אז איפה תחיו הכי הרבה שנים?
סקר הלמ"ס חושף: באיזו עיר גדולה בישראל הכי כדאי לגור • לידיעת טראמפ: לא בירושלים
אז איפה תמצאו את איכות החיים הגבוהה בישראל? באיזו עיר שבה מתגוררים יותר מ־100 אלף תושבים כדאי להשתקע? היכן תחיו הכי הרבה שנים, ובאיזו עיר תהיו שבעי רצון יותר מהעבודה, מהחינוך, משירותי החינוך וממצבכם הכלכלי?
דוח חדש שפירסמה אתמול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שופך אור על מצב תושבי הערים הגדולות. כלכלני הלמ"ס, מוריאל שפיר ועמית יגור־קרול, פירסמו את הנתונים על סמך 61 מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי שנבדקו ופותחו בלשכה ב־2016, והתוצאות מעניינות.
בדירוג הכללי, על פי מדדי איכות המשותפים לכל 14 הערים הגדולות, מובילה רחובות בשביעות הרצון של תושביה מאיכות החיים בה. אחריה מדורגות רמת־גן וראשון־לציון. הבאות בתור הן בני־ברק, פתח־תקווה וחולון. רק במקום השביעי ניצבת תל־אביב־יפו, ואחריה אשדוד, אשקלון וחיפה במקום העשירי. נתניה, באר־שבע, ירושלים (13) ובת־ים סוגרות את הרשימה.
עיר נוספת שעברה את 100 אלף התושבים לאחרונה, בית־שמש, אינה מדורגת בשל מיעוט נתונים זמינים על התושביה כעת.
רחובות מדורגת ראשונה במדדים של שביעות רצון מהעבודה, דירה, תחושת יכולת להתמודד עם בעיות, פצועים קשה בתאונות דרכים של הולכי רגל, אך רק במקום העשירי במדד ההערכה העצמית של הבריאות. רק בשלושה מדדים נמצאת רחובות במצב פחות טוב מהממוצע הארצי, וב־16 מדדים העיר מדורגת גבוה מהממוצע.
רמת־גן נמצאת במקום השני במדד איכות החיים בזכות תוחלת החיים וניצבת בראש הדירוג בקרב בני 30 בעלי השכלה על־תיכונית והשכלה גבוהה. לעומת זאת, בתחושת היכולת להתמודד עם בעיות רמת־גן מגיעה למקום הלפני אחרון, 13.
ראשון־לציון הגיעה למקום השלישי בדירוג הכללי בזכות המקום הראשון במדד שביעות הרצון של תושביה מאזור המגורים, אך רק במקום ה־13 במדד מידת האמון במערכת הבריאות בה. שיעור המועסקים במשרה חלקית שלא מרצון בעיר נמוך מאוד בהשוואה לממוצע הארצי — 1.2% לעומת 2.4%.
במקום הרביעי מדורגת בני־ברק. העיר מובילה בשביעות רצון מהחיים של תושביה, נתון שיש בו מידה של הפתעה, בציפיות ביחס לעתיד, שיעור ההצבעה בבחירות לכנסת וההערכה העצמית של הבריאות, אך גם למרבה הצער במספר ההרוגים בתאונות דרכים. בני־ברק ממוקמת אחרונה בדירוג בשיעור המועסקים במשרה חלקית שלא מרצון, בני 30 בעלי השכלה על־תיכונית והשכלה גבוהה, ובצפיפות בדיור.
פתח־תקווה מובילה במספר המועסקים במשרה חלקית שלא מרצון ובמקום ה־11 במדד שביעות הרצון מהדירה. השישית, חולון, נמצאת במקום השני בשביעות הרצון מאזור המגורים, אך במקום ה־12 בשביעות רצון מהעבודה והציפיות ביחס לעתיד.
תל־אביב־יפו צועדת בראש בשיעור התעסוקה ובמקום השני בקרב בני ה־30 בעלי השכלה גבוהה. אשדוד נמצאת במקום השלישי בשביעות רצון מהדירה ובמקום ה־12 בצפיפות הדיור. אשקלון נמצאת במקום האחרון במדד ההערכה העצמית של הבריאות ומידת האמון במערכת הבריאות.
חיפה מובילה את הדירוג במדד צפיפות הדיור, אבל ממוקמת אחרונה בשביעות רצון מהעבודה והציפיות ביחס לעתיד. נתניה נמצאת במקום השלישי במדד ההערכה העצמית של בריאות ובמקום ה־13 במדד שביעות הרצון מהעבודה.
בירת הנגב, באר־שבע, ממוקמת שנייה בתחושת היכולת להתמודד עם בעיות ובמקום האחרון בתוחלת החיים, בתמותת תינוקות ובשביעות רצון ממקום המגורים.
ירושלים מובילה במידת האמון במערכת הבריאות ובמקום השני בציפיות ביחס לעתיד, אבל במדד שביעות רצון ממקום המגורים היא אחרונה.
רעש בבת־ים
בת־ים נמצאת במקום האחרון במדדי שביעות רצון מהחיים, תחושת יכולת להתמודד עם בעיות ושיעור ההצבעה בבחירות לכנסת. אחוז הסובלים בה מרעש חיצוני גבוה מהממוצע הארצי.
כמה נתונים כלליים מהסקר ב־14 הערים הגדולות: 89% מההורים לילדים בני 3־6 מרוצים במידה רבה מהחינוך בגיל הגן, 78% מההורים שבעי רצון ממערכת החינוך בבתי־הספר, 16% מהתושבים מעורבים בחיים הציבוריים או הפוליטיים בישראל, רבע מבני 20 ומעלה חשו אפליה כלשהי (46% מהערבים ו־21% מהיהודים), העושר הפיננסי של משק בית הגיע ל־261 אלף שקל לנפש ב־2015, לעומת 116 אלף שקל ב־2001.
דירוג 14 הערים הגדולות לפי מדדי איכות חיים משותפים:
1. רחובות
2. רמת־גן
3. ראשון־לציון
4. בני־ברק
5. פתח־תקווה
6. חולון
7. תל־אביב־יפו
8. אשדוד
9. אשקלון
10. חיפה
11. נתניה
12. באר־שבע
13. ירושלים
14. בת־ים

