שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    סקופ: יש תיאטרון ישראלי בניו יורק
    מור כהן ויוני ונדריגר מביאים לארה”ב את הלהיט הישראלי המצליח ‘סקופ’ ומעלים אותו עם שחקנים ישראלים בשתי שפות. ניסיון מרתק
    בשבוע הבא תעלה בניו יורק ההפקה הראשונה של קבוצת האמנים הישראלים- the Israeli artist project, ששמה לה למטרה ליצור כאן בארה״ב יצירות ישראליות בעברית ובאנגלית. את העבודה המשותפת הם בחרו להשיק עם ההצגה ׳סקופ׳, שעלתה בהצלחה לפני כמה שנים בישראל.

     

    את קבוצת האמנים הישראלים הקימו בהשראת העבודה על ׳סקופ׳. ״עם כל אנשי המקצוע הישראלים שהצטרפו, מכל התחומים, מבימוי ועד משחק, הבנו שכולנו אמנים שרוצים להציג כאן אמנות ישראלית, לקהל ישראלי וקהל אמריקאי והרעיון הוא לגשר על התרבויות”, מסבירים השניים שעומדים מאחורי הרעיון, האמנים מור כהן ויוני ונדריגר, “מגיעות לכאן הצגות ישראליות שעוברות עידון בכדי להתאים לקהל אמריקאי ואנחנו רצינו להביא משהו שיותר תואם את המקור. יש הרבה מאוד ישראלים שחיים פה ואין להם את המענה הזה״.

     

    ההצגה מחזירה אותנו לישראל של שנות התשעים. כאשר נכדתה בת השלוש של פאטימה רחים נזקקת לניתוח לב דחוף בניו יורק, היא פונה לעיתונאי בני מינטוב בבקשה לעזור לה באיסוף תרומות לניתוח באמצעות כתבה בעיתון. בקשתו של מינטוב לכתבה נדחית והוא עושה כמיטב יכולתו על מנת לאתר מקורות מימון אחרים. בשנת 2011 מגיעה נורה מרסי, סטודנטית מאוניברסיטה בארצות הברית, אל ביתו של מינטוב, כדי לראיין אותו לעיתון האוניברסיטה, בעקבות סרט שצולם על פי רב מכר שכתב. איש מהם לא משער לאן יוביל הראיון.

     

    עברית ואנגלית. קאסט השחקנים של 'סקופ' ()
    עברית ואנגלית. קאסט השחקנים של 'סקופ'

     

    ״הסיפור של סקופ במנטליות ובמהות מאוד ישראלי״, מסבירים כהן ו-ונדריגר, ״דרך הסיפור נבחן טבע האדם. בחרנו להציג מחזה שעוסק באנושיות. סיפור ישראלי שעוסק למעשה, במשהו אוניברסלי״.

     

    ונדריגר וכהן הפכו בעצמם אוניברסלים רק בשנים האחרונות. ״אני חושבת שההופעה הראשונה שלי הייתה בגיל 9 במחזמר בפתח תקווה”, מספרת מור על הוותק שצברה במשחק. ״אמא שלי מספרת שיום אחד בגיל שנה שמעה אותי בוכה וכשהגיעה הפסקתי, וכך כמה פעמים, עד שגילתה שאני מתאמנת לפרצופים של בכי מול המראה״.

     

    לאורך שנים כהן עסקה במשחק ויצירה במסגרות שונות, ואחרי שזכתה במקום השני בסדנת מונולוגים של Conservatory of Dramatic Arts בניו יורק הגיעה לממש את הפרס שלה בדמות קורס אינטנסיבי בן חודש ימים בעיר הגדולה. ״ככה התאהבתי בניו יורק. הבנתי כמה זה מדהים לעשות רק מה שאני אוהבת כל הזמן״.

     

    בעוד רבים מספרים על התחרות והקושי העצום להשתלב כאן בשוק העבודה של עולם הבמה והבידור, כהן דווקא מרגישה שאין סוף להזדמנויות. ״הגעתי עם

    תכנית להירשם ללימודים, כדי לוודא שאני מסוגלת בכלל לשחק באנגלית אבל ראיתי שזה ממש סבבה. אחרי שסיימתי את הלימודים הבנתי שבעיר הזו יש כל כך הרבה היצע. זו עיר על סטרואידים ואם את רוצה לעבוד, את תעבדי. לכל נישה יש קהל. הצטרפתי לקבוצת תיאטרון ׳אמיו׳ שמעלה הצגות כל חודש. צילמתי סרטים (את שמותיהם היא מנועה מלפרסם בשלב זה), יצא לי לביים להפיק ולשחק בסרט הקצר ׳ניו גלילאות׳ שעכשיו אנחנו נוסעים אתו לפסטיבל קאן. זה התחיל ממחזה שכתבנו בקבוצת התיאטרון שלנו״.

     

    ורדינגר הבין גם הוא שניו יורק היא המקום בשבילו. ״עד לפני כמה שנים לא עסקתי במשחק. הייתי מפיק וידאו בצבא, למדתי קולנוע בבוסטון והייתי פעיל חברתי״. אחרי כמה שנים בבוסטון שב לישראל ולפתע כשהוא מתלווה להפקות מקוריות רבות, הוא לא יכול שלא להתפעל מהקסם של עולם המשחק. ״נהניתי לראות שחקנים עובדים, ומצאתי את עצמי שם. התחלתי לקחת קורסים, ושמחתי להצטרף לכל תפקיד בכל מצב. כל מי שחסר לו שחקן, ידע שאני אשמח להיות שם. באתי מהפקת קולנוע ולא ידעתי הרבה על תיאטרון, לכן התחלתי ללמוד לעומק״.

     

    כך הגיע אף הוא לניו יורק, כשהוא כעת בשנת המאסטר ללימודיו. באופן מקרי לגמרי שמע על ההצגה ׳סקופ׳. ״סיקרן עניין אותי הקונספט של הצגה שעושים בשתי השפות. המחזאי יאיר פקר אישר למור ולי להעלות את ההצגה כאן בניו יורק. הוא הציע למור להפיק בעברית ולי באנגלית, אבל אז הבנו שאנחנו רוצים להעלות את שניהם ביחד״.

     

    השניים עמלו להפוך את הרעיון למציאות. ״אנחנו מרגישים כמו אבא ואבא של ההפקה״, מספרת מור. ״היה תרגום של ההצגה, אבל הרגשנו שיש לעדכן את התרגום הקיים, ערכנו מחדש את התסריט כך שיהיה שוויוני עם שלושה בנים ושלוש בנות וליהקנו קאסט מאוד מאוזן של ישראלים״. בין השחקנים הישראלים בקאסט- רון אורלובסקי, עדן רובינפור, גלית פלנר ומיכאל עינב.

     

    את ההצגה מביימת שרלוט כהן, במאית ישראלית -דנית ואת המוזיקה המקורית יצר דיוויד ברוזה. ״המחזה שנון, הקאסט מעולה וזו עבודה ראשונה מסוגה, להעביר מחזה בשתי שפות. התהליך היה קשה ומאתגר יותר משחשבנו אבל זה השתלם. ההצגה נותנת טעם של בית״, מסכימים שניהם, ״מזכירה את כל הדרמות שרואים על הבמות בישראל, כאלו שגורמות לחשוב להתגעגע”.

     

    www.scooptheplay.com

     

     

     

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים