונית פוזננסקי-כץ תושעה מעבודתה עד לכינוס בית הדין המשמעתי - כפי שהמליץ נציב התלונות על השופטים אליעזר ריבלין שבדק את פרשת המסרונים בינה לבין חוקר הרשות לניירות ערך, ערן שחם-שביט. כך הודיעו הבוקר (יום ד') שרת המשפטים איילת שקד ונשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות.

שקד וחיות אימצו את המלצת נציב התלונות להעמיד לדין משמעתי את השופטת. חיות תקים בית דין משמעתי מיוחד המורכב בדרך כלל משלושה שופטים של בית המשפט העליון. בהודעה שפרסמו השתיים נאמר כי "נשיאת בית המשפט העליון ושרת המשפטים למדו את ההחלטה שניתנה אתמול על-ידי נציב תלונות הציבור על שופטים, המשנה לנשיאה (בדימוס) פרופ' אליעזר ריבלין בעניינה של השופטת רונית פוזננסקי-כץ. הנשיאה והשרה החליטו לקבל את המלצת הנציב להעמיד את השופטת לדין משמעתי". 

עוד נמסר כי "שרת המשפטים תגיש בימים הקרובים לנשיאת בית המשפט העליון קובלנה משמעתית על השופטת, בהתאם לסעיף 18(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984. לאחר הגשת הקובלנה תפעל הנשיאה למינוי הרכב בית הדין המשמעתי שידון בקובלנה בהתאם לסדרי הדין הקבועים בחוק ובתקנות. לאחר הגשת הקובלנה תוסיף נשיאת בית המשפט העליון ותקבל החלטה בעניין השעייתה של השופטת עד למיצוי ההליך המשמעתי בעניינה, וזאת בהתאם לסמכותה לפי סעיף 14 לחוק-יסוד: השפיטה. אשר לכשלים המערכתיים שאליהם התייחס הנציב בהחלטתו. סוגיה זו נבחנת על ידי נשיאת בית המשפט העליון ובדעתה לגבש בהקדם נוהל מתאים שיענה עליהם ויפורסם לציבור".

מקורות משפטיים מבהירים כי העמדה לדין משמעתי עשויה להסתיים בזיכוי או בהמלצה להדחת השופטת. במקרה שכזה, תכונס הוועדה לבחירת השופטים לדון בהדחה.

אתמול המליץ נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אליעזר ריבלין, להעמיד לדין את השופטת פוזננסקי-כץ, שהייתה מעורבת בתחלופת מסרונים בעייתית עם נציג רשות ניירות ערך בדיוני הארכת מעצר בפרשת בזק (תיק 4000). למרות המלצתו, סבר ריבלין כי אין במעשים גוון פלילי.

גורמים בצמרת המשפטית הביעו בימים האחרונים ציפייה שהשופטת תתפטר מרצונה, אולם מקורביה טוענים שאין בכוונתה לעשות זאת.

השופטת, שנמצאת בשנת שבתון והגיעה במהלכה לדיוני הארכת המעצר בפרשת בזק, אמרה במהלך הבירור בעניינה כי שחם-שביט פנה אליה ישירות משום שטיפלה בנושא בעבר, ובגלל שהיא מתנהלת ללא עוזר משפטי.

על תשובתה של השופטת כתב ריבלין: "כאן נזרעו הזרעים הנוספים של ההתנהלות השיפוטית הקלוקלת ושל הפרקטיקה המערכתית הפסולה".