שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    סכנה אורבת בצפון: נתניהו חייב לדחוק בטראמפ
    המלחמה בסוריה דועכת, וכל הגורמים האזוריים בוחשים בקלחת: איראן בונה בסיסים, רוסיה מחפשת כסף, ארדואן משרטט גבול והכורדים מחפשים מדינה. היחיד שמדיר את רגליו הוא נשיא ארה"ב, והנפגעת העיקרית היא ישראל. עם כל הכבוד לשגרירות בי-ם, הגיע הזמן שנתניהו ידפוק על שולחן בוושינגטון

     

    בשאר אסד, דונלד טראמפ וולדימיר פוטין. החלה חלוקת השלל (צילום: רויטרס, AP, EPA) (צילום: רויטרס, AP, EPA)
    בשאר אסד, דונלד טראמפ וולדימיר פוטין. החלה חלוקת השלל(צילום: רויטרס, AP, EPA)

    מלחמת האזרחים בסוריה דועכת אבל הלחימה כנראה לא תסתיים ב-2018. הסיבה לכך היא שהרוסים או האו"ם, שמנסים לתווך הסדרה מדינית שתביא לרגיעה, לא מצליחים לייצר הסכמה בין כל הגורמים והאינטרסים המעורבים. הם אפילו לא מסוגלים להושיב את כולם סביב אותו שולחן מו"מ.

     

    אבל התמונה הצבאית בשטח מתבהרת והולכת, וכבר עכשיו אפשר לקבוע שהקואליציה הצבאית התומכת במשטר אסד ניצחה. רוסיה, איראן ושלוחיהן הצליחו להשליט מחדש את הנשיא שטבח באזרחיו ברוב שטחה של סוריה. או מה שנשאר ממנה.

     

    אפשר לקבוע גם שאף שדאעש ספג מכה אנושה כשאיבד את הח'ליפות (הטריטוריה) שהייתה בשליטתו בסוריה ועירק, אבל למרבה ההפתעה הארגון הג'יהאדיסטי שורד, ממשיך להילחם ולהתנחל בלבבות המאמינים.

     

    אפשר לקבוע שקבוצות וארגוני המורדים המוסלמים-סונים שהציתו את מלחמת האזרחים, איבדו מזמן את התקווה ואת הסיכוי להדיח את בשאר אסד. הם עדיין מנסים להגן על כמה מובלעות שנשארו בידיהם מתחילת המלחמה וממשיכים להילחם בינם לבין עצמם. כל אחד מהם נתמך על ידי פטרון אזורי אחר - טורקיה, סעודיה, קטאר וכו' - בעיקר כדי לקדם את האינטרסים של עצמו.

     

     

    המליצייה הכורדית. לוחמים מרשימים (צילום: AP) (צילום: AP)
    המליצייה הכורדית. לוחמים מרשימים(צילום: AP)

    ניתן גם לקבוע שהמיליציה של הכורדים הסורים, YPG, הפגינה בעזרת יועצים וכוחות מיוחדים אמריקניים יכולות לחימה מרשימות שהפכו אותה לגורם צבאי ופוליטי משמעותי בזירה הסורית. היא הייתה הגורם העיקרי על הקרקע (האמריקנים והאירופים הפציצו מהאוויר) שגירש את דאעש ממעוזיו העיקריים ממזרח לנהר הפרת.

     

    המיליציה הכורדית לא הסתירה את כוונתם להקים מדינה או לפחות מחוז אוטונומי בצפון סוריה כשהשתלטה על שתי מובלעות ענקיות בצמוד לגבול עם טורקיה - האחת ממזרח לנהר הפרת והשנייה ממערב לו. אלא שבכך היא הביאה על עצמה פלישה טורקית והחריפה את הקרע בין שתי מדינות חברות נאט"ו - ארה"ב וטורקיה.

     

    ממה חושש ארדואן?

    נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן רואה במהלכי הכורדים הסורים איום אסטרטגי ישיר על ביטחונה הלאומי של מדינתו. בעיקר בגלל החשש שמדינה, או אפילו אוטונומיה כורדית בצפון סוריה, תשמש מודל לחיקוי ובסיס לדרישות המיעוט הכורדי הגדול בדרום מזרח טורקיה.

     

    מלבד זאת זוכרים הטורקים היטב את שיתוף הפעולה ההדוק, הנמשך עשרות שנים, בין ה-YPG הכורדי-סורי ל-PKK - ארגון המורדים של הכורדים הטורקים. לא אחת יצאו אנשי ה-PKK לבצע פיגועי טרור בטורקיה מבסיסים בשטחי הכורדים הסורים ונמלטו אליהם כשכוחות הביטחון הטורקים סגרו עליהם.

