שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    תביעה על אפליה: מאבטחת נשלחה להביא שתייה
    עובדת לשעבר בחברת החשמל פירטה יחס משפיל ושיטתי שממנו סבלה בזמן העסקתה. בית הדין הארצי לעבודה קבע שהיא תפוצה ב-130 אלף שקל
    בית הדין הארצי לעבודה קבע לאחרונה שחברת החשמל תפצה בכ-130 אלף שקל מאבטחת לשעבר, שטענה שסבלה מאפליה ולבסוף פוטרה בשל היותה אישה. בכך קיבל בית הדין את הערעור שהגישה הצעירה על החלטה קודמת של בית הדין האזורי, שפסק לה פיצוי של 30 אלף שקל בלבד. מדובר בפסיקה דרמטית של השופטת נטע רות, שלפיה גם סביבה ש"מנמיכה" נשים מהווה אפליה פסולה.

     

    המאבטחת החלה לעבוד במתחם במרס 2010 באמצעות חברת כוח אדם. לטענתה הממונה עליה מטעם חברת החשמל סירב לשבץ אותה לתפקיד "מאבטחת ליוויים" (במשימות מעבר לקו הירוק) רק בשל היותה אישה והיא שובצה לבסוף לתפקיד אבטחה רגיל, ששכרו נמוך יותר. לדבריה, במהלך העסקתה הייתה חשופה להערות חוזרות ונשנות מצד חבריה לעבודה בקשר למראה החיצוני ולעובדה שהיא ממלאת "תפקיד של בנים".

     

    כשלושה חודשים לאחר תחילת עבודתה התעורר ויכוח בינה לבין עובד אחר, שדרש ממנה להביא לו פחית משקה ממתקן שהיה מחוץ למתחם. היא סירבה, ולדבריה סגן קצין הביטחון התערב והורה לה לעזוב לאלתר את המקום. זמן קצר לאחר מכן היא פוטרה. המאבטחת טענה שאירועים אלה ואחרים היו חלק מהתנהלות מפלה ומתמשכת על רקע מינה, וחלק מהניסיון לשמר את ה"קליקה הגברית" במתחם.

     

    בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל את התביעה באופן חלקי וקבע שהדרת המאבטחת מהתפקיד הבכיר יותר היווה אפליה פסולה. הוא חייב את חברת החשמל לפצות אותה ב-30 אלף שקל, אולם היא לא ויתרה וערערה לבית הדין הארצי הן על גובה הפיצוי והן על דחיית טענותיה ביחס לתנאי עבודתה ולנסיבות סיום העסקתה.

     

    בדיון בערעור טענה חברת החשמל שגם עובדים גברים נדרשו להביא שתיה מהמתקן ולא היה מדובר בדרישה ייחודית. אולם השופטת נטע רות קיבלה את הערעור וקבעה שיש לנקוט פרשנות מרחיבה למושג האפליה שבחוק שוויון הזדמנויות, ולכלול בתוכו גם מנגנונים סמויים ולעתים לא מודעים התורמים בסופו של דבר לשימור הפערים המגדריים ולהדרת נשים מסוגים שונים של עבודות.

     

    היא ציינה שפסק דינו של בית הדין האזורי התבסס במידה רבה על הגישה הליברלית התובעת ייצוג שווה של נשים. היא ביקשה להרחיב את תחולת החוק בהתאם לשיח הפמיניסטי הרדיקלי, תוך שימת דגש על חשיפת פערים ביחסי כוחות, כפיפות מגדרית ואלמנטים המפחיתים את תרומתה של העובדת מתוקף היותה אישה.

     

    תקרית הפחית, לדבריה, הביאה לידי ביטוי את "השוליות התעסוקתית של העובדת כאישה ואת הכפפתה לקול הגברי שדרש ממנה באופן משפיל לתת שירות 'המנמיך' אותה בהיבט האישי והמקצועי".

     

    בקשר לטענת החברה שלפיה מדובר היה בפרקטיקה מקובלת ציינה השופטת רות שגם אם הדבר נכון, עדיין מדובר באפליה כשהדרישה מופנית לאישה בסביבת עבודה גברית.

     

    בסיכומו של דבר נקבע שעל חברת החשמל לפצות את התובעת ב-70 אלף שקל על האפליה וב-58,753 שקל נוספים על אובדן הכנסות. נציגי הציבור הצטרפו לפסק הדין, ואילו השופטות סיגל דוידוב מוטולה ולאה גליקסמן סברו בדעת מיעוט שבנסיבות המקרה לא הוכחה סביבת עבודה מפלה.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ המערערת: עו"ד ערן גולן, עו"ד הגר זוסמן
    • ב"כ חברת החשמל: עו"ד חגי ורד, עו"ד ניר גל, עו"ד אלעד גרשקוביץ
    • עו"ד רמה לשם עוסקת בדיני עבודה
    • הכותבת לא ייצגה בתיק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים