דווין סמית': "לא הרגשתי מחובר לכדורסל יותר, הפרישה היתה קלה"
צפו בראיון עם כוכב העבר של מכבי ת"א, שהגיע במיוחד לארץ על מנת להיכנס להיכל התהילה של המועדון. הפורוורד לשעבר הפתיע: "אני שלם עם הקריירה שלי, מרגיש טוב עם הפרישה". על הרגע הזכור ביותר שלו: "משחק הבכורה בהיכל נגד ברצלונה ביורוליג"
הוא בילה שש עונות במכבי תל אביב, אך הן הרגישו כמו הרבה יותר. דווין סמית' נחת הבוקר (ראשון) בישראל וביום חמישי לפני משחקה של מכבי תל אביב מול חימקי מוסקבה (21:05) במסגרת היורוליג, הוא יקבל כבוד בטקס בו יוכנס ל"היכל המכבים" - היכל התהילה של הקבוצה - לצד שמות ענקיים כמו מיקי ברקוביץ', מוטי ארואסטי, טל ברודי, אנתוני פארקר ועוד רבים וטובים.
"זה מרגיש נהדר לחזור לישראל. יש לי הזדמנות לראות אנשים שלא ראיתי כמה חודשים", אמר סמית'. "זו הרגשה קצת משונה, כי אני לא כאן בשביל לשחק, אבל אני בהחלט נרגש להיות כאן. היה מוזר להגיע הבוקר לתל אביב, שש שנים זה היה הבית שלי ועכשיו מוזר פתאום לישון במלון. אבל זה באמת כיף גדול להיות כאן עם כל המשפחה". בנוגע לתחושותיו לקראת הטקס שייערך לכבודו אמר: ״אני מעריך מאוד את הכבוד שמכבי ת"א עושה לי - לשים אותי בחדר מיוחד עם כל כך הרבה אגדות מסביב, זה מיוחד".
הברכיים הכריעו
סמית' לא היה עוד זר במכבי תל אביב. הוא נחשב לאחד הסמלים הגדולים של המועדון בעשור השני של המילניום הנוכחי, כשהיה חלק מרכזי בזכייה ביורוליג, שתי אליפויות, שישה גביעי מדינה, פעם אחת בליגה האדריאטית וארבע פעמים בגביע ווינר. הפורוורד האמריקני לקח חלק ב-150 משחקי יורוליג עם הצהובים בהם קלע 1,596 נקודות (ממוצע של 10.6 נקודות למשחק). בליגת העל מספריו היו מרשימים לא פחות - 1,608 נקודות (מקום 238 בקלעי כל הזמנים בליגה) וממוצע של 13.2 נקודות.
הוא הרוויח לא רע בכלל במכבי ת"א. החוזה הראשון עליו חתם בקיץ 2011 היה לשנתיים, בהן הרוויח בסך הכל 900 אלף דולר. ב-2013 חתם לשנתיים נוספות עבור 1.8 מיליון דולר, וב-2015 אחרי שנתן את עונת השיא שלו בקריירה (15 נקודות ו-6.1 ריבאונדים ביורוליג), ההנהלה החתימה אותו על חוזה שיא עבורו של 3.7 מיליון דולר. הוא פרש לפני תום העונה, שקוזזה משכרו.
כזכור, סמית' סבל מכאבי ברכיים בעונות האחרונות שלו בקבוצה. למרות שהחזיק בחוזה גם לעונה הנוכחית, בעצה משותפת עם ראשי המועדון ואחרי שלא הצליח לעבור את הבדיקות הרפואיות שנערכו לו, סמית' הודיע על פרישה כשהוא בן 34 בלבד. למרבה הפלא, הוא אינו מאוכזב מסיום הקריירה: "הפרישה הרגישה טוב למען האמת. החיים שלי לא היו רק כדורסל, זו הייתה החלטה קלה כי כבר לא ממש הרגשתי מחובר לזה, אני שלם עם הקריירה שלי אבל גם שלם עם ההחלטה לעזוב ולהתחיל חיים חדשים".
אז מה בעצם אתה עושה בימים אלה?
"קצת מכל דבר. ברוב הפעמים אני פשוט רוצה לנוח, לבלות עם המשפחה שלי. הרבה זמן לא עשיתי את הדברים האלה. עכשיו קצת נכנסתי לענייני האימון, אבל אני לוקח את הזמן שלי, לא ממהר לשום מקום, עם הזמן אמצא עבודה".
יכול להיות שיום אחד תרצה לאמן את מכבי ת"א?
"לא חושב על זה כרגע, לא יודע לאן קריירת האימון תיקח אותי".
"לא אשכח את המשחק הראשון בהיכל"
הסיום של סמית' במכבי ת"א היה מעט חמוץ. הקבוצה לא תפקדה בשלוש העונות האחרונות שלו בקריירה, לא זכתה באליפויות והודחה בשלבים מוקדמים מאוד ביורוליג. כעת, הוא מנסה להסביר מה לא עבד: "החלקים פשוט לא התאימו, לא הייתה כימיה, הדברים לא עבדו ביחד. אנשים רגילים שמכבי תל אביב תמיד מגיעה לשלבים המכריעים, אבל במציאות גם זה קורה לקבוצות, יש עונות לא טובות, אלה החיים. אין שום קבוצה בעולם ובספורט שטובה כל הזמן. היו שלוש עונות לא טובות ואז הבינו מה היה לא בסדר ואני חושב שזה מה שקורה עכשיו. אני בטוח שמכבי ת״א תחזור להיות מה שהיא הייתה פעם".
מה הזיכרון הכי גדול שלך ממכבי תל אביב?
"לא אשכח את המשחק הראשון שלי ביד אליהו נגד ברצלונה, כי זה היה מאוד מיוחד עבורי כשחתמתי כאן, משהו שחשבתי עליו הרבה זמן - להגיע ליורוליג. אנשים פה בישראל מעריכים את זה, יש מדינות אחרות שאומנם המועדון מעריך את זה שהם הגיעו ליורוליג אבל לאנשים מסביב לא אכפת. פה אנשים כן מעריכים את זה וזה הופך את זה לעוד יותר מיוחד".
מי האיש שאף פעם לא תשכח במכבי תל אביב?
"ממש קשה להגיד, דיוויד (בלאט) וגיא (גודס) שניהם היו מאוד מיוחדים. אבל יש כל כך הרבה אנשים, שעם חלקם אני עדיין בקשר".
איך אתה מסכם את הקריירה שלך?
"אני חושב שהייתי בדרך הנכונה. התחלתי בספרד והמשכתי למקומות אחרים, אבל אף פעם לא שכחתי מי אני כבן אדם. האמנתי בעצמי, נשארתי אמיתי עם עצמי, לא משנה באיזה אספקט - אף פעם לא עשיתי משהו רע לאדם וזה ככה עד היום".
לפנייה לכתב/ת 
