שתף קטע נבחר

"מתחילים להסתכל עלינו אחרת היום"

ההישג ההיסטורי של נבחרת הנשים בכדורמים הוא תוצאה של עבודה קשה ומלחמה על כל שקל כדי להעמיד תקציב ראוי. יו"ר האיגוד, רויטל כהן גלוסקא, אופטימית: "אני מסמנת מטרות ודואגת להגיע אליהן". וגם: הפרישה והקאמבק של הקפטנית והזוגיות שלה עם מאמן נבחרת הגברים

בזמן שנבחרת הכדורגל של ישראל יכולה רק לחלום על אליפות אירופה ונבחרת הכדורסל לא ממש הצליחה בקיץ האחרון באליפות שנערכה כאן בארץ, יש נבחרת כדור אחת שעשתה השבוע היסטוריה – והעפילה לראשונה בתולדותיה לאירוע הגדול של היבשת.

 

קבלו את נבחרת היא נבחרת הנשים בכדורמים - שהחלה בפרויקט שהחל אי שם ב-2011 בתקציב זעום של 200 אלף שקל לשנה, סכום ששווה היום שחקן בינוני בליגת העל. מאז צמח הסכום עד שהגיע למיליון שקל בשנה האחרונה והספיק כדי לעשות קסמים.

 

בדרך לאליפות אירופה. נבחרת הכדורמים (צילום: אורן אהרוני) (צילום: אורן אהרוני)
בדרך לאליפות אירופה. נבחרת הכדורמים(צילום: אורן אהרוני)
 

אל אל ישראל. בנות הנבחרת (צילום: אורן אהרוני) (צילום: אורן אהרוני)
אל אל ישראל. בנות הנבחרת(צילום: אורן אהרוני)


 

מה זה קסמים? באיגוד הצליחו להביא מאמן יווני בעל שם בענף, דמיטריס מברוטאס, שאימן קבוצות גדולות ביבשת, למנות מנהלת נבחרת שתדאג לכל צרכיהן של הבנות והכול בניצוחה של יושבת הראש (האישה היחידה בארץ), רויטל כהן גלוסקא.

 

מעל כל זה גובשה נבחרת של 12 לוחמות צעירות, שהגיעו בעיקר מארבעת המועדונים היחידים לנשים בליגה הבכירה בארץ: הפועל יקנעם, הפועל פתח תקווה, אס"א תל אביב והפועל קריית טבעון. אליהן צורפו שתי שחקניות חיזוק: מריה דסיוס ומקנזי מון.

 

עשו היסטוריה ולא מתכוונות לעצור כאן (צילום: אורן אהרוני) (צילום: אורן אהרוני)
עשו היסטוריה ולא מתכוונות לעצור כאן(צילום: אורן אהרוני)


 

דסיוס היא מתאזרחת, שבעברה רשמה הופעות בנבחרת יוון עד גיל 20 ובסגנית אלופת יוון, וולארמני, מועדון שזכה בגביע אירופה במהלך העשור הנוכחי. אמה של מריה, עובדת אל-על באתונה, נולדה בישראל להורים יוונים והתגוררה בארץ עד גיל 17.

 

מון היא עולה חדשה מארצות הברית וזכתה עם הנבחרת שלה במדליית זהב במכביה של 2013. בעבר היא שיחקה בניו יורק אתלטיק מהליגה האמריקנית. אלא שלא הכול עבר חלק - נכון לעכשיו, מון, שמתאמנת עם הנבחרת וכבר הייתה מוכנה לשחק, מנהלת מאבק עיקש כדי לקבל את האזרחות ובקמפיין האחרון לא יכלה לעזור לחברותיה במשימתן.

 

מתכוננות לאליפות (צילום: אורן אהרוני) (צילום: אורן אהרוני)
מתכוננות לאליפות(צילום: אורן אהרוני)


 

הסיבה לכך היא שהסוכנות היהודית הערימה עליה קשיים בקבלת האזרחות בטענה כי סבתה התנצרה. מקנזי ואמה הגישו כבר מסמכים רבים המעידים על יהדותה של מקנזי עצמה, כולל תמונות מהבת מצווה שלה בבית כנסת ותעודת נישואין של אימה כיהודייה. לאחר כל מסמך שהגישה נדרשה מקנזי להציג מסמך נוסף, וכך נמשכה מסכת הייסורים עד היום. בינתיים, הרבנות בישראל הכירה רשמית ביהדותה, מה שלא מספיק עבור משרד הפנים.

 

למרות הכל ועל אף הקשיים, כל השחקניות מחייכות בסופו של דבר. הבנות עברו בהצלחה את שלב הבתים, אותו סיימו במקום השלישי, ולמרות ההגרלה הקשה בשלב הפלייאוף, מול נבחרתה המנוסה של פורטוגל, הן ניצחו במפגש הכפול ועלו לאליפות אירופה.

 

"אני מסמנת מטרות ודואגת להגיע אליהן – אני ממוקדת ויודעת לאן אני רוצה להגיע", אומרת כהן גלוסקא. "אני מנסה להביא לענף את מה שהייתי רוצה שיעשו בשבילי ולא הצליחו. הרי הייתי בכל השלבים של הכדורמים בארץ. כדורמים נשים זה ספורט מדהים, עם השנים האמונה של משרד הספורט, הוועד האולימפי ופרויקט אתנה צמח, ההשקעה בנו הולכת וגדלה, מתחילים להסתכל עלינו אחרת היום".

 

הכדורמים הישראלי בעלייה. נוי כרם (צילום: אורן אהרוני) (צילום: אורן אהרוני)
הכדורמים הישראלי בעלייה. נוי כרם(צילום: אורן אהרוני)

 

"אנחנו באות לחזק ולהראות שנשים מסוגלות להגיע להישגים מאוד גבוהים", סיפרה מנהלת הנבחרת, יעל אברמסון. "עצם זה שרויטל היא האישה היחידה בספורט בתפקיד היו"ר כבר נותן לי להרגיש במקום מאוד נוח. אני לא מרגישה שאנחנו כל הזמן צריכות להוכיח שאנחנו הכי טובות. אנחנו שוות בין גברים לחלוטין. לעשות היסטוריה זאת תחושה מדהימה. אני חושבת שכל אישה שמאמינה בעצמה וביכולות שלה יכולה להגיע הכי רחוק שאפשר. צריך רק להאמין ולא לתת לכל הזמזומים מסביב להפריע".

 

הקפטנית שפרשה וחזרה

מי שמובילה את כולן בתוך המים היא שונית סטרוגו (31), קפטנית הנבחרת, שהייתה על סף סיום הקריירה שלה אבל החליטה להישאר בעקבות בקשה של גלוסקא, ועזרה לנבחרת לעשות היסטוריה.

 

סטרוגו סיפרה על ההרגשה בימים האחרונים: "עדיין מרגישים את ההתלהבות, אבל כבר מתחילים לחשוב הלאה על הטורניר בברצלונה. הגענו להישג הזה ביחד. אני הרבה מאוד שנים בענף וזה היה יעד מבחינתי. בשנה האחרונה הרגשתי שנתתי מעצמי הרבה יותר. הפסקתי לשחק כשהייתי בת 20 בעקבות הסגירה של נבחרת ישראל, לפני שש שנים הקימו אותה מחדש וחזרתי להתאמן, כל זה כדי להגיע להישג האחרון. בשבילי, בשביל הנבחרת ובשביל המדינה".

 

אגדת כדורמים. שונית סטרוגו (צילום: אורן אהרוני) (צילום: אורן אהרוני)
אגדת כדורמים. שונית סטרוגו(צילום: אורן אהרוני)

 

"את חלק מהבנות אני מכירה מהרגע שהן התחילו לשחק, אימנתי אותן ביקנעם", אמרה סטרוגו, הוותיקה מבין השחקניות. "היום אנחנו באותה נבחרת וחברות, אבל עדיין יש הפרש גילאים משמעותי, כיף לי לראות אותן מגיעות להישג הזה".

 

הקפטנית מתחזקת בשנים האחרונות מערכת יחסים עם מאמן נבחרת הגברים, הסרבי מילוש ברדיץ': "מילוש הגיע לארץ לפני שנה כדי לגור איתי. הוא היה איתנו בכל התהליך האחרון כי הוא גם עוזר מאמן נבחרת הנשים. אנחנו מאוד חזק בתוך הענף, אז יש לזה צדדים חיוביים ופחות חיוביים, אבל אני מאוד שמחה שהוא הצטרף גם לפרויקט הזה של הנשים. גם הבנות טוענות שהוא היה מאוד חשוב בתהליך הזה. הדגש ששמתי על עצמי כשחקנית השנה היה בזכותו. אנחנו ביחד בסיפור הזה".


פורסם לראשונה 07/03/2018 17:07

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אורן אהרוני
נבחרת הנשים בכדורמים
צילום: אורן אהרוני
מומלצים