     

    משטרו של חאפז אל-אסד האב העלים עין ואף תמך בשיתוף הפעולה הזה משני עברי הגבול וכתוצאה מכך הגיעו טורקיה וסוריה לפני 20 שנה אל סף מלחמה. הרחוב בטורקיה, וגם האופוזיציה הפוליטית באנקרה, זוכרים זאת היטב. לכן זכה ארדואן בתמיכה עממית כמעט מקיר אל קיר כשצפצף על הפצרות שר החוץ האמריקני רקס טילרסון ושלח לפני כחודש את צבא טורקיה, יחד עם קבוצות מורדים סורים-סונים הנאמנים לו מ"צבא סוריה החופשית", לפלוש למובלעת הכורדית בצפון מערב סוריה.

    נשיא טורקיה ארדואן. למנוע מדינה כורדית (צילום: EPA) (צילום: EPA)
    נשיא טורקיה ארדואן. למנוע מדינה כורדית(צילום: EPA)

    המטרה העיקרית בפלישה הייתה למנוע הקמת ישות כורדית-סורית מדינית ועצמאית על גבול סוריה-טורקיה (בנוסף למחוז האוטונומי הכורדי-עירקי הצמוד לגבול עירק-טורקיה). מטרה נוספת היא למסד "רצועת חיץ" שתבטיח את יישובי דרום טורקיה מפני גורמים עוינים וקבוצות טרור (כמו דאעש) שיפעלו נגדם משטחה של המדינה הסורית הכושלת.

     

    גם התגובה של הכורדים הסורים לפלישה הייתה כמעט מתבקשת. הם פנו לבשאר אסד והזמינו את הכוחות הנאמנים לו להיכנס לעפרין שבמרכז המובלעת כדי שהטורקים ובעלי בריתם לא יכבשו אותה. לכורדים הסורים יש אמנם חשבון משלהם עם משפחת אסד שלא הכירה בהם כאזרחים שווי זכויות, הזניחה אותם ומדי פעם אף טבחה בהם. אבל הטורקים גרועים הרבה יותר מהעלאווים, שאחרי הכול גם הם מיעוט והם נזקקים לתמיכת מיעוטים אחרים כמו הנוצרים, הדרוזים, וכן גם הכורדים.

     

    נתניהו מחויב לחשיבה מחודשת

    אפשר להתווכח אם הפלישה הטורקית לסוריה מוצדקת מוסרית ואם היא עולה בקנה אחד עם נורמות החוק הבינלאומי. אבל ברור שארדואן נקט צעד כה דרסטי מפני שבאנקרה מקנן חשש אותנטי שההסדר הפוליטי והצבאי שיתגבש בסיום מלחמת האזרחים בסוריה יהווה איום ממשי ואסטרטגי על בטחונה הלאומי של טורקיה.

     

    במובן זה מצבה של ישראל לא שונה בהרבה מזה של ארדואן. גם בירושלים חוששים בצדק שבתקופה הקרובה ייקבעו ויתמסדו בשטח סוריה עובדות שישפיעו משמעותית לרעה על ביטחונה הלאומי של ישראל ועל ביטחון אזרחיה.

    שרידי מטוס ה-F-16 שהופל בטיל נ"מ שנורה מסוריה (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    שרידי מטוס ה-F-16 שהופל בטיל נ"מ שנורה מסוריה(צילום: AFP)

    אין כאן כוונה לרמוז שצה"ל צריך לפלוש לרמת הגולן הסורית ולאגן דמשק כדי למנוע שם התבססות מיליציות הפועלות בחסות איראן והקמת בסיסי טילים של משמרות המהפכה (בדומה למבצע "ענף הזית" של צבא טורקיה המתנהל כעת בצפון-מערב סוריה נגד הכורדים).

     

    אבל המצב החדש המתהווה כעת בסוריה ובזירה הבינלאומית מחייב את ראש הממשלה ואת קברניטי הביטחון במדינת ישראל לחשיבה חדשה - אסטרטגית וטקטית, מדינית וצבאית - על האמצעים ושיטות הפעולה שיש לנקוט כדי למנוע הפיכת סוריה למדינת חסות איראנית ובסיס שיגור של אש תלולת מסלול מדויקת וגדודי קומנדו של שיעים חמושים לתוך שטח ישראל.

     

    יתרה מזאת: התבססות איראנית בסוריה תגביר מאוד את האיום הנשקף מלבנון ותייצר גם איום משמעותי על התנועה הימית והאווירית אל ישראל וממנה ועל אסדות הגז. כלומר, על הרווחה הכלכלית של המדינה ועל העצמאות האנרגטית של המשק הישראלי.

     

    תוכנית ההתבססות של קאסם סולימאני

    כתבה שהופיעה השבוע ב"ניו יורק טיימס" ועסקה בהתבססות גורמים זרים בסוריה, כללה מפה המראה שמשמרות המהפכה האיראניים, חיזבאללה והמיליציות השיעיות (כ-20 אלף עיראקים, אפגאנים ופקיסטנים הפועלים במימון ובפיקוד איראני ישירים), מחזיקים כבר כעת כמה עשרות בסיסים ברחבי סוריה. אלה בסיסים לא גדולים. רובם נמצאים הרחק מרמת הגולן והם משמשים בעיקר ליציאה, איסוף מודיעין ולוגיסטיקה לצורך המאבק במורדים הנלחמים עדיין במשטר.

     

    אולם אם מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה, קאסם סולימני, יממש את כוונותיו - האיראנים ירחיבו "מתקנים" אלה לכלל בסיסי יבשה, אוויר, ים ומודיעין של ממש. הם גם יקרבו חלק מהבסיסים האלה לגבול עם ישראל באופן שבלילה אחד אפשר יהיה להגיע לגבול ברמת הגולן על מנת לחדור אותו ולפשוט על יישובים ישראלים.

    הבסיס האיראני שנחשף בכתבה ב"ניו יורק טיימס" ()
    הבסיס האיראני שנחשף בכתבה ב"ניו יורק טיימס"

    זה לא יקרה מחר וגם לא בבת אחת. לאיראנים יש סדר עדיפויות לגבי מה שהם רוצים להשיג בסוריה. תחילה הם רוצים להבטיח שהקליינט שלהם, בשאר אסד, ישתלט על מקסימום שטח וייצב את שלטונו בעזרת הרוסים ובעזרתם. האיראנים - יחד עם חיזבאללה, המיליציות ומה שנשאר מצבא סוריה - מספקים לרוסים את "הרגל על הקרקע" הנחוצה להרחבת השטח שהמשטר משתלט עליו צבאית מחדש.

     

    זה יאפשר לסולימני למסד מסדרון יבשתי פתוח מטהרן לביירות דרך עיראק וסוריה. איראן תהפוך בכך לגורם צבאי אסטרטגי באגן המזרחי של הים התיכון, תוכל להרחיב את החזית הצפונית נגד ישראל ותעביר דרך הים סיוע צבאי לג'יהאד האיסלאמי ולחמאס בעזה. למעשה המסדרון היבשתי הזה קיים כבר ופועל, אבל ישנם בו כמה צווארי בקבוק על הגבול העיראקי-סורי, שהאמריקנים ובעלי בריתם הכורדים יכולים לסגור בכל רגע.

     

    מוסקבה וטהרן במרוץ אחר הכסף

    בימים אלה עומד בראש סדר העדיפויות האיראני הנושא הכלכלי. טהרן השקיעה בתקופת מלחמת האזרחים כ-15 מיליארד דולר במשטר אסד, בצבאו ובצורכי הקיום של אזרחיו (דלק, למשל). תחת דעת הקהל לחוץ המשטר להחזיר את ההשקעה.

     

    טהרן דורשת מאסד זיכיונות לחברות כלכליות איראניות (רובן קשורות או בבעלות משמרות המהפכה) כדי להפיק נפט, גז ופוספטים מהשדות העשירים שבעמק הפרת והמדבריות במזרח סוריה. הם גם דורשים חלק מנמל טרטוס כדי שיוכלו לייצא את מה שיפיקו, ועל הדרך גם לקיים בו נוכחות ימית צבאית אסטרטגית).

    מפקד כוח "קודס", קאסם סולימאני, בביקור בסוריה ()
    מפקד כוח "קודס", קאסם סולימאני, בביקור בסוריה

    אבל אסד לא פראייר. יש לו קופת מדינה שלעת עתה כוללת רק חובות עתק. יש לו גם משפחה שהתרגלה להתפרנס היטב באופן שאפשר לה לצבור סכומי עתק בבנקים בשוויץ על חשבון האזרח הסורי ואוצרות הטבע הלא גדולים שבמדינה. לכן נשיא סוריה לא ממהר לתת לאיראנים את מבוקשם. מה גם שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין דורש ממנו את חלקו בעוגה המצומקת.

     

    בקרמלין יודעים שאין כעת גורם שיממן את מאות המיליארדים הדרושים לשיקום סוריה מהריסותיה, ולכן לא משם תבוא ישועה לכלכלה הרוסית. אבל פוטין רוצה לכסות את הוצאות המעורבות הצבאית בסוריה ולכן גם הוא דורש זיכיונות נפט ופוספטים. זאת בנוסף לבסיסי הים והאוויר שרוסיה קיבלה בסוריה בחכירה ל-49 שנים - בסיסים שמאפשרים לה להיות גורם צבאי מתחרה לאמריקנים באגן הים התיכון. אסד יודע היטב שעם האיראנים הוא יכול להתמקח, אבל עם פוטין לא כדאי לו אפילו לנסות.

