שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    משבר הגיוס: החוק אושר בוועדה, ישראל ביתנו הגישה ערר
    בניסיון למנוע בחירות אישרה ועדת השרים לחקיקה את חוק הפטור מגיוס. אלא שהשרה לנדבר מישראל ביתנו התנגדה לחוק והגישה ערר. כעת הוא יעלה להצבעה מחודשת בוועדה או במליאת הממשלה. מנדלבליט: יש מניעה חוקתית לקדם החוק. שקד לאולפן ynet: "הוא ישונה ויתואם עם היועמ"ש ועם משרד הביטחון"

     

    השרה שקד באולפן ynet    (צילום: חגי דקל)

    השרה שקד באולפן ynet    (צילום: חגי דקל)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    משוכה ראשונה עברה: חוק הפטור מגיוס, במסגרת ההצעה שניסח ח"כ יואב בן צור (ש"ס), אושר הבוקר (ב') בוועדת השרים לענייני חקיקה בניסיון למנוע בחירות מוקדמות שיתקיימו עוד השנה. השרה סופה לנדבר מישראל ביתנו, החברה בוועדה, השאירה פתק שבו כתבה כי היא מתנגדת לחוק, אך לא נכחה בהצבעה.

     

    עם זאת הגישה לנדבר ערר על החוק, שעבר בוועדת השרים. המשמעות: עיכוב בהצבעה בקריאה טרומית בכנסת משום שהערר מחייב את הבאת החוק לדיון והצבעה מחדש בוועדת השרים או במליאת הממשלה.

     

    עדיין לא ברור כיצד תצביע סיעת ישראל ביתנו במליאת הכנסת כשהחוק יובא להצבעה. יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן עדיין לא הביע את עמדתו בנושא לאחר השגת הפשרה. הוא צפוי להתייחס לנושא בישיבת הסיעה אחר הצהריים.

    השרה סופה לנדבר (צילום: אלכס קולומויסקי) (צילום: אלכס קולומויסקי)
    השרה סופה לנדבר(צילום: אלכס קולומויסקי)

    עם זאת, גורמים בכירים במשרד המשפטים אמרו כי ההצעה אינה עומדת בכללים ובתנאים שהציג בג"ץ בקשר לשוויון בנטל. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט אמר לשרת המשפטים איילת שקד כי יש מניעה חוקתית לקדם את החוק כיוון שהוא עומד בסתירה לערך השוויון. שקד מצידה תתקדם הלאה להצבעה בקריאה טרומית, בהנחה שבשלב מאוחר יותר יתמודדו עם הבעיה ולא יילכו עכשיו לבחירות.

     

    לדברי הבכירים, אם וכאשר יוחלט על המתווה המקובל על סיעות הקואליציה ועל ראש הממשלה, יהיה מדובר בהצעת חוק ממשלתית, ובמקרה כזה לפני הכנתה לקריאה שנייה ושלישית יחווה היועץ המשפטי לממשלה את דעתו הסופית בשאלת תקינותה. כלומר, אם היא עומדת בתנאי השוויון של הנשיאה בנטל, כפי שניסח אותם בג"ץ. רק אז ימסור היועץ המשפטי לממשלה את החלטתו.

     

    עיקרי הצעת החוק של ח"כ בן צור: יעד של 3,800 מתגייסים חרדים לצה"ל ולשירות לאומי מדי מחזור ועלייה הדרגתית במספר בהמשך. בנוסף, החוק לא יכלול סנקציות ותמריצים, אולם יכלול סעיף שקובע כי בכל חמש שנים תבחן הממשלה את יעדי הגיוס הכלליים בקרב המתגייסים החרדים - ואם לא יעמדו בהם, החוק יפקע.

    ימסור את החלטתו רק בהמשך. היועמ"ש מנדלבליט (צילום: אוהד צויגנברג) (צילום: אוהד צויגנברג)
    ימסור את החלטתו רק בהמשך. היועמ"ש מנדלבליט(צילום: אוהד צויגנברג)

    עוד לפני דברי הבכירים, שרת המשפטים איילת שקד, שהייתה ממובילות הסכם הפשרה, אמרה בריאיון לאולפן ynet כי אין צורך בבחירות בלי שום עניין מהותי ואמיתי.

     

    "מדינת ישראל היא לא דמוקרטיה בהפרעה ולא רפובליקת בננות. במשבר הזה כולם צודקים וכולם צריכים להתפשר", הבהירה השרה מהבית היהודי. "שר האוצר צודק שעל אף שלא צריך להעביר את התקציב, התחייבו להעביר את התקציב, ובהתחייבויות צריך לעמוד. החרדים צודקים שצריך להעביר חוק גיוס חדש, אבל לא חייבים להעביר אותו עכשיו בשלוש קריאות, יש עוד זמן, ושר הביטחון צודק שהחוק צריך להיות מתואם איתו".

     

    בעקבות דבריהם של הח"כים מישראל ביתנו ולקראת התייחסותו של שר הביטחון אביגדור ליברמן שלפיה המפלגה תצביע נגד החוק, הדגישה שקד כי היום תעבור הצעת החוק רק בקריאה טרומית, ואחר כך יתואם הליך החקיקה עם היועמ"ש וגם עם משרד הביטחון. "החוק עוד ישונה בוועדת חוץ וביטחון והנוסח שלו יהיה מתואם עם משרד הביטחון", הבהירה.

    "כולם צודקים וכולם צריכים להתפשר". השרה שקד (צילום: הלל מאיר/TPS) (צילום: הלל מאיר/TPS)
    "כולם צודקים וכולם צריכים להתפשר". השרה שקד(צילום: הלל מאיר/TPS)

    העצים הגבוהים שטיפסו עליהם היו סתם שיחים? החרדים רצו איזשהו מתווה שיאושר השבוע בשלוש קריאות, ועכשיו את אומרת שאפילו הקריאה הטרומית הזאת - זה לא באמת החוק שיהיה.

    "לחיות ביחד זה כמו חיי נישואים. בסוף צריך להתפשר, אין מה לעשות. אין כאן שום ויכוח אידיאולוגי אמיתי, צה"ל לא חושב שצריך לגייס את החרדים בצורה אחרת, ליבת החוק זה עמידה ביעדים, היעדים יהיו אותם יעדים של הממשלה הקודמת, של לפיד. אני עמדתי אז בראש הוועדה שעשתה את חוק הגיוס, ועדת שקד. היעדים מאותה ועדה נשארים. אפילו התווספו כל מיני תמריצים חיוביים ושליליים שמשרד הביטחון יביא, ומשרד הביטחון הוא זה שיביא את היעדים, ככה שאין כאן באמת איזשהי מחלוקת מהותית. זה משבר פוליטי, משבר שצריך להיפתר, אני לא חושבת שמישהו מהציבור רוצה עכשיו בחירות".

     

    אם המשבר פתיר והכול בסדר, למה סחבו אותנו עד לנקודה הזאת, כמעט עד בחירות?

    "אני כבר שבוע וחצי טוענת שהמשבר פתיר וגם הצעתי הרבה מאוד פתרונות ועבדתי קשה כדי שהסיטואציה הזאת תסתיים. המדינה שלנו חשובה לכולם והדמוקרטיה חשובה לכולם, ואי אפשר לעשות צחוק ממערכת הבחירות ולפרק ממשלה כל שנתיים-שלוש".

    מחכים למוצא פיו. השר ליברמן (צילום: אלכס קולומויסקי) (צילום: אלכס קולומויסקי)
    מחכים למוצא פיו. השר ליברמן(צילום: אלכס קולומויסקי)

    על הביקורת שמתח יו"ר יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד, על הצעת הפשרה שאותה כינה "חוק השתמטות" ו"חרפה לאומית", אמרה שקד: "לפיד לא מכיר בכלל את הנוסח שנציע אחרי התיקונים".

     

    שרת המשפטים מבהירה כי "ביום רביעי יעבור תקציב המדינה בכנסת, חוק הפטור מגיוס יעבור בטרומית, ואז נצא לפגרה, שבמהלכה נסיים לנסח תוך כדי תחילת מושב הקיץ של הכנסת". על הטענות כי ראש הממשלה בנימין נתניהו רצה בבחירות אמרה שקד: "נתניהו ראה שאף אחת מהשותפות לא רוצה בחירות. הוא עומד בראש הקואליציה וזו החלטה שלו. לא שמעתי על אולטימטום להישאר בממשלה עד נובמבר 2019. לאף ראש מפלגה לא הועמד אולטימטום כזה".

     

    באשר לשאלת כתב אישום אפשרי נגד נתניהו אמרה שרת המשפטים: "אם יהיה כתב אישום אנחנו נשב ונדבר, אבל בואו נקווה שלא יהיה. ראש הממשלה מתפקד היטב, השרים עובדים יפה במשרדים. פשוט צריך לתת להם לעבוד. בכל אופן, אסור בשום אופן שחקירות יובילו לבחירות. זה באמת פגיעה בדמוקרטיה אם חקירות הופכות לכלי לחיסול פוליטי. אנחנו כולנו נחכה בסבלנות להכרעת היועמ"ש. הוא אדם רציני, ענייני, הוא יחליט רק על פי הראיות, לא על פי הפגנות ולא על פי כתבות. ולזה יש עוד זמן, אז בואו נעבוד בינתיים".

     

    גם יו"ר הבית היהודי, השר נפתלי בנט, התייחס לנושא בכנס מנהיגות בחיפה. "אני לא מעריך שיהיו בחירות ומקווה שלא יהיו. אני רוצה להיות במדינה שבה מתקיימות בחירות במועדן", אמר בנט. הוא נדרש גם לקרב הציוצים בינו לבין השרה רגב: "תמיד היו אמוציות וקרבות בפוליטיקה".

     

    בנט הוסיף: "אנחנו בחרנו באחריות לאומית. המשבר הוא משבר חלול. בעשור האחרון יש מתווה שלאט לאט יותר חרדים מתגייסים. אם מישהו באמת חושב שצה"ל רוצה 30 אלף חסידי גור עם 17 כשרויות ובסיסים בהפרדה ושאפשר להכיל את זה – הוא טועה".


    פורסם לראשונה 12/03/2018 09:39

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "משבר הגיוס: החוק אושר בוועדה, ישראל ביתנו הגישה ערר"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים