בדרך למפגש בין טראמפ לקים: האיומים ההדדיים הביאו לפריצת הדרך
סין, האחות הבוגרת והמפרנסת של צפון קוריאה, חששה שעימות בין טראמפ לקים יביא למלחמה גרעינית, ועמלה רבות כדי שהמפגש יתקיים. ואולם, הוויתור הצפון קוריאני על ניסויים בנשק גרעיני וטילים בליסטיים הוא לא משהו שאפשר לבנות עליו. מה תלמד איראן מכל זה, ואיך יושפע המזה"ת מהפגישה?
אך כבר עכשיו, עוד לפני שהפגישה מתקיימת, ניתן לומר שמדיניות ההליכה על הסף של שני מנהיגים השתלמה לשניהם. היו במערב רבים שטענו שהמדיניות הזאת היא חסרת אחריות, וכי צחצוח החרבות בין הדיקטטורה הצפון קוריאנית וארה"ב עלול להוביל למלחמה. אבל במבחן התוצאה אפשר לומר שדווקא האיומים ההדדיים שהיו גם מגובים בהכנות של ממש לעימות צבאי ובסנקציות כלכליות, הם שהביאו לפריצת הדרך.
אפשר לומר שאת התפנית המפתיעה של יחסי צפון קוריאה וארה"ב הביאו הסינים והסנקציות החמורות שהאו"ם וארה"ב הטילו על צפון קוריאה. הסנקציות איימו להביא את העם הצפון קוריאני אל סף רעב ואף למנוע את ההצטיידות בחומרים הדרושים לפיתוח מערכות הנשק, האטום והטילים שצפון קוריאה מפתחת.
כמו במקרה של איראן, גם צפון קוריאה נכנעה לשילוב בין סנקציות כלכליות נשכניות ללחץ סיני שהיה גם הוא בעצם לחץ כלכלי. רק סין מספקת היום לצפון קוריאה את הדלק ואת חומרי הגלם שהיא זקוקה להם. בלי הסחר עם סין, הצפון קוריאנים יגוועו ברעב פשוטו כמשמעו.
האיום הזה מקנה לצפון קוריאה מעמד של מעצמה גרעינית בקנה מידה עולמי. אפילו אם האיום על ארה"ב הוא רק בשלבי התפתחות. מכאן, שלצפון קוריאה אין מה להפסיד מקיום מפגש בין טראמפ לקים ג'ונג און. גם אם המפגש יהיה מוצלח מאין כמוהו, הוא רק יהיה פתיחתו של תהליך שמטרתו פירוק חצי האי הקוריאני מנשק גרעיני.
המשא ומתן במסגרת תהליך זה יימשך שנים ובינתיים תוכל צפון קוריאה להמשיך ולפתח את הידע ואת יכולות הייצור. כך שבעוד שנתיים-שלוש, אם התהליך ייכשל או שצפון קוריאה תחליט להפוך את עורה, היא ממילא תהיה מסוגלת לייצר ולנסות נשק גרעיני וטילים בליסטיים בין יבשתיים מהמקום שבו היא נמצאת עכשיו ואולי אפילו משלב מתקדם הרבה יותר. כך שהוויתור הצפון קוריאני על הניסויים בנשק גרעיני וטילים בליסטיים הוא לא משהו שצריך לבנות עליו.
גורם נוסף שהביא להסכמה המפתיעה של טראמפ ואון לפגוש זה את זה היא דרום קוריאה. הדרום קוריאנים לא רוצים מלחמה עם הצפון וחוששים ממנה – בצדק. והם עושים הכול כדי לרצות את מנהיגי צפון קוריאה כדי שזה לא יקרה. אך בעיקר הם לוחצים על האמריקנים לבל יממשו את איומיהם. המהלכים הדרום קוריאניים בחודשים האחרונים לצד הלחץ הסיני והסנקציות, היו כנראה הגורם הממשי שהביא להפחתה משמעותית של המתח בין צפון קוריאה וארה"ב.
Win Win Situation
עצם ההכרזה על פגישה מעניקה לשני המנהיגים הישגים מרשימים: קים ג'ונג און קיבל מה שסבו ואביו לא הצליחו להשיג, אף שרצו בכך מאוד מאוד – את הכרת ארה"ב בלגיטימיות של צפון קוריאה כמדינה ריבונית.
פגישה בין השניים פירושה הכרה דיפלומטית רשמית של ארה"ב בצפון קוריאה. רשמית שורר עדיין מצב מלחמה בין ארה"ב שמכירה רשמית רק בדרום קוריאה וטוענת שצפון קוריאה היא ישות מדינית לא חוקית. כך היה מאז מלחמת קוריאה בשנות ה-50, שהסתיימה בשביתת נשק המתקיימת עד היום.
כעת מכירה ארה"ב דה פקטו בצפון קוריאה וזה ניצחון אדיר למנהיג הצעיר, נכדו של קים איל סונג, מייסד צפון קוריאה והאיש שכל חייו נלחם באמריקנים. כל השנים טענה צפון קוריאה שהיא חייבת להקים צבא ענק ולצייד אותו במיטב הנשק כיוון שארה"ב שאינה מכירה בה תנסה לכבוש את צפון קוריאה ולאחד אותה עם דרום קוריאה השייכת למחנה המערבי. ברגע שבו נשיא אמריקני ייפגש עם מנהיג צפון קוריאה, החשש הזה יפחת במידה רבה.
טראמפ השנוי במחלוקת, שכישוריו בניהול מדיניות ועובדים לא נחשבים במיוחד במערב, זכה גם הוא בניצחון דיפלומטי ענק: צפון קוריאה ויתרה לפי שעה על דרישתה שארה"ב לא תערוך תמרונים צבאיים משותפים עם דרום קוריאה, והמנהיג קים מוכן להיפגש עמו מבלי שזה יסיר אפילו סנקציה אחת ממערך הסנקציות הכלכליות הקשות שהוטלו ביוזמת ארה"ב על צפון קוריאה. טראמפ שהעליב את מנהיג צפון קוריאה, התייחס אליו בזלזול ואיים להשמיד את ארצו, יהיה הנשיא האמריקני הראשון שייפגש עמו, פחות או יותר על פי התנאים שהכתיב.
ואולם, כדאי להתייחס לאירוע במעט ספקנות בריאה. ראשית מפני שפרטי מפגש הפסגה לא סוכמו עדיין, והכול עוד עלול להתפוצץ על שאלות כמו היכן ייפגשו המנהיגים, מה יהיה סדר היום, מי יהיה נוכח בפגישה.
שנית, מפני שלצפון קוריאה יש מסורת ארוכה של הסכמות כביכול להתפרקות מנשק גרעיני בתמורה להטבות כלכליות מהמערב ומיפן. אך צפון קוריאה הפרה שוב ושוב את התחייבויותיה, המשיכה לקבל דלק וחיטה מארה"ב, אבל בה בשעה עמלה בסתר ובגלוי על העשרת אורניום ופיתוח יכולותיה הגרעיניות.
הצפון קוריאנים אינם בדיוק שותף להסכמים שאפשר לסמוך עליו, ולכן צריך למתן את השמחה. ביפן וגם בדרום קוריאה מודעים היטב לעובדות האלו, ולכן ליפנים יש סיבה לחשוש שאם הם לא יהיו שותפים להסכמות בין ארה"ב לצפון קוריאה, הם יצטרכו לשלם את מחיר הארוחה החגיגית ואחר כך גם לפנות את השיירים וההריסות אם ההסכם יופר.
נקודה נוספת נוגעת לנו. איראן יושבת ומסתכלת מה קורה בין צפון קוריאה לארה"ב, אם המדיניות של הנשיא טראמפ תצליח בהקשר זה, סביר לגמרי להניח שהמהלך ישפיע על מדיניותם של האייתוללות בהתנהלות מול ארה"ב. לעומת זאת, אם הצפון קוריאנים יוליכו את ארה"ב שולל או יחדשו את העוינות כלפיה - גם זה ישפיע ולא לטובה על התנהלותה של איראן בסביבה המזרח תיכונית.
כך למשל, אם טראמפ ילך על הסף עם איראן בנוגע להסכם הגרעין, איראן עלולה לנהוג כמו צפון קוריאה, להסכים להסכם תיקון או לשינויים בהסכם המקורי או לחלופין – על סמך מה שיקרה בצפון קוריאה – איראן עלולה לחדש את ייצור הנשק הגרעיני. צריך לזכור שאיראן וצפון קוריאה משתפות פעולה בפיתוח טילים בליסטיים וכנראה גם בפיתוח הגרעין למטרות צבאיות. לכן מפגש בין טראמפ לקים ג'ונג און בחסות סינית יהיה בעל משמעות גם עבורנו.
לפנייה לכתב/ת 