     

    צה"ל פועל, אבל זה לא יספיק

    לא רק פוטין, האיראנים, משטר אסד, הכורדים והטורקים פועלים במרץ לעצב את "היום שאחרי" בסוריה. גם האמריקנים נמצאים שם. הם פועלים בחשאי ובפרופיל נמוך כדי למנוע חזרה של דאעש לשטחים שאיבד ולא לאפשר את הקמת המסדרון היבשתי האיראני. לשם כך מתכנן הפנטגון להקים כוח ובו 30 אלף לוחמים (ולוחמות) כורדים-סורים שיפעל כ"משמר גבול" בצפון מזרח סוריה ועל הגבול בינה לבין עירק. זה עומד כעת בראש סדר העדיפויות של וושינגטון.

     

    אפשר להכליל ולומר שכל הגורמים המעורבים והבוחשים בקלחת הסורית מריחים הסדרה מדינית קרבה ובאה ומנסים לקדם במסגרתה את האינטרסים הפוליטיים והכלכליים שלהם. אבל מי דואג לאינטרסים של ישראל? בעיקר צה"ל, בסיוע שתדלנות דיפלומטית של ראש הממשלה נתניהו אצל פוטין וטראמפ.

     

    צה"ל פועל בשני ערוצים: באמצעות מבצעי המב"מ (המערכה שבין המלחמות) החשאיים הוא מכרסם בהתבססות האיראנית בסוריה ובהתעצמות חיזבאללה בנשק איכותי. ניתן להניח שגם הסיוע ההומניטרי ל"גורמים המקומיים" ברמת הגולן הסורית, כולל הדרוזים, מניב כמה תועלות אסטרטגיות בתחום המודיעין והביטחון השוטף על הגבול.

    טראמפ ונתניהו. שגרירות בירושלים זה נחמד, אבל לא מספיק (צילום: AP) (צילום: AP)
    טראמפ ונתניהו. שגרירות בירושלים זה נחמד, אבל לא מספיק(צילום: AP)

    השתדלנות של נתניהו בקרמלין מבטיחה שהכוחות הרוסיים על אדמת סוריה לא יפריעו למבצעי המב"מ ושפוטין לא יספק לסורים ולאיראנים נשק שיגביל את חופש הפעולה של חיל האוויר הישראלי. הרוסים ואנחנו פועלים על פי העיקרון שלפיו כל צד דואג שלא לפגוע באינטרסים החיוניים של הצד האחר.

     

    באשר לעתיד - נראה שהלחץ שמפעיל אסד על הרוסים מצמצם את הנכונות של הקרמלין לעצום עין לנוכח מבצעי המניעה של צה"ל. במקביל, הבית הלבן לא מספק לנו בהקשר הסורי אפילו את המעט הזה. האמריקנים מניחים לרוסים לנהל את המהלכים הצבאיים ואת הפסקות האש וגם להוביל את מאמצי ההסדרה המדיניים.

     

    כתוצאה מכך ישראל לא רק שלא נוכחת, אלא שגם אין לה מנוף השפעה דיפלומטי רציני על המו"מ להסדרה העתידית. המב"מ והשתדלנות של נתניהו במוסקבה לא ימנעו את הפגיעה החמורה שעלולה להיגרם לאינטרסים החיוניים שלנו בצפון אם איראן תתבסס שם.

     

    המסקנה היא שישראל צריכה כעת לדפוק על השולחן בוושינגטון ולדרוש מהנשיא טראמפ שארה"ב תיכנס למעורבות אינטנסיבית - דיפלומטית ואולי גם צבאית - בנעשה בכל שטח סוריה ולא רק ממזרח לפרת. זה ישרת גם את האינטרסים הביטחוניים של ירדן וגם את האינטרסים של שאר מדינות המחנה הערבי-סוני הפרו-מערבי. לעומת זאת, הפקרת הזירה הסורית לרוסים תאפשר בסופו של דבר לאיראנים להשיג את יעדיהם האסטרטגיים.

     

    עם כל הכבוד, פתיחה טקסית של לשכה נוספת לשגריר ארה"ב בירושלים לא מקדמת את האינטרסים הביטחוניים הקיומיים של ישראל אפילו במילימטר. אם טראמפ הוא ידיד אמת של ישראל, הוא חייב להוכיח זאת בסוריה. והוא חייב להוכיח זאת עכשיו.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים