שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    תקרת הזכוכית נסדקה, אך לא נשברה: "לא רק גברים יכולים לנהל"
    נשים עדיין מרוויחות פחות מגברים בכל התחומים, אך בתחום הפיננסי למשל ניתן לזהות התעצמות נשית. לרגל יום האישה הבינלאומי מסבירים בארגוני הנשים: "אין חשיבה על הדרך שבה חלוקת משאבים משפיעה אחרת על גברים ועל נשים. אבל ישראל של 2018 היא גם הזדמנות"

     

    כמה תפקידים עדיין סגורים בפני נשים בצה"ל? באיזה מקום בעולם מדורגת ישראל מבחינת מספר הפרלמנטריות, ובראשות איזה משרד ממשלתי מעולם לא ניצבה אישה? לרגל יום האישה שמצוין היום (ה') ברחבי העולם מתפרסמת תמונת מצב מקיפה עי ייצוג ושילוב נשים בחברה הישראלית, נוכחותן במגזרים שונים וחלוקת המשאבים ביניהן לבין גברים. על פניו ניכרת מגמת שיפור, אך ברור כי לפנינו דרך ארוכה כדי להגיע לשוויון מלא. "תקרת הזכוכית" סדוקה אך עדיין לא נשברה.

     

    תעסוקה

    שיעור ההשתתפות של נשים בשוק התעסוקה גדל בצורה ניכרת, והפערים בהשתתפות בין גברים לנשים הצטמצמו מאוד, מפער של כ-20% בתחילת שנות ה-90, לפער של פחות מ-9% ב-2017.

     

    68% מכלל המועסקות עובדות במשרה מלאה (יותר מ-35 שעות שבועיות) ו-32% במשרה חלקית. לעומת זאת, 86.8% מהמועסקים עובדים במשרה מלאה ו-13.1% במשרה חלקית. מהנשים המועסקות במשרה חלקית - 13.5% עבדו חלקית שלא מרצון.

     

     

    מיצג ליום האישה בתל אביב של ויצו ()
    מיצג ליום האישה בתל אביב של ויצו

    חלקן של הנשים בכלל המנהלים הבכירים במשק עמד בשנת 2016 על כ-34% ורק 15.5% מכלל המנכ"לים במשק - נשים.

     

    ההפרדה המגדרית בשוק העבודה, המשתקפת בין השאר בריכוז גבוה יחסית של נשים בענפים הציבוריים, מובילה לכך ששיעורן של הנשים שמאוגדות בארגוני עובדים או מכוסות בהסכם קיבוצי גבוה יחסית לגברים. כ-28% מהנשים השכירות - לעומת כ-22% מהגברים השכירים - חברות בארגון עובדים.

     

    גברים בישראל עובדים בשוק התעסוקה בממוצע כתשע שעות יותר מנשים, ונשארים עד שעות מאוחרות יותר במקום העבודה. הסיבה היא שנשים הן עדיין מי שמצופה מהן לאסוף את הילדים ממסגרות החינוך, להיות איתם בבית בשעות אחר הצהריים ולצאת מוקדם מהעבודה כדי לעשות זאת. כאשר סוכמים את מספר שעות העבודה בשכר ומספר שעות העבודה שלא בשכר (עבודות הבית והטיפול בילדים), נשים עובדות בסך הכול יותר שעות מגברים - כ-76 שעות מצטברות בשבוע, לעומת 64 שעות מצטברות של גברים.

     

    המערכת הפיננסית

    דווקא בתחום הפיננסי ניתן לזהות התעצמות נשית - בראש המערכת הפיננסית הישראלית עומדות שש מנהלות בכירות, החל מנגידת בנק ישראל והמשנה לה, המפקחת על הבנקים, החשבת הכללית באוצר, הממונה על ההגבלים העסקיים והמפקחת על שוק ההון והביטוח. כמו כן, שלושה מחמשת הבנקים הגדולים מנוהלים על ידי נשים (דיסקונט, לאומי והבינלאומי).

     

    מאז 1954, אז מונה נגיד בנק ישראל הראשון, כיהנה בתפקיד זה אישה אחת, קרנית פלוג, שמונתה ב-2013 ומכהנת עד היום. מלבדה כיהנו בתפקיד שמונה גברים. מאז 1969, אז מונה לראשונה יו"ר רשות ניירות ערך, כיהנו בתפקיד זה אישה אחת בלבד ועשרה גברים. האישה, מירי כץ, כיהנה בשנים 1997 ל-2002.

     

    מאז 1960, אז מונה לראשונה הממונה על ההגבלים העסקיים, כיהנו בתפקיד זה שתי נשים ושמונה גברים. הנשים הן רונית קן, שמילאה את התפקיד בשנים 2011-2005, ומיכל הלפרין, שמונתה ב-2016. מאז 1954, אז מונה המנכ"ל הראשון של המוסד לביטוח לאומי, כיהנו בתפקיד אישה אחת ו-12 גברים. האישה, אסתר דומיניסיני, כיהנה בשנים 2012-2008.

     

    נכון לשנת 2015, נשים היוו רק כ-20% מחברי הדירקטוריון בחברות הציבוריות, וכ-10% בלבד כיהנו כיו"ר דירקטוריונים. מדובר בעלייה מאז 2007, אז עמד שיעורן של נשים דירקטוריות בחברות הציבוריות על כ-16%.

     

    פערי שכר

    הפערים המגדריים בשכר לשעה מתבטאים בכל רמות ההשכלה ובכל משלחי היד במשק. לכן אפשר להניח שהיקף התעסוקה הנמוך יחסית של נשים הוא סיבה אחת מני כמה סיבות לפערי השכר המגדריים. במילים אחרות, גם אם לא מתחשבים בעובדה שנשים נאלצות לעבוד פחות שעות מגברים מחוץ לבית, מסתבר ששעת העבודה שלהן שווה פחות משל גברים, גם כשרמת השכלתן ומשלח היד שלהן דומים לאלה של גברים.

     

    לפי הנתונים האחרונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פערי השכר הממוצע בין נשים וגברים עומדים על כ-35%. זוהי עלייה של 3% לעומת 2015. ההכנסה החודשית הממוצעת של גבר שכיר היא 11,664 שקל ברוטו ואילו ההכנסה של אישה שכירה - 7,633 שקל בלבד.

      

    בקרב בעלי השכלה גבוהה הנתון אף גבוה יותר ומגיע ל-39% הפרש. פערי השכר קיימים גם בענף ההיי-טק - בקרב בוגרות צעירות של מקצועות ההיי-טק יש הפרש של 7% ביחס לשכר הגברים ובקרב נשים בוגרות מגיל 40 הפער בשכר גדל ועומד על 18%.

     

    השכר החודשי הממוצע בעשרת העיסוקים הנפוצים בקרב גברים עומד על 13,858 שקלים, כפול מהשכר הממוצע בעשרת העיסוקים הנפוצים בקרב נשים, העומד על 6,561 שקלים בלבד.

     

    פערי שכר גבוהים קיימים גם במגזר הציבורי - דווקא המדינה כמעסיק יוצרת פערי שכר מגדריים. מנתוני 2016 במשרד לביטחון פנים, למשל, עולה כי השכר החציוני לנשים ב-2016 נמוך בממוצע ב-10,000 שקלים משכרם של הגברים. לפי נתוני השכר החציוני, במשטרת ישראל בכל הדרגות למעט ניצב נשים משתכרות פחות מגברים בדרגה הזהה להן. בשב"ס המצב חמור אף יותר, ופערי השכר ניכרים בכל הדרגות.

     

    הנתונים הסטטיסטיים מלמדים על שיעור ייצוג גבוה של נשים בקרב מקבלי השכר הנמוך, כולל מועסקים שמשתכרים שכר מינימום. רוב של 65% מהשכירים ששכרם החודשי אינו עולה על שכר המינימום הן נשים.

     

    אקדמיה

    על פי נתוני המועצה להשכלה גבוהה לשנת 2016-2015, 30% מהסגל האקדמי בישראל הם נשים וגם כאן - כאשר עולים בדרגים המספרים יורדים. 17% בלבד מהפרופסורים באקדמיה הם נשים. ובדרג הגבוה ביותר? מתשע אוניברסיטאות בישראל ישנה רק נשיאה אחת אישה - פרופ' רבקה כרמי מאוניברסיטת בן גוריון.

     

    גם ב-2018 עדיין ישנם תחומי לימוד "גבריים" ו"נשיים". ה"גבריים" ברוב המקרים מתגמלים יותר מבחינה כספית. תחומי הלימוד שבהם האחוזים הגבוהים ביותר של נשים הם מקצועות עזר רפואיים (83.1%) וחינוך והכשרה להוראה (80.2%). האחוזים הנמוכים ביותר של נשים נמצאים במדעים הפיזיקליים (37.1%), במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (29.9%), ובהנדסה ואדריכלות (28.1%).

     

    שילוב חיילות בצה"ל

    למרות פתיחתם של תפקידים רבים בפני נשים ושילובן במערך הלוחם בשנים האחרונות, יש עדיין תהליכים הבולמים את השתלבותן של חיילות במגוון תפקידים ובקצונה בכירה. חיילות סובלות גם מתופעת ההדרה ולעתים מאפליה. כיום הנשים מהוות 33% מכלל חיילי צה"ל ו-36% מדרגות הקצונה הנמוכות. אף שצה"ל הכריז על פתיחת 85% ממקצועותיו לנשים, כ-100 תפקידים מקצועיים בצבא עדיין סגורים בפניהן. רק 8% מכלל החיילות בצה"ל משרתות בתפקידי לחימה. שתיים הגיעו לדרגת אלוף מאז שצה"ל הוקם.

    קצינת מבצעים קרבית (ארכיון) (צילום: עפר מאיר) (צילום: עפר מאיר)
    קצינת מבצעים קרבית (ארכיון)(צילום: עפר מאיר)

    קבלת שירותים מהמדינה

    62.5% ממקבלי הסיוע בשכר דירה מטעם משרד הבינוי והשיכון הם נשים וכך גם 52% ממקבלי ההלוואות לרכישת דירה. בקרב דיירי הדיור הציבורי יש 47% נשים יחידות, 23% גברים יחידים ו-30% זוגות.

     

    40% ממקבלי הסיוע לפרט מטעם משרד הכלכלה - נשים. המספרים קטנים באופן משמעותי כשמדובר על מסלול עידוד תעסוקה בשכר גבוה, שבו רק 9% נשים, ובתחום היזמות, שכולל את תוכנית "תנופה" ליזמים בתחילת הדרך – נשים מהוות רק 5% ממקבלי הסיוע.

     

    41% ממקבלי שירותי השיקום והשירותים למוגבלות שכלית מטעם משרד הרווחה והשירותים החברתיים הם נשים. נשים מהוות 46% מהנהנים משירותי שיקום לנכים בקהילה של משרד הבריאות.

     

    קבלת מענקי מחקר ומלגות

    רק 33% ממקבלי מימון מחקרים ומלגות מטעם משרד המדע והטכנולוגיה - נשים. כשמדובר במימון פעולות בינלאומיות השיעור יורד ל-16% בלבד. נשים קיבלו רק 12% מהמענקים של משרד האנרגיה והמים ו-26% מהמלגות.

     

    ממדגם של 100 חברות שקיבלו מענקים מרשות החדשנות של משרד הכלכלה עולה כי 15% בלבד מהמנכ"לים היו נשים. משרד החקלאות ופיתוח הכפר העניק ל-127 חוקרים מענקים בשנה האחרונה, בהם רק 22% נשים, שקיבלו עוד פחות מהכספים - רק 14%.

    (אילוסטרציה) (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (אילוסטרציה)(צילום: shutterstock)
      

    מ-35 פרויקטים בתחום המלונאות שלהם משרד התיירות העניק מענקים בשנה האחרונה, בחמישה בלבד היו נשים בתפקידים בכירים או כבעלות מניות. 45% במימון מחקרים מדעיים מטעם משרד המדע והטכנולוגיה היו נשים, מקרב זוכי הקרן למחקר הנדסאי ויישומי היו רק 23% נשים ומקרב זוכי הקרן למחקרים דו-לאומיים רק 12% היו נשים.

     

    המגזר הציבורי

    החדשות הטובות הן שמספר הנשים שמכהנות כחברות כנסת עולה בהתמדה, ובכנסת הנוכחית, ה-20 במספר, הוא הגיע לשיא של 34 חברות כנסת. כך הגיעה ישראל מהמקום ה-70 בשיעור הנשים המכהנות בפרלמנט אל המקום ה-57 בעולם. בכנסת הקודמת עמד המספר על 27, וגם הוא היה הגבוה מאז קום המדינה.

    הכנסת. עלייה במספר הנבחרות (צילום: נועם מושקוביץ) (צילום: נועם מושקוביץ)
    הכנסת. עלייה במספר הנבחרות(צילום: נועם מושקוביץ)
      

    גם מספר השרות בממשלה הנוכחית הוא הגבוה ביותר מאז קום המדינה ועומד על ארבע מ-21 (כולל ראש הממשלה). מספר זהה היה בממשלה הקודמת וגם בממשלה ה-30. מאז קום המדינה כיהנו 17 נשים בלבד כשרות בממשלות ישראל. במשרדי הביטחון, ביטחון הפנים, האוצר, התשתיות, התחבורה ובמשרדים נוספים - מעולם לא כיהנה אישה. הממשלה ה-25, שהושבעה ב-1992, הייתה הראשונה שבה כיהנה יותר מאישה אחת.

      

    מעולם לא כיהנה אישה כנשיאת מדינת ישראל, וגם לא הייתה רמטכ"לית. רק אישה אחת כיהנה עד היום בתפקיד ראש הממשלה - גולדה מאיר בין השנים 1974-1969.

     

    בבית המשפט העליון מכהנות כיום ארבע שופטות מתוך 15. מספר השיא היה חמש שופטות, בעשור הקודם. מאז קום המדינה ועד היום כיהנו בבית המשפט העליון 11 שופטות ו-59 שופטים. מעולם לא כיהנה אישה כראש לשכת עורכי הדין או כמנכ"לית רשות השידור. שתי נשים כיהנו כיו"ריות הרשות, לעומת 11 גברים.

    נשיאת העליון, השופטת אסתר חיות (צילום: אתר בתי המשפט) (צילום: אתר בתי המשפט)
    נשיאת העליון, השופטת אסתר חיות(צילום: אתר בתי המשפט)

    ברוב משרדי הממשלה נשים הן מיעוט בקרב העובדים הבכירים - נשים מהוות רק 27% מהבכירים במשרד הכלכלה, 26% במשרד לביטחון פנים, 18% ברשות מקרקעי ישראל, 28% ברשות המיסים ו-33% במשרד ראש הממשלה.

     

    שיעור הדירקטוריות בחברות ממשלתיות נמצא בנסיגה בשנים האחרונות ועומד כיום על 36%. השיא היה בתחילת העשור הנוכחי, אז שיעור הנשים שכיהנו כדירקטוריות בחברות ממשלתיות עמד על 44%. ב-25 השנים האחרונות חלה עלייה מטאורית בשיעור הדירקטוריות. לשם השוואה, בשנת 1993 הנשים היוו רק כ-7% ממצבת הדירקטורים בחברות הממשלתיות בישראל.

     

    השפל הבולט ביותר בייצוג הנשי מגיע מכיוון השלטון המקומי. חרף מרכזיותו של השלטון המקומי, מתוך 257 ראשי רשויות המכהנים בישראל רק שש הן נשים - שיעור של כ-2% בלבד. שיעור נמוך של נשים נשמר גם בשאר התפקידים הבכירים בשלטון המקומי, ונשים מהוות רק 13% מכלל חברי המועצה בישראל. כמו כן, ב-98 יישובים אין כיום כל ייצוג לנשים.

     

    ארגוני הנשים: "הגענו להישגים אך הדרך עוד ארוכה"

    מנכ"לית שדולת הנשים בישראל, מיכל גרא מרגליות, אמרה בעקבות הנתונים כי "ישראל של שנת 2018 היא עדיין גברית. התפקידים הבכירים בכל תחום מאוישים בידיהם, מוקדי קבלת ההחלטות הם עם רוב גברי מובהק, ואין חשיבה איך חלוקת המשאבים משפיעה אחרת על גברים ועל נשים וקבוצות מוחלשות נוספות בחברה. אבל ישראל של שנת 2018 היא גם הזדמנות. הציבור כבר לא מקבל את התפיסה הישנה והעבשה שרק גברים יכולים לנהל את המדינה ואת הכלכלה".

     

    לדבריה, "אנחנו חותרות לעולם שבו מגדר כבר לא יהיה חסם. עולם שבו כל ילדה ונערה יוכלו לשאת עיניהן לכל תפקיד שהוא, למצוא שם מודלים לחיקוי ולדמיין את עצמן יום אחד בנעליהן. יש לנו עוד הרבה עבודה, יש לנו מדיניות רבה לשנות, יש לנו סדרי עדיפויות לתקן - אבל אנחנו חלק משמעותי מהמרחב הציבורי, כל מרחב ציבורי. לא ניתן לדמיין שום שדה מקצועי בישראל של 2018 ללא נשים. זה עדיין לא מספיק, אבל המגמה ברורה, והיא לא תשתנה. אנחנו כאן כדי לשגשג".

    מנכ"לית שדולת הנשים מיכל גרא מרגליות ()
    מנכ"לית שדולת הנשים מיכל גרא מרגליות

    יו"ר נעמת, גליה וולוך (צילום: צביקה טישלר) (צילום: צביקה טישלר)
    יו"ר נעמת, גליה וולוך(צילום: צביקה טישלר)
    יו"ר נעמת, גליה וולוך, אמרה כי "הדרך לשוויון מגדרי ושוויון הזדמנויות אמיתי עוד ארוכה. אין יום שבו אנו לא נחשפות לאירועי הדתה והדרה – בצה"ל, במרחב הציבורי, בכל מקום. נשים הן עדיין מיעוט כמעט בכל שדרת התפקידים הבכירים בישראל ובמוקדי קבלת ההחלטות. הפתרון, כמו בתחומים רבים, מתחיל כבר בגיל הרך ובמערכת החינוך. זו הסיבה שהוצאנו לדרך בנעמת תוכנית לחינוך מודע מגדר החל מהגיל הרך. אנו מכשירות מטפלות במעונות להקנות לבנות ולבנים ערכים של שוויון מגדרי כבר בשנים הראשונות עוד לפני שמתקבעים סטריאוטיפים מגדריים. אין ספק שהגענו ללא מעט הישגים, בצוותא עם השותפות האמיצות שלנו, אך המאבק לא מתקרב אפילו לסיום".

     

    טענה דומה השמיעה יו"ר ויצו העולמית, פרופ' רבקה לזובסקי, שאמרה כי "למרות הישגים משמעותיים בעשורים האחרונים, בישראל של שנת 2018 פערים בין המינים בשוק העבודה ובהבניות החברתיות עוד נפוצים, ויש להם ביטויים בשכר, בשיעור הנשים במשרות בכירות, בשילוב חיילות בצה"ל ובהדרתן, בהטרדות ובאלימות נגד נשים. זה חייב להשתנות. המאבק לשוויון אינו עניין של נשים בלבד, הוא מאבק חברתי הנוגע לכל אחד ואחת מאיתנו, על דמותה ועל שיפור פניה של כלל החברה במדינה".

     

    מנכ"לית מרכז אדוה, ברברה סבירסקי, אופטימית. היא טוענת כי למרות הפערים הגדולים, השקיפות שנוקטים משרדי הממשלה ביחס לסוגיית האפליה המגדרית מעוררת תקוות. "בישראל הגדילו לעשות, ובכל משרד ממשלתי ובכל סוכנות ממשלתית יש לפרט את התקצוב המגדרי", אמרה סבירסקי. "ישראל בהחלט מובילה בתחום הזה, ושאפו גדול למקבלי ההחלטות, זה מאוד משמח אותי שיש הוראה כזו מלמעלה. ישראל מאוד מתקדמת בעולם בתחום הזה, אולי איסלנד ושבדיה מתקדמות באותה מידה. יש משרדים שקלטו היטב את מה שיש לעשות, כמו משרד העלייה והקליטה. בנוסף, בשנה האחרונה 'מרכז אדוה' הוביל עשייה מקומית שבה לקחו חלק קבוצות נשים משש רשויות מקומיות - תחילה למדו את האסטרטגיה של הטמעת חשיבה מגדרית ובהמשך יישמו אותה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים