שתף קטע נבחר

רק אחד מכל ארבעה תלמידים זוכה ליום לימודים ארוך

מנתונים של מרכז המידע של הכנסת שהגיעו לידי ynet עולה כי למעלה משני עשורים לאחר שעבר, יישומו בשטח של החוק רחוק מלהשיג את יעדיו ורק 300 אלף תלמידים וגני ילדים בישראל זוכים ליום לימודים ארוך. מומחה: "החוק לא מיושם וגם לא ייושם". חה"כ חסון: "הממשלה פוגעת בדור העתיד של המדינה"

 

ארכיון (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
ארכיון(צילום: עידו ארז)
 

 

יותר מ-20 שנה עברו לאחר שהכנסת אישרה את חוק יום לימודים ארוך, חוק שיישומו נדחה שבע פעמים על-ידי הממשלה, בפעם האחרונה לשנת 2019. עכשיו מתברר שרק 26% מהתלמידים בבתי הספר היסודיים בישראל נהנים מחוק יום חינוך ארוך. כך עולה מנתונים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת,שהגיעו לידי ynet ויוצגו הבוקר (יום ד') בדיון מיוחד בנושא בוועדת החינוך של הכנסת.

 

 

החוק עבר בכנסת ביולי 2017 לאחר המלצות שהוגשו על ידי ועדה ציבורית שהוקמה בשנת 1995. אותה ועדה הדגישה את חשיבותו ויתרונותיו של יום הלימודים הארוך. בהצעת החוק נכתב כי מטרתו "להרחיב ולהעמיק את הידע וההשכלה של התלמיד ולהוסיף חינוך לערכים ופעילות חברתית".

 

בהמשך אף הורחב החוק וכלל גם את ילדי הגנים, למעלה משני עשורים לאחר שעבר, יישומו בשטח של החוק רחוק מלהשיג את יעדיו המקוריים. על-פי הנתונים שיוצגו, בשנת הלימודים הנוכחית חל חוק יום חינוך ארוך על מעט יותר מ-300 אלף תלמידי בתי ספר וילדי גנים: 26% מכלל תלמידי בתי הספר היסודיים ו-8% מילדי הגנים זוכים ליום לימודים ארוך. רק ב-105 מתוך 256 רשויות מקומיות מיושם החוק כשבחלק מהרשויות הוא לא מיושם בכל בתי הספר. עם זאת, שיעורן היחסי של הרשויות המקומיות ממעמד סוציו אקונומי נמוך, שהחוק חל בהן הוא גבוה יותר מאשר הרשויות המבוססות. בנוסף, החוק מיושם באופן נרחב יותר במגזר הבדואי והדרוזי.

 

"החוק לא מיושם וגם לא ייושם", קובע פרופ' אמריטוס אברהם יוגב מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. "יישום החוק נדחה מידי שנה והסיבה לכך היא פשוטה: מעולם לא מצאו לו תקציב. כולם מסכימים שהחוק הזה הוא חשוב, אבל שכחו למצוא לו את התקציב, והוא עצום. הכשרת המורים והכנתם ליום לימודים ארוך, וכל זה עוד לפני סוגיית השכר - מדובר על מאות מיליוני שקלים. אז קודם העבירו את החוק, ורק לאחר מכן גילו שאין את הכסף לממן אותו".

 

פרופ' יוגב מרחיב על יתרונותיו של החוק: "זהו חוק חשוב, בעיקר כי הוא מאפשר להורים לעבוד. בנוסף, במסגרת ההעשרה שניתנת בשעות המאוחרות יותר ניתן להעביר תכנים שהם חשובים מאוד, וכיום כמעט ולא עוברים". בתוך כך, פועלת תוכנית הצהרונים שעליה הכריז בשנה שעברה שר האוצר משה כחלון, שכבר השנה הביאה לסבסוד של צהרונים ב-234 רשויות. רשויות חלשות יותר זוכות לתמיכה גבוהה יותר. בפועל, התוכנית מאריכה את יום הלימודים, אולם מדובר בגני ילדים ובכיתות א' ו-ב' בלבד, בניגוד לחוק יום חינוך ארוך שמיועד לכלל תלמידי בתי הספר היסודיים.

"הממשלה מפרה מחויבות חברתית מהמעלה הראשונה". ח"כ יואל חסון (צילום: עדי אורני) (צילום: עדי אורני)
"הממשלה מפרה מחויבות חברתית מהמעלה הראשונה". ח"כ יואל חסון(צילום: עדי אורני)
 

ח"כ יואל חסון (המחנה הציוני) הגיב על הנתונים לקראת הדיון. "יום לימודים ארוך זה סטנדרט שמדינת ישראל התחייבה עליו לפני 21 שנה", אמר ח"כ חסון. "לצערי, הדו"ח מראה איך הממשלה מפרה מחויבות חברתית מהמעלה הראשונה ויותר מכל פוגעת בדור העתיד של מדינת ישראל. דווקא בעת ששר האוצר מצהיר שיש עודפים תקציביים הוא בוחר להזניח את המשאב החשוב ביותר - החינוך. הפיתרון הוא פשוט, ויש לשחרר את החוק על-ידי גיבוי תקציבי ולהכניס אותו לתוקף החל מספטמבר הקרוב".

 

ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת הצביעה היום - בפעם השמינית - על דחייה של שלוש שנים נוספות ביישום החוק. ההצעה עברה ברוב של תשעה מול חמישה חברי כנסת. ח"כ פרופ' יוסי יונה (המחנה הציוני) אמר כי "דחייתו של חוק יום לימודים ארוך, 20 שנה אחרי שנחקק בכנסת, היא עדות נוספת לביזוי של הממשלה ומשרד האוצר את החלטות הכנסת. הממשלה צריכה להחליט או שהיא נגד יום לימודים ארוך ואז עליה לבטל את החוק שעבר בשנת 97. או שהיא בעדו, ואז עליה להתחיל לתקצב וליישם אותו".

 

ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי "תוכנית יום לימודים ארוך מיושמת כיום ב-106 רשויות מקומיות, בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית. התוכנית מאפשרת שהייה ארוכה בבית הספר, ארוחה חמה וכן פעילויות העשרה. תוכנית זו משמשת כלי בלתי מבוטל לצמצום פערים חברתיים, למוביליות חברתית ולשיפור בהישגים. יודגש שלצד תוכנית זו, המשרד מפעיל כיום תוכניות נוספות שמאריכות את יום הלימודים, בהן 'תוכנית קר"ב', מיל"ת וכן תוכנית הצהרונים ("ניצנים"). בכל המסגרות הללו לומדים עוד כ-380 אלף תלמידים. בימים אלה המשרד נערך גם להפעלת מסגרת 'בתי הספר של החגים', אשר יעניקו לילדי הגנים ותלמידי כיתות א-ג' מסגרת חינוכית במהלך חופשת הפסח במשך חמישה ימים".

 

פורום ועדי ההורים היישוביים מסר כי "כל שנה או שנתיים הכנסת נענית לבקשת הממשלה ודוחה את יישום החוק, מסיבות הנחזות להיות כלכליות. אתם פוגעים בילדים והתלמידים. במקום שיהיו תחת קורת גג אחת ובמסגרת חינוכית אחת מבוקר עד ערב הרי שהם עוברים מיד ליד וממסגרת למסגרת. פוגעים בהכנסות המדינה, ועל מנת ליצור את עיני האזרחים וההורים שלא מודעים ברובם לקיום החוק, מעבירים רפורמות המהוות פלסטר. כגון בית הספר של החופש הגדול, בית הספר של החגים, חוק פיקוח על הצהרונים ועוד. טפלו ויישמו במה שהחלטתם וכעת. יישמו את חוק יום הלימודים הארוך".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים