שיבא יפצה על רישום לקוי בטיפול בחולה שמת
בעקבות מות מושתל ריאה קבע ביהמ"ש שלא הייתה רשלנות בטיפול, אבל בהחלט הייתה כזאת בניהול הרשומות. הפיצוי למשפחה: 150 אלף ש'
בית משפט השלום באשקלון קבע לאחרונה שהמדינה תפצה ב-150 אלף שקל
בני משפחה של מושתל ריאה שהלך לעולמו לאחר טיפול במרכז הרפואי "שיבא" ובבית החולים "בילינסון". השופט אמיר דהאן לא מצא רשלנות בטיפול שקיבל המנוח, אבל קבע שהייתה רשלנות מוסדית בניהול הרשומות הרפואיות.
עוד נטען שהמנוח הוחזר לבילינסון במיניבוס שיועד להסעת עובדים והגיע במצב של כשל נשימתי. הם הוסיפו שהתיעוד הרפואי במחלקה נוהל באופן לקוי ובלתי נגיש, שפגע הן בטיפול עצמו והן ביכולתם להוכיח את טענות הרשלנות.
ביולי 2008 עבר המטופל – אז בן 56 - ניתוח מורכב להשתלת ריאות בבילינסון, ושוחרר למחלקת שיקום נשימתי ב"שיבא". כעבור יומיים הורע מצבו והוא הוחזר לבילינסון, שם מת לאחר זמן קצר. בתביעה שהגישו אלמנתו וילדיו נגד המדינה, בעלת בית החולים, הם טענו שהטיפול במחלקת השיקום היה רשלני וגרם למותו. בין היתר ציינו שהמנוח לא קיבל טיפול נגד דחיית השתל והצביעו על פגמים בהחלטה לא להחזירו אותו לבילינסון במהלך השבת למרות החמרת מצבו.
רפואה משפטית
התביעה נדחתה: ביה"ח לא אשם בפיגור שכלי
מערכת PsakDin
הורים לבן 11 תבעו את איכילוב ואת הכללית בטענה שהמעקב והטיפול בהיריון היו רשלניים. אבל ביהמ"ש המחוזי דחה אותם: "הרופאים פעלו כשורה"
המדינה טענה מנגד כי מדובר היה בחולה קשה מאוד שהיו לו סיכויי החלמה נמוכים. לדבריה, אין קשר בין הטיפול שקיבל ב"שיבא" לבין מותו.
המדינה אישרה שהמנוח הועבר באמבולנס המשמש גם להסעת עובדים, אך לדבריה מדובר בכלי רכב שעומד בכל תקן נדרש והיה מאויש ברופאה, אח, מכונת הנשמה ניידת וציוד החייאה. לעניין הרשומות נטען כי במערכת הרישום הממוחשבת המותקנת בבית החולים הייתה תקלה טכנית בהוצאת פלט מודפס. לדבריה, לא מדובר בפגם מהותי שכן כל המידע נמסר למטופל ולמשפחתו בזמן אמת.
השופט אמיר דהאן קיבל את התביעה בחלקה וקבע שהטיפול בחולה עד לרגע שבו הוחלט להחזירו לבילינסון לא היה רשלני. עם זאת, נושא הרשומות הרפואיות הלקויות עבר כחוט השני בכל שלבי הטיפול. בהקשר זה הודגש כי ניהול רשומות תקינות וברורות הן חלק מזכויות החולה לא רק ככלי ראייתי, אלא כמכשיר יסודי בעצם הטיפול.
נקבע שהתובעים הוכיחו כי הרשומות הרפואיות שנמסרו להם היו רחוקות מדרישות יסודיות של תקינות ושקיפות, וכי בשל הפגמים המידע המלא לא היה נגיש להם ולצוות במהלך האשפוז: "על הנתבעת, כמוסד טיפולי, מוטלת החובה להפקה – הוצאה בעותק קשיח ואלקטרוני של רשומה רפואית ברורה על-מנת שכל מטפל ומטופל יוכלו להבין את אשר נעשה בעניינו לשם טיפול בבעיותיו הרפואיות".
רשלנות נוספת מצא השופט דהאן באופן העברת המנוח לבילינסון. הוא כתב כי היא בוצעה ללא רשומה רפואית תקינה ומבלי שהמשפחה יודעה על כך שלא מדובר בניידת טיפול נמרץ.
לסיכום נקבע שהיה מקום לשקול במקרה זה פיצויים עונשיים, אך התובעים לא דרשו זאת. השופט פסק להם 100 אלף שקל על הפגיעה באוטונומיה בגין הליקוי ברשומות ו-50 אלף שקל נוספים על הרשלנות בהעברה והכאב והסבל שחווה המנוח בעקבותיה. המדינה חויבה בהוצאות ושכר טרחת בסך של 68,707 שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
- עו"ד תמר גמליאל עוסקת ברשלנות רפואית
- הכותבת לא ייצגה בתיק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
