שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    "יום האישה? רק מנציח את אי-השוויון"
    נשים בישראל עצמאיות, זכות הבחירה ניתנת להן והן אחראיות לגורלן. יום למחרת יום האישה עדיין תהיה אפליה מגדרית ואי-שוויון במספר הנשים שמקבלות פרס ישראל לעומת גברים. יעל ולצר לא רוצה שימחאו לה כפיים

     

     

    כל שנה ב 8 במרץ אני מתעוררת ליום, שאני מתנגדת למהותו. זה התאריך שנקבע על-ידי האו"ם כיום האישה הבינלאומי, במטרה לציין את הישגי הנשים בתחומים שונים ולהעלות את המודעות לזכויותיהן. במדינת ישראל של 2018 אין עוד מקום ליום הזה. נשים בישראל הן עצמאיות, זכות הבחירה ניתנת להן, הן אחראיות לגורלן. יש מקום ליום כזה באיראן או בסעודיה - או להבדיל בחברה החרדית שלנו - מקומות שבהם המהפכה הנשית רק בתחילתה.

     

    יום האישה בעיניי רק מנציח את האי-שיוויון בין נשים לגברים, וממשיך לבדל אותנו הנשים. עלינו לפעול כל השנה למען השוויון. להמשיך להתנגד לאפליה בשכר על רקע מיגדרי, למחות על חוסר פרופורציה מספרית לטובת הגברים בדירקטוריונים, ונגד האי-שוויון הזועק במספר הנשים מול הגברים בקבלת פרס ישראל. אנחנו לא צריכות שימחאו לנו כפיים יום בשנה. אנחנו צריכות לנהל את עצמנו נכון לעבר המטרות שסימנו בכל יום ושעה.

     

    עוד אני מתמרדת נגד ה"מסחרה" שעושים ארגונים וחברות מסחריות ביום הזה כביכול בשם ובשביל הנשים. ב-9 במרץ הם סופרים את הקופונים שגזרו מהיום הזה ואנחנו חוזרות לנהל לבדנו את הקרבות על המעמד והזכויות. אגב, חשבתם למה למשל אין יום הגבר?

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים