הדילמה שלי: איך לא להיכנס למינוס?
משיכת יתר היא בעיה של לא מעט ישראלים. אז איך צריך לנהל את כלכלת המשפחה כדי לא להיכנס למינוס או לצאת מהאוברדראפט. מדריך
בשיתוף בנק הפועלים
מסקר שנערך לאחרונה עולה כי כשליש מהישראלים נמצאים במינוס במרבית מהזמן, כאשר משיכת היתר הממוצעת עומדת על קרוב ל-8,000 שקלים. קרוב לחמישית מהנשאלים ציינו כי המינוס שלהם נע בין 10,000 ל-20,000 שקלים. לאחוזים בודדים מקרב הנשאלים היה אף מינוס של מעל 20 אלף שקלים. סקרים שנערכו בשנים קודמות הצביעו גם הם על התמונה העגומה, לפיה שליש מהישראלים נמצאים באוברדראפט מתמשך בבנק. אז מה גורם לציבור להיכנס למצב של משיכת יתר, איך זה קשור לכרטיסי אשראי, האם עדיף להיות באוברדאפט או שמא לקחת הלוואה מהבנק, והאם קבלת החלטות טובה יותר הייתה מביאה את הישראלים לצאת מהבורות הכלכליים אליהם הם נכנסים פעם אחר פעם?
"לצורך ניהול פיננסי של משפחה כשהיעד הוא הגעה לחירות פיננסית וקיום בכבוד, צריך לקבל לאורך הדרך החלטות כלכליות נכונות ולהימנע מטעויות נפוצות", אומרת חנה כץ, מנהלת הסניף הראשי של בנק הפועלים בתל אביב. "בראש ובראשונה על ראשי המשפחה לקבל החלטה מודעת שהם רוצים וצריכים להגיע לחירות פיננסית. עליהם להפנים את המצב הבעייתי שאליו הם נקלעו, חיים במינוס מתמשך, ושהם צריכים לשנות את ההתנהלות הכלכלית שלהם מהיסוד. לאחר שהם ביצעו את ההחלטה הנפשית הזו, הם צריכים לנקוט במספר צעדים מעשיים: הראשון שבהם הוא קבלת תמונת מצב מפורטת על התפלגות ההוצאות וההכנסות המשפחתיות ברמה החודשית. באתרי האינטרנט של הבנקים יש כלים המציגים ללקוח את עוגת התפלגות ההוצאות החודשיות שלו, בין אם מדובר על מזון, בילויים, חשמל וארנונה וכיוצא בזה. בדרך זו יכולה המשפחה לזהות את הסעיפים בהם היא חורגת מהתקציב בדרך לטיפול נקודתי".
כץ מוסיפה כי השלב הבא הוא הכנת תקציב מוגדר ומחייב בו ייקבע גובה ההוצאה המקסימלי בכל אחד מסעיפי ההוצאות. "אם למשל אצל משפחה אחת ההוצאות החריגות הן על חשמל, אז היא צריכה להיות מודעת לכך ולצמצם שימוש במוצרים חשמליים בבית. אם אצל משפחה אחרת סעיף הביגוד וההנעלה הוא מקור הבעיה, אז עליה להציב גבול ברור ולצמצם מסעות בקניונים לצורך הדוגמה", היא אומרת.
המשפחות בישראל לא יודעות מהו היקף ההכנסה וההוצאה החודשי שלהן?
"ממש כך. רוב הציבור לא מודע בכלל לכמה הוצאות יש לו בחודש ויתרה מכך הוא לא יודע כמה הוא מוציא בכל סעיף. אם תשאל משפחה ממוצעת כמה היא מוציאה על סעיפי מזון, הלבשה והנעלה, תקשורת, בילויים ועוד - תגלה שאין אין להם מושג".
מה הפעולות הבאות הנדרשות?
"ברמה השוטפת מומלץ לאחד את תאריכי ההוצאות וההכנסות בחשבון הבנק לתאריך אחד בתחילת החודש. הדבר יקל על המשפחה לבצע מעקב הדוק יותר של הוצאות למול הכנסות חודשיות. כמו כן מומלץ על מנת לצמצם עלויות בנקאיות לבצע את הפעולות הבנקאיות באמצעות הכלים הטכנולוגיים הקיימים, שכן הם חוסכים בעמלות שיכולות להצטבר לסכומים לא נמוכים. בנוסף, אחת לתקופה, נניח אחת לחצי שנה, על ראשי המשפחה לבדוק את ההוצאות הקבועות על טלוויזיה, אינטרנט או סלולר ולוודא שהם משלמים את המחיר הנמוך וההוגן הקיים בשוק".
מה בנוגע לכרטיסי אשראי?
"ריבוי כרטיסי אשראי הוא דבר מיותר ומומלץ לצמצם אותם למינימום. החלטה כזו תיתן לנו יותר שליטה על הנעשה בחשבון. ככל שיש לנו יותר כרטיסים יש לנו יותר מסגרות אשראי ואנו רוכשים יותר. לעומת זאת, אם לאדם יש כרטיס אחד עם מסגרת אחת - הוא יבצע פחות רכישות ויוציא פחות כסף".
לחסוך!
כץ אמרה כי קבלת ההחלטות הפיננסיות המשמעותית ביותר נוגעת לעתידה של המשפחה ולאו דווקא לפעולותיה השוטפות בהווה ובנקודה זו היא נוגעת בחשיבותן של תוכניות החיסכון. "באופן כללי בנוגע לתוכניות חיסכון", היא אומרת, יש חיסכון שהוא לטווח הקצר - למשל למטרת מימון בר מצווה לילד או רכישת רכב ויש חיסכון שהוא לטווח הרחוק - כגון חיסכון לזמן הפרישה לצורך הכנסה נוספת בפנסיה".
לדבריה, "תכנון מוקדם של מועד הפרישה יעניק למשפחה נחיתה רכה מבלי שהיא תיכנס להלם מאובדן ההכנסה, או למינוסים בגמלאות. בעניין זה צריך מומחיות ומומלץ שיועץ פנסיה יבדוק את הביטוחים של ראשי המשפחה ומה הם כוללים, ובכלל זה ביטוח סיעודי, סכום הכיסוי הביטוחי וכמובן האם הם לא משלמים על ביטוחים כפולים. בעניין החיסכון לטווח הקצר, כאשר משפחה מאוזנת כלכלית והיא יודעת שהיא עומדת לקראת הוצאה חריגה כמו רכישת רכב או טיול בר מצווה בחו"ל, עליה לפתוח לצורך כך תוכנית חיסכון מראש".
אבל הריביות היום מאוד נמוכות, אז מה זה נותן?
"זה נכון, אמנם שהריביות נכון להיום מאוד נמוכות , אבל צרכי החיסכון שאליו אני מתייחסת לא מיועדים להתעשרות או עשיית רווח, אלא מניעת הפסד כספי. האלטרנטיבה לחיסכון היא או הגעה למצב של משיכת יתר - אוברדראפט או הלוואה. בשני המקרים הלקוח ישלם ריביות גבוהות (ומבחינה זו עדיף לקחת הלוואה מאשר להיקלע למינוס) ובכל מקרה לעומת תוכנית חיסכון שתעמוד לו לאותה עת מדובר על בזבוז כסף של ממש. גם אם אפילו המשפחה תצליח לחסוך 50 אחוז מהכסף, המשמעות היא שהיא תיקח הלוואה רק על 50 אחוז מהכסף והחזרי הריבית יהיו נמוכים משמעותית".
מהו אחוז ההלוואה שמומלץ לקחת?
"ישנו כלל אצבע שאומר שאחוז ההחזר החודשי בהלוואות יחסית להכנסה נטו לא יעלה על 35 -40 אחוז. כך למשל אם הכנסתו של אדם היא 10,000 שקלים, צריך שההחזר החודשי לא יעלה על 4000 שקלים. זה נובע מכך שניסיון החיים לימד אותנו שאנשים צריכים את 60 האחוזים האחרים מההכנסות בשביל חייהם השוטפים".
מה בנוגע לזוגות הצעירים השוקלים את צעדיהם לקראת רכישת דירה?
"אם אני נשארת עם אותם כללי אצבע - גובה המשכנתא שעל הזוגות הצעירים לקחת צריך להיות עד 35 אחוז מהכנסות בני הזוג. זוג צעיר נמצא עדיין לפני הגדלת המשפחה ורמת ההוצאות שלו היום היא לא רמת ההוצאות שתהיה לו בעוד שנה שנתיים כשהילדים יגיעו וכמו כן יש חשיבות גדולה מאוד ליכולת ההחזר של הזוג. נטילת המשכנתא היא ההשקעה הפיננסית הגדולה ביותר שהאדם הממוצע עושה במהלך חייו והדברים מאוד אינדיבידואליים: לזוג אחד יש הורים שעוזרים כלכלית, לזוג אחר צפויה יכולת פיננסית גבוהה בעתיד כי בני הזוג לומדים לתואר במקצוע מבוקש עם משכורות גבוהה, לשלישי יש הון עצמי גבוה, וכיוצא בזה . לכן חובה להתייעץ עם יועץ משכנתאות מומחה שיעזור לזוג לקבל את ההחלטה הנכונה עבורם".
בשיתוף בנק הפועלים
לפנייה לכתב/ת 
