מטיילים חדי עין הבחינו כבר לפני יותר משנה בסמל חדש שהתווסף לאבנים שבצדי הדרך: שני פסים ירוקים וביניהם פס צהוב. רובם הניחו שמדובר בסימול מקומי, המתייחס לאזור שבו שהו. מי העלה בדעתו שהפסים האלה צויירו לאורך 1,200 ק"מ?
עכשיו התעלומה נפתרה. לפני כשבועיים, בטקס ממלכתי שהתקיים באילת במלאות 69 שנים לשחרורה, הוזמן לבמה תת־אלוף במיל' דוד (דוביד) כץ, מח"ט גולני בשנים 1978־1980, והיום יו"ר מורשת גולני. כץ היה ונשאר גולנצ'יק בנשמה. גולנצ'יק מורעל. הטקס נערך ב־22 בפברואר, ביום ההולדת ה־70 לגולני, ונכחו בו, בין היתר, שר התיירות, הרמטכ"ל, ראש עיריית אילת ומח"ט גולני. מעל הבמה הכריז כץ על הבייבי שלו: "לפני 70 שנה שלחו מפקדי חטיבות הנגב וגולני מברק משותף למטה בזו הלשון: 'העבירו לממשלת ישראל שחטיבת הנגב וחטיבת גולני מגישות את מפרץ אילת למדינת ישראל'. וכיום, מכאן, מרחבת דגל הדיו באילת, עמותת גולני מגישה את שביל גולני למטיילי ישראל'".
שביל גולני?
"כן, זה שביל רצוף, מהחרמון ועד אילת, שעובר לאורכה ולרוחבה של הארץ ומחבר אתרי קרבות בהם לחמה החטיבה ואתרים מרכזיים במורשת ישראל. השביל נושק לכל גבולות המדינה. רמת הגולן — גבול סוריה, מטולה — גבול לבנון, ירושלים — גבול הרשות הפלסטינית, עוטף עזה — גבול מצרים, הערבה — גבול ירדן. שביל כזה עוד לא היה".
הוא עצמו נולד בגרמניה ועלה ארצה בגיל שלוש למעברת פרדס־חנה. "הגעתי לגולני כמ"מ והמשכתי לשרת כמ"פ, מג"ד, מח"ט. הכירו אותי בתור 'הכי צעיר'. בגיל 30 הייתי אלוף משנה ובגיל 35 – תת־אלוף. בדרך גם הייתי ראש לשכת הרמטכ"ל מוטה גור".
יש איזכור שאתה מצניע.
"לא מצניע", אומר כץ. "חפשי את המקאמה 'החרמון של גולני' שכתב חיים חפר במלחמת יום הכיפורים". חיפשתי. חפר כתב: "עד אשר שמעו את כצל'ה צועק באלחוט, נרגש ונפעם: / 'החרמון בידי גולני, הקשיבו תחנות כל העולם'!"
כצל'ה הוא כינוי החיבה לכץ, ששימש כמג"ד בקרב.
כך צעקת?
"מודה באשמה. ככה יצא".
מאה אלף גולנצ'יקים
על סף יום הולדתו ה־40 פשט כץ את המדים. "קיבלתי הצעה שלא יכולתי לסרב לה: לנהל קונצרן בינלאומי של 60 חברות ומחזור של חצי מיליארד דולר. אחרי עשר שנים פרשתי ממנו ועברתי לעסקים פרטיים במדינות חבר העמים, סחר בינלאומי ונדל"ן. עד לפני שנתיים הייתי בפעילות מלאה".
וכשיצאת לגימלאות, תיכננת לנוח?
"כן, תיכננתי, אבל החבר'ה בגולני שמעו שאני פנוי והציעו לי את תפקיד יו"ר מורשת גולני. חשבתי ועניתי: 'אציג לכם תוכנית ואם תקבלו אותה, אסכים לקבל את התפקיד'. ידעתי מה אני מתכונן להציע. זה רעיון שמלווה אותי כבר שנים. את ההשראה לשביל גולני גנבתי מעצמי. ב־79', כמח"ט, יזמתי את מרוץ גולני, שהפך מאז למסורת".
למה שביל גולני ולא שביל הצנחנים?
כץ, איש נעים הליכות, נועץ בי מבט מצמית. "את יודעת שגולני היא החטיבה הכי ותיקה בצה"ל? היא נקראת חטיבה 1 לא מפני שהייתה הכי טובה, אלא כי הייתה הראשונה שבן־גוריון חתם עליה. הגעתי לגולני בתקופה שאף אחד לא רצה ללכת לגולני, והיום על כל מקום פנוי יש שבעה מתנדבים. גולני היא חטיבת העם. קרוב ל־100 אלף חיילים שירתו בה מאז 48', ואם מניחים שמשפחה כוללת חמש נפשות, פירושו של דבר שחצי מיליון אנשים בארץ שלנו מעורבים בגולני. זו החטיבה שספגה הכי הרבה נפגעים, כ־1,500 הרוגים, כמות אדירה".
ומה עם השריונרים והטייסים?
"כבודם במקומם מונח, אבל גולני היא החטיבה שנלחמה בכל החזיתות. בצפון היא כבשה את החרמון ובדרום היא הייתה שותפה בכיבוש אילת. טביעות האצבעות של גולני קיימות בטבריה, נצרת, כוכב הירדן, בית־שאן, הגלבוע, עוטף עזה והערבה. אף חטיבה לא יכולה ליצור שביל ארצי. הפס רקורד של גולני הוא כל ארץ ישראל. לכן תיכננתי שביל אטרקטיבי שיעבור באתרי נוף, טבע והיסטוריה, ויכלול גם אתרי מורשת מרכזיים כמו ירושלים והכותל המערבי".
מה ההבדל בין שביל גולני לשביל ישראל הוותיק והמוכר?
כץ נע על הכיסא בחוסר נוחות. למרות הרקורד הצבאי המפואר הוא מעולם לא היה איש מדון ומלחמה. "לא באנו להחליף את שביל ישראל", הוא מבהיר. "שביל ישראל משתרע לאורך 1,100 ק"מ, ושביל גולני הוא שביל הטיולים הכי ארוך בארץ, 1,200 ק"מ".
האורך הוא זה שקובע?
"לא, לשביל גולני יש יתרונות נוספים. שביל ישראל מתחיל בקיבוץ דן, שביל גולני מתחיל ברמת הגולן. אורי דביר התווה את שביל ישראל בתוך הקו הירוק, אבל בימינו, רמת הגולן כבר לא מעבר לקו הירוק. הייחוד של שביל גולני הוא גם בחיבור הפריפריה לחבל עזה. הצועדים בשביל גולני יעברו דרך שדרות".
היית בקשר עם אנשי שביל ישראל?
"כן. לפני שנתיים, כשלקחתי לידיי את הפרויקט, יזמתי פגישה עם אחד מהאנשים שהובילו את שביל ישראל. לא ידעתי מאיפה להתחיל ורציתי ללמוד. בסוף פגישתנו הראשונה הוא שאל אותי בן כמה אני. הייתי אז בן 69 והוא אמר: 'אני חושב שהיזם של שביל גולני צריך להיות צעיר ממך בעשרים שנה'. שאלתי למה והוא סיפר שעשרים שנה הוקדשו להקמת שביל ישראל. כשהרמתי לו טלפון אחרי חמישה חודשים ובישרתי לו ששביל גולני כבר נמצא על המפות, הוא צחק בקול. הוא ממש היה בטוח שאני עובד עליו".
איך הוקם השביל בשנתיים?
"האמת? זה בלתי נתפס".
לאהוב דרך הרגליים
ההתחלה הייתה קשה. עמותת גולני הייתה דלה באמצעים, ובשלב ראשון העמידה לרשות הפרויקט תקציב של 5,000 שקל. "סכום מגוחך, אבל ההנהלה נרתמה למבצע גיוס תרומות. לי היה מזל. בכל מקום שאליו הגעתי מצאתי לפחות אדם אחד ששירת בגולני והתגובה שלו הייתה: 'בטח, רק תגיד לי במה אפשר לעזור'. זה עודד אותי מאוד. גם במרכז למיפוי ישראל התלהבו ונתנו לי את ברכת הדרך".
אבל צצו גם התנגדויות. "הירוקים טענו שיש יותר מדי שבילים בארץ ושאלו: 'בשביל מה צריך שביל חדש? תלכו על מה שקיים'. עניתי שכמו שקנאת סופרים תרבה חוכמה, קנאת שבילים תרבה אהבת מולדת וגם תרבה תיירות ופרנסה למקומות שבדרך כלל לא מגיעים אליהם. אנחנו לא פוגעים בטבע ולא הורסים אותו. בסך הכל מסמנים את האבנים, מה קרה?
"בוועדה לסימון שבילים דרשו ממני 500 שקל עבור כל קילומטר של סימון, ועל פי התעריף הזה היינו אמורים לשלם 600 אלף שקל. אמרתי, 'תודה רבה' והמשכנו לגייס תרומות. קיבלתי מטמבור 600 ליטר צבע, פז תרמו פחיות ריקות של שמן למילוי הצבעים, חברות בנייה תרמו מברשות, טרפנטין, מסמרים, פטישים וגם ברזלים לשיוף הסלעים. והמשאב העיקרי שלנו היו 400 מתנדבים, רובם מעמותת הנמר, בוגרי סיירת גולני לדורותיהם. בני 22 עבדו לצד בני 72 וציירו את צבעי דגל החטיבה על אבנים. פזי שחם, לוחם לשעבר בחטיבה, כתב את תיאור המקטעים. אפשר להדפיס אותם לפני שיוצאים לטיול ואפשר גם לקרוא מהסלולרי, בדרך. צביקה פוגץ מספק לשביל את הגיבוי הלוגיסטי. אבל הפרויקט תם ולא נשלם. יש מחיר לעשיית פרויקט בהיקף כזה ללא מימון ורק עם מאות מתנדבים, שזה דבר מקסים ואני מלא הערצה לעמותת הנמר ולכל מי שסייע, ובראשם חברי הנהלת העמותה. אבל אתה משלם את מחיר עקומת הלימוד. בימים הקרובים ניכנס למקצה שיפורים".
ברשות הטבע והגנים ובחברה להגנת הטבע מביעים הסתייגויות מפרויקט שביל גולני (ראו מסגרת). על כך משיב כץ: “מתנגדי השביל המציאו מתוך אינטרסים שונים, לרבות קנאה, ‘חצאי אמיתות’ לגבי השביל. אנחנו עוסקים בסימון השביל כבר יותר משנתיים, ולא נתבענו על ידם אפילו פעם אחת. כל שלב בהשגת האישורים הנדרשים או בבחירת הדרך לווה על ידי היועצים המשפטיים של העמותה, והכל נעשה כחוק. שביל גולני מנותב ברובו על שבילים מקומיים קיימים וחופף רק ב־18% את שביל ישראל. גם שביל ישראל בחלקו הגדול עובר על שבילים קיימים”.
השביל בן 1,200 הקילומטרים מחולק ל־91 מקטעים, כל אחד באורך של 10־15 ק"מ. "גולני היא כור היתוך לכל מגזרי האוכלוסייה, והשביל מיועד לכולם – ממשפחות עם ילדים דרך רוכבי אופניים ואופנועים ועד מיטיבי לכת. בחירת המקטעים תוכננה כך שניתן להגיע עם רכב לנקודות ההתחלה והסיום של כל מקטע. מיטיבי הלכת יוכלו ללכת ברציפות יותר ממקטע אחד, ואלה שלא מעוניינים בהליכה ממושכת יוכלו להגיע ישירות לאתרי המורשת של החטיבה ולפארק גולני שיוקם ממערב לקיבוץ בארי.
השביל, אומר כץ, הוא חלק מהחוב המוסרי למשפחות השכולות. "כל כך הרבה חיילים נפלו לי מול העיניים. כיום, ממרומי גילי, כשאני אבא וסבא, אני יודע מה הילדים האלה לא הספיקו לראות ולחוות. בשלב הבא נבנה בכל עשרה ק"מ פסל מאבן בדמות עץ, ועל האדמה ינוחו עלים מאבן שנשרו מהעץ, עם שמות הנופלים. כל חטיבה מקימה אנדרטאות שאליהם מגיעים פעם בשנה, ביום הזיכרון, ורק בשביל גולני האבנים האלה יהיו מצבה חיה, 365 ימים בשנה, לאלה שכבשו את המדינה בדמם".
שלושת ילדיך שירתו בגולני?
"לא. הבן היה מפקד סוללת פטריוט ושתי הבנות שירתו בחיל האוויר. הן העדיפו להיות קצינות מבצעים במקום לשרת כפקידות בגולני והבנתי אותן, למרות שקוננתי: 'השארתם אותי לבד'. אבל שלושתם עזרו בסימון השביל. גם הנכדים. השניים הגדולים כבר בישרו לי שהם רוצים ללכת לגולני. את מה שלא קיבלתי בדור השני אקבל בדור השלישי".
"השביל החדש רק יבלבל את המטיילים"
ברשות הטבע והגנים ובחברה להגנת הטבע מתנגדים לשביל החדש: "יש שביל קיים מסודר וטוב. אי־אפשר שכל אחד יסמן בדרך שיבחר" | עמיר בן־דוד
השבילים הרבים שצצים בכל פינה עם שמות חדשים מעוררים בעיות רבות, בלבול וגם כעס. לדעתה של רשות הטבע והגנים, הם גם יכולים להיות עבירה על החוק.
מערכת סימון השבילים היא פרויקט של עשרות שנים, שהובילה החברה להגנת הטבע באמצעות הוועדה לסימון שבילים, שבה מיוצגים החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, הקרן הקיימת, משרדי החינוך והתיירות ועוד. צוותים שונים עוסקים כל העת בתחזוקת הסימונים ובחינת בטיחותם, וגם רשות הטבע והגנים בודקת את הבטיחות והשילוט במסלולים שעוברים בתחומי שמורות הטבע.
גולת הכותרת של הפרויקט היא שביל ישראל - שסומן לכל אורך המדינה על בסיס שבילים קיימים בתוספת שבילים חדשים. בימים אלה מנסים לקום מתחרים לשביל, בהם ממשלת ישראל, שהחלה לקדם שביל מטעמה במהלך מעורר מחלוקת. מדובר בשביל שנובע גם מסיבות פוליטיות - על רקע העובדה ששביל ישראל הקיים אינו עובר באזורים שבמחלוקת כמו יהודה ושומרון.
ברשות הטבע והגנים סבורים שאין מקום למיזמים כאלה. ברשות אומרים שריבוי שבילים והיעדר תחזוקה של הסימונים בחלק מהשבילים, עלולים לגרור בלבול אצל המטיילים ובעיות בטיחות: "סימון שבילים בשמורות טבע וגנים לאומיים נקבע בהתאם למדיניות ולכללים של הוועדה לסימון שבילים. כל בקשה נבחנת לגופה תוך בחינת שיקולי בטיחות המטיילים, שמירת טבע וערכי מורשת. אסור לסמן בשמורות טבע שביל לא על פי הכללים של הוועדה לסימון ארצי. אי־אפשר שכל אחד יסמן בדרך שיבחר. הצענו פתרונות למארגן סימון שביל גולני, אך הוא בחר לעשות זאת על דעת עצמו ולא לפי הכללים המקובלים, תוך שהוא עובר למעשה על החוק".
גם בחברה להגנת הטבע מתנגדים לשביל גולני: "השביל חופף ברובו לשביל ישראל, שהינו שביל מוכר, מסודר וטוב. ריבוי הסימנים הוא מיותר ורק יבלבל את המטיילים".
