שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מוליץ' וחצי / אישית לוחצת
    הענק הסרבי על מוטי ברשצקי: "הוא המסי של הפועל ת"א". הקשר נמוך הקומה על מוליץ': "הוא ארוך וכיף לשלוח לו כדורים"

    לפני שלושים שנה ליהק הבמאי איוון רייטמן את ארנולד שוורצנגר (1.88 מטר) ודני דה־ויטו (1.47) לסרט "תאומים". נראה שבהפועל ת"א שאבו ממנו השראה, ובחודשיים האחרונים מובילים את הקבוצה כל הדרך חזרה לליגת העל פייסל מוליץ' ומוטי ברשצקי, עם אותו הפרש גבהים בדיוק.

     

    לטבלת הליגה הלאומית בכדורגל

     

    הסרבי מוליץ' (23), שהגיע בחלון ההעברות האחרון מהפועל עכו, מתנשא לגובה של 2.03 מ’, בעוד ברשצקי (21) שהצטרף בעונה שעברה מהפועל ר"ג נעצר על 1.62 מ’. מוליץ' מתפלל מדי יום במסגד ביפו, ואילו ברשצקי עושה את דרכו לבית הכנסת. ביום שני האחרון הם הצטיינו בניצחון 0:4 על הפועל כפר־סבא, שפתח פער של 11 נקודות מהמקום השלישי.

     

    ברשצקי ומוליץ'. פער של 41 ס"מ (צילום: עוז מועלם) (צילום: עוז מועלם)
    ברשצקי ומוליץ'. פער של 41 ס"מ(צילום: עוז מועלם)

     

    בראיון זוגי עם השניים הם מתייחסים קודם כל לגובה, איך לא. ברשצקי: "היתרון שלי שאני הרבה יותר קליל וזריז, בשטחים קטנים קל לי יותר לעומת פייסל. החיסרון הוא כשמגיעים המאבקים הפיזיים ואתה לא שם לב שאתה נופל בגלל שאתה שוקל מעט". מוליץ' נותן את זווית הראייה שלו: "היו לי הרבה בעיות בשנים הראשונות שלי כמקצוען. כשהייתי צעיר יותר הייתי מהיר מאוד, אבל פתאום צמחתי וזה השפיע על צורת המשחק שלי. אני עומד באמצע הרחבה ומחכה לנגוח, אבל אני כובש גם הרבה שערים עם הרגליים".

     

    ברשצקי: "לא יכול להגיד שמסי היה המודל שלי, הוא אחד לכמה מיליונים, אבל הסתכלתי תמיד על ג'ובינקו (1.63 מ') ששיחק ביובנטוס, או אינסינייה (1.63) ומרטנס (1.69) מנאפולי". מוליץ' לא מסכים איתו: "מוטי הוא המסי של הפועל ת"א. הוא שחקן טוב מאוד עם טכניקה מעולה, אני אוהב לשחק איתו". הפרגון מגיע גם מכיוונו של ברשצקי: "כיף לשחק איתו, כי רוב הסיכויים שאת הכדור שיגיע אליו הוא ינגח פנימה, בדיוק כמו שעשינו בשער הראשון נגד כפר־סבא. הוא שחקן ארוך וכקשר כיף לשלוח אליו כדור והוא יסתדר איתו".

     

    מוליץ' מספר על הילדות: "בבית הספר בנובי פאזאר בסרביה לא הייתי בכלל אחד הגבוהים, היו איתי כמה שחקני כדורסל שלא ראו אותי". ברשצקי: "אני כבר חסין להקנטות, אפילו נהנה מזה. למשל, כשאנחנו מצלמים ברכות לילדים, תמיד בקבוצה צוחקים ושואלים אם אני מברך את הילד או שהוא אותי".

     

    מוליץ. "בסרביה לא הייתי אחד הגבוהים" (צילום: אורן אהרוני) (צילום: אורן אהרוני)
    מוליץ. "בסרביה לא הייתי אחד הגבוהים"(צילום: אורן אהרוני)

     

    פציעות בגרמניה ועצבים בבלגיה

    למרות גילו הצעיר, מוליץ' עבר כבר קריירה רבת תהפוכות. בגיל 17 הוא שותף במשחק אחד בקבוצת נובי פאזאר, אבל אחר כך המאמן רצה להחזיר אותו לנוער. "כעסתי עליו ולא הסכמתי, דרשתי מאבא שלי שיעשה הכל להביא לשחרור. עברתי עם המשפחה לגרמניה והגעתי להתרשמות במינכן 1860, הקבוצה הכי גדולה בליגה השנייה בגרמניה. התחלתי במילואים ומשם עברתי לקבוצה הבכירה, אבל סבלתי מפציעות בברכיים ובקרסול בגלל הצמיחה המהירה שלי. לא הסתדרתי שם עם המאמן, הוא עיצבן אותי, שיחקתי 13 משחקים ועזבתי".

     

    מוליץ' עבר למוסקרון, אבל גם שם היו בעיות: "היו לי רק עצבים בבלגיה. במשחק הבכורה שלי נכנסתי וכבשתי, אחר כך הפכתי לשחקן ספסל, עד שהכניסו אותי, הוצאתי את כל העצבים על שחקן יריב וקיבלתי כרטיס אדום. בבלגיה השופטים עדינים, לא אוהבים אגרסיביות. עונה אחר כך לא הייתי בכלל בסגל, למרות שהתאמנתי מצוין. התחלתי לעשות בלגן, באחד האימונים הרבצתי לשני שחקנים".

     

    ממש אגרופים?

    "יותר", הוא צוחק. "הרגתי אותם, אבל הבעיה שהיו שם הרבה עיתונאים וצילמו הכל. התמונות רצו בעיתונות בבלגיה ולכן הורידו אותי לליגת המילואים. הגעתי לאחד האימונים ופתאום אני רואה את האוטובוס של הקבוצה חולף על פניי. לקחתי את הרכב של הבן של המנהל המקצועי ורדפתי אחרי האוטובוס. עקפתי אותו משמאל וכמעט נכנסתי במכונית שממול, ומי היו שם? עיתונאים. למחרת המנהל המקצועי שאל אותי למה לקחתי את הרכב מהבן שלו, אמרתי לו 'פאק יו, לא חיכיתם ולא כיבדתם אותי'. קיללתי גם את המאמן, הוא היה אדם קר".

     

    רפואה. מבסוט מהצמד (צילום: אורן אהרוני) (צילום: אורן אהרוני)
    רפואה. מבסוט מהצמד(צילום: אורן אהרוני)

     

    גם בארץ צריך לפחד ממך?

    "מה פתאום. אני נותן רק למי שמגיע. הם גרמו לי להיות ככה, חשבו שאני ילד".

     

    את העונה הנוכחית הוא התחיל בעכו, שם הבקיע שער אחד, בניצחון 0:2 על מכבי חיפה. "לא יודע למה לא שיחקתי יותר בעכו, פתחתי את העונה טוב, אבל הפעם הבטחתי לעצמי שאני לא עושה בלגן. כשהגיעה הצעה מהפועל ת"א, ישר רציתי לשחק בקבוצה גדולה יותר, המועדון הכי גדול בארץ, גם כשהוא בליגה השנייה".

     

    דיכאון במכבי חיפה, פריחה בר"ג

    הקריירה של ברשצקי סולידית יותר. "הלכתי למבחנים בנערים ב' במכבי חיפה. כבר עברתי לגור בפנימייה, אבל הייתי שחקן מחליף וזה גרם לי דיכאון, ביקשתי לעזוב אחרי חצי שנה. הייתי בשנתון של נטע לביא, שון וייסמן וערן ביטון. בגיל 15 כבר התאמנתי עם הנוער של הפועל ר"ג, ותוך שנתיים כבר הייתי בבוגרים של גיא לוי".

     

    ברשצקי. לא שרד במחלקת הנוער של מכבי חיפה (צילום: עוז מועלם) (צילום: עוז מועלם)
    ברשצקי. לא שרד במחלקת הנוער של מכבי חיפה(צילום: עוז מועלם)

     

    באמצע העונה שעברה הגיע להפועל ת"א, אבל לא הצליח להציל אותה מירידה. "זה כתם לכל דבר. לא זוכרים כמה שיחקתי, כמה הייתי או מתי הגעתי. ברור שיזכרו את אלו שיחזירו

     את הקבוצה לליגה הבכירה, אבל את הירידה יזכרו לי יותר.

     

    "בעונת הירידה שאלתי את עצמי אם המעבר היה בכלל שווה, אבל הפועל זה מקום מטורף. קיבלתי תמיכה, הודעות וטלפונים. בשבילי המעבר היה של שמיים וארץ, התרגלתי ל־200 צופים בהפועל ר"ג ופתאום 8,000 בליגה הלאומית. בר"ג אתה יכול להירדם חמישים דקות, בת"א תמיד דוחפים אותך".

     

    ברשצקי מתייחס כבר לעונה הבאה: "ברור שהסגל הנוכחי לא יספיק לפלייאוף העליון. לא יודע מה הבעלים יעשו, אבל הם לא ירצו לראות את הפועל מדשדשת. השנה אנחנו במקום הראשון בלאומית ולא משחקים טוב, הקהל שמח, אבל אני לא רוצה לראות את הפועל משחקת ככה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מוליץ' וחצי / אישית לוחצת"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים