שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    הוסף כתבה
    הכי מטוקבקות
      זירת הקניות
      באות ונעלמות: התהילה הקצרה של הסינדרלות
      כשמשחקים הופכים להיות חסרי משמעות עד הגמר, ה"סינדרלות" מזויפות והגביע מדמה ריאליטי טיפוסי. המפעל של הקבוצות הקטנות הופך למשפיל ולא חשוב

       דמיינו לרגע שאתם אוהדים של בורז' פרונה, עסוקים במאבקי תחתית בליגה השנייה בצרפת, ואיכשהו, בדרך שלא זכתה לחשיפה תקשורתית, הקבוצה שלכם הגיעה לשמינית גמר הגביע והוגרלתם נגד מארסיי, קבוצה מפוארת ביחס לממדים שלכם וגם היא לא מאריות היבשת. מגיעים למשחק, אתם ושאר האוהדים מתרגשים עד כדי דמעות, סוף סוף קבוצה גדולה באמת מתארחת באצטדיונכם הצנוע - ובום. סטירה אחרי סטירה אחרי סטירה שמתורגמות ל-9:0 משפיל ומבזה, כשהבדלי הרמות ניכרים מאוד. כמה ניכרים? הניצחון הזה שווה לניצחון הגדול ביותר של מארסיי, לצד ה-1:10 שנקבע אי שם בסןף שנות הארבעים.

       

      המשחק הזה, ועוד רבים, מוכיחים כמה הגביע הוא אשליה, ממש כמו הריאליטי. בכל שנה תהיה קבוצה שתפתיע את כל האומה ותעלה עד לשלבים "נחשבים" (שמינית גמר ומעלה), לרוב במשחקים בהם המזל משחק תפקיד מרכזי. ואז, כאשר היא מובסת בידי מועדון גדול בכמה מידות ממנה, ושוכחים ממנה. הסינדרלה חוזרת להיות לכלוכית וחוזרת לליגה שלה, נמוכה ככל שתהיה.

       

      בני מוסמוס. זוכרים את 15 דקות התהילה שלהם? (צילום: אלעד גרשגורן) (צילום: אלעד גרשגורן)
      בני מוסמוס. זוכרים את 15 דקות התהילה שלהם?(צילום: אלעד גרשגורן)

       

      מישהו זוכר את מכבי מעלות תרשיחא? אותה קבוצה שבעונת 2013/14 הפתיעה מדינה שלמה כאשר עלתה עד לרבע גמר גביע המדינה, כשבדרך היא עוברת קבוצות

      בערך ברמתה ואת הפועל פתח תקווה? מעלות תרשיחא, שאז עוד שיחקה בליגה ב', הוגרלה ברבע הגמר נגד מכבי פתח תקווה. העם היה איתה. כולם קיוו, כולם התפללו שאולי, בעזרת נס כלשהו, תוכל הקבוצה הצנועה והחביבה מליגה ב' לעבור את מכבי פתח תקווה מליגת העל. אך חלומות לחוד ומציאות לחוד. מכבי פתח תקווה פירקה את מעלות תרשיחא 0:8. התקווה נפוגה מהר מאוד ואנשים כבר החלו לשכוח מי היא בכלל מעלות תרשיחא

       

      מעלות תרשיחא, ועוד קבוצות רבות אחרות, הוכתרו כסינדרלות וכתקווה לסנסציה במדינה שלהם, אך תארים אלו משכיחים את כבוד הקבוצה והשחקנים בשלבים שלאחר מכן, שכן הסינדרלות פעם אחר פעם יוצרות אשליה לעצמן שהן יכולות להיות כמו הגדולות ואז מתפרקות, וכך גם כבודן, והן חוזרות לליגה שלהן, לבעיות שלהן.

       

      אם ניכנס קצת יותר למרכז, ולמועדון שכבר מזמן לא במרכז, נגיע למכבי חיפה. הירוקים חווים שנים קשות מאוד עבור מועדון גדול כמוהםף והם הגיעו למשחק הגביע מול מכבי תל אביב כאנדרדוג מובהק. ה-0:3 ה"ענק" הוכתר על ידי רבים כמשחק החזרה של מכבי חיפה לגדולתה. הגביע יצר לה אשליה שכזאת, והליגה היא זאת שדאגה לנפץ את האשליה ולהזכיר למכבי חיפה שהיא נמצאת בתחתית וחווה כעת את אחת העונות הקשות ביותר שלה בשנים האחרונות. היא חזרה לליגה והציגה את אותה יכולת בדיוק כמו לפני הגביע, כשסיימה בתיקו מביך עם מכבי פתח תקווה והפסידה 3:1 לבית"ר ירושלים.

       

      וכך אפשר להמשיך עם עוד עשרות דוגמאות לאורך השנים, שמוכיחות כי הגביע הוא בסך הכל אשליה קסומה, אשליה שנותנת תהילה לתקופת זמן בודדת, עד שבאה החבטה הגדולה ששוברת את האשליה ומחזירה את הסינדרלה למציאות. הגביע הוא מפעל שהתפתח עם השנים למפעל שולי שמפריע למאבקי הליגה ולא תורם לקבוצות שזוכות בתהילה אמיתית, שכן המפעל שמיועד בעיקר לקבוצות הקטנות והחלשות יותר עלול לגרום לפציעות שנגרמות בגלל אותו מפעל ששייך לאלה שרוצות לחוות את התהילה, מזויפת אמנם, אבל תהילה.

       

       

      לפנייה לכתב/ת
       תגובה חדשה
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      מומלצים