שתף קטע נבחר

פרשת המסרונים: הנציב ממליץ להעמיד את השופטת לדין משמעתי

השופט בדימוס אליעזר ריבלין, הגיש את מסקנות הבירור בעניינה של השופטת פוזננסקי-כץ בגין חילופי המסרונים עם נציג הרשות לניירות ערך בפרשת בזק. מהדו"ח עולה כי ההתכתבויות החלו חודשים קודם לכן: "קרבת היתר בין השניים הניבה ביזוי". עם זאת, סבר הנציב כי אין מקום להעמיד את השופטת לדין פלילי: "בשום פנים לא הייתה פה הטיית משפט או קנוניה". שקד: "אלמד את החומר – ואחליט מה לעשות". לדו"ח המלא

 

 

 

נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אליעזר ריבלין, הגיש בצהריים (יום ג') לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ולשרת המשפטים איילת שקד, את מסקנות הבירור בעניינה של השופטת רונית פוזננסקי-כץ, שהייתה מעורבת בתחלופת מסרונים בעייתית עם נציג רשות ניירות ערך בדיוני הארכת מעצר בפרשת בזק (תיק 4000). ריבלין המליץ להעמיד את פוזננסקי-כץ לדין משמעתי, אך סבר כי אין במעשים גוון פלילי.

 

לקריאת ההחלטה המלאה של נציב תלונות הציבור - לחצו כאן

 

בדו"ח שהעביר לנשיאת העליון חיות ולשרת המשפטים שקד ציין השופט בדימוס ריבלין כי "הקשר הישיר בין החוקר, המייצג את רשות ניירות הערך, לבין השופטת המטפלת בתיקי הרשות נמשך על פני ימים רבים". ריבלין הבהיר כי "הקשר הישיר בין השופטת לבין החוקר, שהחל בתיאום לוגיסטי, התדרדר חיש קל לכלל דיאלוג פסול".

 

השופטת פוזננסקי-כץ והשופט ריבלין (צילום: דודי ועקנין, ישראל היום, יריב כץ) (צילום: דודי ועקנין, ישראל היום, יריב כץ)
השופטת פוזננסקי-כץ והשופט ריבלין(צילום: דודי ועקנין, ישראל היום, יריב כץ)
 

 ( ) ( )
 

 

השופטת לחוקר: "ביהמ"ש לא חזר מרכיבה על אופניים"

הנציב הוסיף כי חילופי המסרונים בין השופטת פוזננסקי-כץ לעו"ד שחם-שביט אירעו גם בחודשים שקדמו למקרה האחרון: "במהלך החודשים יוני, יולי, דצמבר 2017, ינואר ופברואר 2018, פונה עו"ד שחם-שביט מספר פעמים ישירות לשופטת, בענייני הדיונים הקבועים בפניה במעמדו".

 

נציג רשות ניירות ערך, עו"ד שחם-שביט (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
נציג רשות ניירות ערך, עו"ד שחם-שביט(צילום: מוטי קמחי)

השופטת אמרה במהלך הבירור בעניינה כי שחם-שביט פנה אליה ישירות משום שטיפלה בנושא בעבר, ובגלל שהיא מתנהלת ללא עוזר משפטי. על תשובתה של השופטת כתב ריבלין: "כאן נזרעו הזרעים הנוספים של ההתנהלות השיפוטית הקלוקלת ושל הפרקטיקה המערכתית הפסולה".

 

"תחילה של קרבת יתר זו, כאמור, במסרונים המבקשים לקיים ישירות, תיאומי לוגיסטיקה, אך המשכה בחילופי מסרים אישיים יותר מצד השופטת, כמו: "אנא בקש ממנה שתגיע (נציגת המשטרה) בעשר וחצי כי בית המשפט עדיין לא חזר מרכיבה על אופניים", שנענים במסרון: "בסדר, שבית המשפט ישמור על עצמו ולא יפול". הנציב הבהיר: "זו קרבת יתר פסולה בין בעל דין לשופט".

 

התובע מבקש להיכנס ללשכה לפני כולם: "אני רק שאלה" ( ) ( )
התובע מבקש להיכנס ללשכה לפני כולם: "אני רק שאלה"
 

בהתכתבויות קודמות עלה כי שחם-שביט מסר לה מראש על עמדות הרשות לקראת הדיונים בבית המשפט. באחת ההודעות ששלח לה נכתב: "היי, נגיע בארבע. יש הסכמות. תודה על הנכונות והסיוע". בהודעה נוספת ביקש מהשופטת להיכנס במיוחד ללשכתה: "בוקר טוב, אני עוד דקה מחוץ ללשכה. אפשר להיכנס לפני התור? יש לי רק שאלה".

 

 

התכתבויות נוספות בין התובע לשופטת שצוינו בדו"ח הנציב: 

השופט בדימוס ריבלין: "הנציג עקף את הדרך המנהלית הרגילה בין שופט לבעל דין" ( ) ( )
השופט בדימוס ריבלין: "הנציג עקף את הדרך המנהלית הרגילה בין שופט לבעל דין"

"התנהלות שיפוטית קלוקלת ופרקטיקה מערכתית פסולה" ( ) ( )
"התנהלות שיפוטית קלוקלת ופרקטיקה מערכתית פסולה"

 ( ) ( )

"קרבת היתר בינה לבין נציג התביעה הניבה ביזוי. המסרונים שהוחלפו מוטב היה שלא באו לעולם משבאו, ולא באים היו לעולם אלמלא התירה השופטת קרבת יתר זו לנציג הרשות לניירות ערך ואלמלא התירה לו לפנות ישירות אליה. הקשר הישיר שנוצר בין השניים לא היה צריך להתקיים", כתב.

 

"אכן, כך ניתן להסיק מן הבירור, "סודות" אלה ממילא היו אומרים להיות מובאים בפניה על ידי התביעה במועד מאוחר יותר. בשום פנים לא הייתה כאן הטיית משפט או קנוניה בין התביעה לבין בית המשפט", סיכם. 

 

עו"ד אופיר סטרשנוב ממשרד כהן סטרשנוב לונדון, המייצג את השופטת פוזננסקי-כץ, מסר בתגובה להחלטת הנציב כי "הוכח באופן חד משמעי שהשופטת לא פגעה בזכויות החשודים ועורכי דינם, ולחליפת המסרונים יש הסבר פשוט שפרטיו הובאו בפני הנציב. מדובר בהתכתבות טכנית בין השופטת לנציג רשות ני"ע שנגעה למערכת היחסים בינו לבין נציג המשטרה בנוגע לדיון אשר היה אמור להתקיים בלשכתה במעמד צד אחד, ולא לדיון המעצר שהיה אמור להתקיים באולם המשפט במעמד שני הצדדים".

 

סטרשנוב הוסיף: "בפרשה זו כמו גם בכל דיוני המעצר בהם דנה, שקלה השופטת פוזננסקי-כץ כל בקשת מעצר בקפידה והחלטותיה נבעו תמיד משיקולים משפטיים טהורים, ללא כל הטייה או דעה קדומה, ותוך מתן משקל בכורה וחרדת קודש לכבוד האדם וחירותו".

 

"משחקי אגו בין המשטרה לרשות לניירות ערך"

סוגיה נוספת שעולה מהדו"ח היא מתיחות ו"משחקי אגו" בין חוקרי להב 433 לרשות לניירות ערך שהופקדו על החקירה. השופט בדימוס ריבלין מצטט את פקד אור רובין, מלהב 433, באומרו כי "מתח מקצועי היה בינינו. היה גם ברשות (לניירות ערך) מול להב והיה גם בינינו לבין החוקרים... המתח הזה הוא מתח טבעי כי העולם שהם באים ממנו והעולם שלנו הם שונים".

 

נציג רשות ניירות ערך, עו"ד שחם-שביט, טען בבירור בעניינו בנציבות שירות המדינה כי ביקש בין היתר מהשופטת "תיראי מופתעת" בגלל חוקרי המשטרה, שעמם היו חוקרי הרשות במתח, ולא בגלל החשודים.

 

 

עו"ד עודד סבוראי, בא כוחו של עו"ד ערן שחם-שביט, אמר בתגובה לדו"ח הנציב כי הוא "כולל בתוכו מסקנות חשובות ומצייר תמונה ברורה שהתנאים והנורמות הקיימים בבית משפט השלום בת"א לא נתנו בידי עו"ד שחם-שביט ברירה אלא לנהל עם השופטת פוזננסקי-כ"ץ התכתבות באמצעות מסרונים בכל הנוגע לענייני הלוגיסטיקה של דיוני המעצרים בתיק בזק ותיק 4000".

 

סבוראי הוסיף כי "לאחר שהובהרו ההקשר והתוכן של חליפת המסרונים בין עו"ד שחם-שביט והשופטת, ברור כעת כי הפרשנות הראשונה שניתנה היתה מוטעית ומוטה. בכוונת עו"ד שחם-שביט להמשיך במימוש ייעודו כעובד ציבור ומשפטן מקצועי, מצפוני, הגון וערכי, ולחזור ליטול חלק בחקירות סבוכות, באותה נחישות ובאותה הקפדה גם על זכויות חשודים, כפי שאלה באו לכדי ביטוי בתכתובת שעלתה לכותרות ביומיים האחרונים".

 

שקד: "קודם אלמד את הדו"ח ואח"כ אחליט מה לעשות"

זמן קצר לפני כן אמרה השרה שקד כי היא מייחסת משקל רב לדו"ח של השופט בדימוס ריבלין. "אני מאוד סומכת על השופט ריבלין. הוא אדם דקדקן ולא סתם ביקשנו ממנו לברר את הסיפור. הוא השתמש גם בחקירה של ערן שחם בנציבות.

 

"הוא לא תשאל רק את השופטת, הוא תשאל גם את נציגי להב 433", אמרה שקד בוועידה הלאומית לאנרגיה של המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה בתל אביב. "אני חושבת שחוות דעתו מאוד חשובה. אני רוצה קודם כל ללמוד את העובדות, ללמוד את הדו"ח, ולהכיר את הפרטים ואחר כך אחליט מה לעשות", הוסיפה.

 

 


 

בצמרת המשפטית הביעו אמש ציפייה להתפטרות השופטת, אבל מקורביה טענו שאין בכוונתה לעשות זאת. גורמים בצמרת המשפטית ציינו כי השופטת אינה יכולה להישאר במערכת שכן היא איבדה את התוקף המוסרי שלה בעקבות המסרונים שהחליפה עם נציג רשות ניירות ערך, עו"ד ערן שחם-שביט.

 

אותם גורמים העריכו כי אם השופטת פוזננסקי-כץ תסרב להתפטר, עלול להיפתח נגדה הליך הדחה. בהליך זה ניתן להדיח שופט בהמלצת שרת המשפטים או נשיאת בית המשפט העליון. הוא מתבצע על ידי הוועדה למינוי שופטים, וחייב להתקבל ברוב של שבעה מחבריה.

 

גורם משפטי בכיר מאוד שמקורב לשופטת אמר לחדשות 2 כי "הנהלת בתי המשפט היא מערכת תובענית שלא נותנת לשופטיה תנאים מינימליים. אין לשופטת מזכירה, אין לה עוזר משפטי. כשביקשה קלדנית צעקו עליה 'לא פחות'".

 

עוד נאמר בדיווח מפיו של המקורב לשופטת כי "את כל התיאומים היא נאלצת לעשות בעצמה עם הטלפון הפרטי שלה. מתנפלים על השופטת, מזמינים אותה מהרגע להרגע לנציב. לא מאפשרים לה להתכונן, דורשים מהנציב החלטה מהיום להיום". המקורב לפוזננסקי-כץ סיכם: "שרת המשפטים כבר מודיעה שתתחיל בהליך הדחה וקובעים מועד לכינוס הוועדה למינוי שופטים לצורך הדחה. מתנפלים עם סכינים שלופות על עובדת מצטיינת ומוערכת".

  

שרת המשפטים שקד התייחסה אתמול לפרשה בפתח ישיבת סיעת הבית היהודי בכנסת. "אם יוודע על שופט שסרח - הוא לא יישאר שופט", הכריזה שקד. "אם יהיה צורך, אכנס את הוועדה לבחירת שופטים ונפעיל את סמכות ההדחה".

 

השרה שקד ציינה עוד: "הזעזעתי יחד עם כל אזרחי מדינת ישראל. ההתכתבויות שנחשפו הן פגיעה קשה באמון הציבור במערכת המשפט. מיד לאחר שידור הכתבה פניתי יחד עם נשיאת בית המשפט העליון לנציב תלונות הציבור לשופטים בבקשה לערוך בירור בדחיפות. אם הבירור יעלה חשד לפלילים, הנציב יעביר את המשך הטיפול ליועץ המשפטי לממשלה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: מוטי קמחי
השופטת פוזננסקי-כץ
צילום: מוטי קמחי
מומלצים